הדוחים והמקצצים • 10 הרוצחים המפחידים ביותר בקולנוע

חוש לאופנה וטעם טוב הן לא התכונות הראשונות שחושבים עליהן בהקשר של רוצחים סדרתיים. ובכל זאת, מרכיבי הגרדרובה של כמה מהרוצחים הגדולים של הקולנוע הפכו להצהרות אופנתיות רבות השפעה שזכו ליקויים רבים, בעיקר בגלל שנותרו חרוטות בתודעה הקולקטיבית של כולנו, ולא רק על רשתית עיניהם של הקורבנות. לכבוד "ליל כל הקדושים" (האלווין) הקריפי שנחגג הערב - הלא הוא הפורים האמריקני - קבלו את תחרות התחפושות הגדולה של סרטי האימה.

מקום 10: "זה" (1990)

אין הרבה דברים מפחידים יותר מחליפת ליצן, ואין הרבה יצירות שעשו שימוש מושכל יותר בתובנה הזו מאשר המיני סדרה "זה" (או באנגלית "It", בלי להתבלבל עם הדודן החמוד אך שעיר במיוחד של "משפחת אדמס"), המבוססת על ספרו של גאון האימה - הסופר סטיבן קינג. היופי הוא שמרגע שהסדרה יצאה, כל ליצן שנראה ברחובות בליל האלווין (או לחילופין סתם בפורים שלנו), מזכיר לכולנו את פניווייס - שהוא הליצן המרושע, בין אם מי שלובש אותה התכוון לכך או לא. קינג הלאים את כל הליצנים בעולם לטובת הפנטזיה המעוותת שלו, ואין שום דבר שמישהו יכול לעשות בקשר לזה.

מקום 9: "סיוט ברחוב אלם" (1984-2010)

מיסטר פרדי קרוגר הוא אחד הרוצחים המפורסמים יותר של עולם סרטי האימה. כשהפרצוף שלך נראה כמו פיצה רקובה, ויש לך סכינים במקום אצבעות, קשה שלא להשאיר רושם על הצופים. אבל באמת פרדי, מה הקטע של החולצה המפוספסת והכובע? באיזה יקום בדיוק אביזרי הלבוש הללו אמורים להיות מפחידים?

מקום 8: "בלאדי ולנטיין" (1981)

היופי בהארי וורדן, הרוצח מקלאסיקת האימה הקנדית הזו, היא שהוא לא סתם לובש את מסכת הכורים והורג עם מכוש - הוא באמת כורה פחם מקצועי! המזל שלו הוא שהוא בחר במקצוע שבגדי העבודה היומיומיים שלו היו נראים כמו חליפה קומפלט של רוצח סדרתי, גם אם שירלי טמפל היתה לובשת אותם. 

מקום 7: "ליל המסכות" (1978-2009)

האפקט המרכזי של המסכה הלבנה אותה עוטה מייקל מאיירס, הרוצח המפורסם מסדרת סרטי "ליל המסכות" (Halloween) האינסופית, הוא למעשה חוסר האפקט שלו. לפעמים דווקא חוסר הבעה טוטאלי הרבה יותר מפחיד מכל רגש אותו מסכה של רוצח יכולה לשדר.

מקום 6: "הצעקה" (1996-2011)

הדוגמא ההפוכה היא כמובן מסכת רוח הרפאים פעורת הפה של הרוצחים בסדרת סרטי "הצעקה". העיניים העגולות, מהן ניבטת אפלה מוחלטת, הן בדיוק מה שאתה לא רוצה לראות כשאתה מסתובב בבית באמצע הלילה ומחפש את מקורו של צלילי מסתורי... מה גם שזו אולי הסדרה היחידה בה נעשה שימוש בפונקציית הסתרת הזהות של מסכה, מכיוון שבכל סרט הרוצח הוא מישהו אחר, ולפעמים גם יותר מבן אדם אחד.

מקום 5: "הצלצול" (2002)

בררררר... קשה שלא להצטמרר שנזכרים בסמארה, אותה ילדה יפנית חיוורת, שגרה בתוך באר ופורצת מתוך מסך הטלוויזיה על מנת להרוג את קורבנותיה (ואת הצופים - מפחד) בסדרת סרטי "הצלצול". התחפושת של סמארה מסתכמת בפוני ארוך במיוחד, שמכסה את הפרצוף כולו. למעשה זו לא תחפושת בכלל, אלא תספורת מיוחדת. אבל זה ממש, אבל ממש, מספיק.

מקום 4: "יום שישי ה- 13" (1980-2009)

מסכת ההוקי של ג'ייסון וורהיס היא אולי לא בחירת התחפושת המקורית או המעניינת ביותר - אבל היי, עם התוצאה אי אפשר להתווכח. עם 12 סרטים ברזומה, ג'ייסון הוא ללא ספק הרוצח הקולנועי המפורסם והמצליח מכולם, והמסכה שלו הפכה כבר מזמן לאחד האייקונים הקולנועיים הגדולים מכולם.

מקום 3: "המסור" (2004-2010)

לג'יגסו, הרוצח מסדרת סרטי "המסור", תמיד היה חוש אסתטי מפותח במיוחד. בין אם הוא בוחר במסכת החזיר, ובין אם בבובת הונטרילקוויסט עם המטרות האדומות על הלחיים, הוא תמיד מצליח להיות מפלצתי , מפחיד וצבעוני. ואגב, החזיר הזה הוא חזיר אמיתי לחלוטין, ולא מסכת לייטקס סטנדרטית, אז צריך בהחלט לתת כאן נקודות על השקעה ופרפקציוניזם, כמו גם על חולניות מוגזמת ולא נחוצה.

מקום 2: "המנסרים מטקסס" (1974-2006)

המסכה של לת'ר פייס (Leatherface), הרוצח חובב המסור החשמלי מצמד סרטי "המנסרים מטקסס", נתפרה ביד מעורם של קורבנותיו. יש צורך להוסיף עוד משהו?

מקום 1: "פסיכו" (1960)

ליצנים, מסכות הוקי, חזירים וחלקי גופות תפורים, לא משתווים לאפקט התחפושת של נורמן בייטס, גיבור סרטו של אלפרד היצ'קוק - "פסיכו". הסרט הקלאסי הכל כך מפורסם הזה נחשב, למותחן האימה טוב ביותר של כל הזמנים. כי אין מה לעשות - אמא יש רק אחת.

>>> אהבתם? מה דעתכם על הדגים הבלתי נשכחים של הקולנוע