על הברזלים • מה חשבנו על "פלדה אמיתית"?

מפיק: תגיד, זוכר את "רוקי"?

תסריטאי: "רוקי" של סילבסטר סטלון?

מפיק: כן, זה בדיוק! שזכה באוסקר על תסריט!  וראית את "רובוטריקים"?

תסריטאי: הסרט של מייקל ביי עם הרבה פיצוצים ומעט איי.קיו?

מפיק: כן!!! זה שעשה מיליארדים!!!

תסריטאי: תן לי לנחש - אתה רוצה שאכתוב לך תסריט "רוקי" עם רובוטים ענקיים?!

מפיק: הנה דלי מלא בדולרים, לך תביא לי תסריט.

"פלדה אמיתית" הוא "רוקי" עם רובוטים, וכמו במקרים רבים של שילובים ממין זה, השלם הוא פחות מסך חלקיו. גיבור הסרט הוא צ'רלי קנטון (יו ג'קמן), מתאגרף כושל שמנסה להתפרנס כמפעיל בשלט-רחוק של רובוטי ענק מתאגרפים, ספורט פופולארי שבשנת התרחשות הסרט, 2020, כבר החליף את האגרוף האנושי. הוא מסתבך בחובות ובהימורים ועתידו נראה עגום, אך הוא מצליח להיחלץ ממנו זמנית על ידי תרגיל בו הוא מקבל מאה אלף דולר על מנת שישמור באופן זמני על בנו בן ה-11 (דקוטה גויו) לאחר שאמו של הילד מתה. בנו, אותו לא הכיר מעולם, דווקא מתגלה כנכס לעסק של אביו: לאחר שהוא מוצא במגרש גרוטאות רובוט תרגול עתיק ומקולקל, הוא מתקן אותו ומכשיר אותו לקרב בעזרת בעלת אולם אגרוף מקומי (אוונג'לין לילי, "אבודים"), בה אביו מאוהב בסתר. למרבה ההפתעה, הרובוט של הילד מצליח לנצח רובוטים יריבים גדולים ומנוסים ממנו, והוא ואביו מתחילים לזכות בכסף ובתהילה.

ב"ברטון פינק", סרטם המבריק של האחים כהן, מוסבר לגיבור בסצנה קצרה הפורמולה הפשוטה לסרט היאבקות/איגרוף מצליח: עלינו להכיר את החלומות והתקוות של המתאגרף, הוא מסתבך עם גורם שלילי, יש לו מושא אהבה רומנטי, או לחילופין, ילד קטן ויתום. נראה שתסריטאי "פלדה אמיתית", ג'ון גטינס, התייחס לנוסחה ברצינות רבה. הוא מתבסס באופן חופשי למדי על סיפור מדע בדיוני קצר משנות החמישים, אך פרט למתאגרף העבר המזדקן שהסתבך עם עבריינים, הוא גם כלל בסרט גם סיפור רומנטי וגם ילד יתום, בשביל ללכת על בטוח. הבמאי, שון לוי ("לילה במוזיאון"), לא עשה הרבה לשפר את הנוסחתיות, ואף הקצין את המלודרמה עד מעבר לגבול הטעם הטוב.

המלהיב ב"פלדה אמיתית" לא מצוי במלודרמת האגרוף השחוקה, אלא דווקא (באופן די מובן מאליו) ברובוטים ענקיים שמכים זה בזה במגוון דרכים יצירתיות. הקרבות המתכתיים הם מה שהקהל בא לראות, בזכותם הסרט הזה קיים, הם עשויים היטב והם גם השיאים המרגשים של הסרט. למרבה הצער, יש מעט מדי מהם. את הקרבות שרואים באופן מלא על המסך ניתן לספור על אצבעות כף יד אחת, ומאחר שכל קרב נמשך בממוצע מספר דקות בסך הכל, בין לבין אנו נותרים עם למעלה משעה של שמאלץ דביק ומגושם.