פעמיים סנדלר • מה חשבנו על "ג'ק וג'יל"?

אדם סנדלר חוקר את הגבול שבין טמטום להומור כבר שנים. כקומיקאי עם חיבה יתרה לצד המטופש יותר של סקאלת הצחוק, הוא בנה לעצמו קריירה מסרטים פשוטים, לפעמים פרימיטיביים ממש, בהם הוא נותן דרור לסוג הומור שמבקרים וצופים רבים, מתייחסים אליו בזלזול כאל וולגריות בנאלית וחסרת טעם. בסרטים הטובים ביותר שלו מצליח סנדלר לשלב את ההומור הנמוך שלו עם עלילת קומדיה רומנטית מעניינת, והתוצאה היא פארודיה של סנדלר עצמו על הז'אנר במסגרתו הוא פועל, שבנויה על קפיצות בין שני הז'אנרים. בסרטים הפחות טובים שלו, כמו סרטו החדש, "ג'ק וג'יל", הוא סתם מצחיק בטירוף.

בסרט החדש נכנס סנדלר לנעליהם הגדולות של קומיקאים כמו פיטר סלרס, אלק גינס, או לחילופין אדי מרפי, ומשחק שתי דמויות באותו הסרט. הראשונה היא ג'ק, איש משפחה מצליחן עם פתיל קצר במיוחד, שעובד במשרד פרסום ומנסה לאזן בין חיי משפחה תקינים לעבודה תובענית. הדמות השנייה היא ג'יל, אחותו התאומה, שמגיעה לביקור לכבוד החג. בזמן שג'יל הרווקה והלא אטרקטיבית זקוקה לג'ק ואוהבת אותו, האח עצמו לא סובל את אחותו וסופר את הימים עד שתחזור הביתה.

הבעיה נוצרת כשמשרד הפרסום של ג'ק נקלע לקשיים כלכליים, ועל מנת למנוע  את עזיבת הלקוח הגדול ביותר שלו ניצב ג'ק מול משימה בלתי אפשרית: לשכנע את אל פאצ'ינו בכבודו ובעצמו (שמשחק את עצמו בסרט), להשתתף בפרסומת. להפתעתו של ג'ק פאצ'ינו מתאהב באחותו, ודרך עיניו של השחקן המפורסם לומד ג'ק להעריך אותה, ומחדש אתה את הקשר.

דביק, משפחתי ואבסורדי

כפי שניתן להבין מהעלילה, גם בסרט זה קיימים מסרים דביקים ומשפחתיים, וגם הפעם הם משולבים באינספור בדיחות קרש. כיף לראות כיצד גם בתוך הסרט קיימות רמות שונות של התייחסות להומור המופיע בו. פעמים רבות בסרט, אחת הדמויות מביטה בחוסר אמון בדמות אחרת, שעסוקה בלהגיד או לעשות משהו בלתי מקובל חברתית לחלוטין. סנדלר נהנה במיוחד להעצים רגעים מביכים או מוזרים, ולהקצין אותם לאבסורד טהור.

נכון, לא מדובר בסרטו החזק ביותר של סנדלר. הסיבה לכך היא קצב קצת בעייתי, חורים מתים בין קטע מצחיק אחד למשנהו, ויותר מדי בדיחות שלא עובדת מספיק טוב. גם הופעתה המביכה והקפואה של קייטי הולמס בתפקיד זוגתו של ג'ק לא עוזרת. אבל "ג'ק וג'יל" מציע בכל זאת בידור לא רע בכלל, במידה ואין לכם בעיה עם הומור שירותים, ודברים מגעילים שמצחיקים אתכם. כיף במיוחד לראות את פאצ'ינו צוחק על עצמו ועל כל הסרטים המרכזיים בקריירה שלו, בהופעה קומית נדיבה ולא שגרתית. גם ג'וני דפ, דרו קארי, שאקיל אוניל, מופיעים לרגעים ספורים, כמו דנה קארבי (גארת', מ "עולמו של וויין"), בהופעה ראשונה על המסך מזה שנים, והשחקנים הקבועים בפמליה של סנדלר - ניק סוורדסון, רוב שניידר ואלן קוברט.

סנדלר הפך עם השנים לאחד הקומיקאים הפעילים ביותר בהוליווד. "ג'ק וג'יל" הוא סרטו השני שיוצא השנה, אחרי "פשוט תזרום עם זה" המצויין שעלה בפברואר. אבל נדמה כאילו מזמן לא ראינו את סנדלר בתפקיד רציני יותר, כמו בסרטים "מוכה אהבה", או "Funny People". יהיה קצת חבל אם סנדלר יזניח לחלוטין את הכיוון הזה, שסיפק לנו כמה מרגעי השיא של הקריירה שלו. אבל אפילו אם נצטרך להסתפק בקומדיות בלבד, עדיין כיף שיש מישהו בהוליווד שלא מפחד לעשות מעצמו אידיוט גמור פעם בשנה, ולקחת את כולנו אתו לעולם חסר היומרה ונטול העקבות שלו.