גפילטע פיש • הדגים הבלתי נשכחים של הקולנוע

נמו הא כוכב על, הלוויתן ווילי חיבב אנשים ומלתעות הוא בעצם טיפוס אלפא עם שינים גדולות. עם ראש סמלי במרכז צלחת החג, דני סגל ערך לכם את מצעד הדגים הגדולים של הקולנוע. אז שתהיו לראש, כן?

קולאז' דגים לכתבת קולנוע
קולאז' דגים לכתבת קולנוע | צילום: סטודיו nana10

דגים, הם בכל מקום, לפחות בראש השנה. האמת? אף אחד מאתנו לא רוצה להיות הזנב, כי כולנו היינו מעדיפים להיות הראש - המנהג של אכילת ראש דג בראש השנה, הוא דרך מגעילה למדי לבטא את החגיגיות בפתח שנה עברית חדשה. אבל מדובר לפחות בסיבה טובה במיוחד להיזכר בקלסטרונים המופלאים של הדגים הקולנועיים הגדולים. לכבוד החג שפותח את השנה, קבלו את תחרות היופי הגדולה של כוכבי הקולנוע האמפיביים בכל הזמנים. קחו נשימה עמוקה, סתמו את האף, ותתחילו לצלול.

"אורקה" (1977)

שם: אורקה

 

סוג: לווייתן טורף

 

כך תזהו אותו: הגב הכהה והבוהק והבטן הלבנה הופכים את אורקה, הלוייתן הטורף שמככב בחיקוי "מלתעות" המפורסם מכולם, לאסתטי למדי. למרות שבתכלס מדובר ביונק, הוא ללא ספק אחד הדגים המרשימים ברשימה.

 

סגנון: הנטייה של לוייתנים להתאבדות המונית עוררה כלפיהם את האמפתיה של לא מעט חובבי חיות, אבל ההתנהגות האלימה שמר אורקה מפגין בסרט הזה - תהפוך גם את הלב המדמם ביותר לקפטן אחאב בפוטנציה. או במילים אחרות, אם יונה הנביא היה פוגש את אורקה במקום את הדגיג החובבן מהתנ"ך, יש סיכוי שסופו של ספר יונה היה נראה קצת אחרת.

 

מדד הדג: 4.

 

"מלתעות" (1975)

שם: מלתעות

 

סוג: כריש לבן

 

כך תזהו אותו: בניגוד לדגי קרפיון חמודים, מלתעות הוא מפלצת מעוררת פלצות עם שיניים משוננות, והרבה מהן. מצד שני, הסנפיר האימתני שמזדקר על גבו ניחן באלגנטיות מסוימת, ואם אתם מאמינים שהגודל כן קובע, אז בן טיפוחיו עצום המימדים של סטיבן שפילברג הוא לגמרי הכריש שאתם מחפשים.

 

סגנון: האגרסיביות הבלתי מרוסנת של מלתעות והרעב הבלתי ניתן לסיפוק, מקטלגים אותו באופן מידי כאלפא מייל מצ'ואיסט טיפוסי. מלתעות לא מדבר על רגשות, אין לו צד נשי, והוא לא מטרוסקסואל. יש אנשים שמוצאים את הסגנון הזה מעורר ומצודד, אבל התגובה הטבעית של רוב האוכלוסייה היא לברוח על נפשם.

 

מדד הדג: 6.

 

"פיראנה" (2010)

שם: פירנה

 

סוג: פירנה פרה-היסטורית ענקית

 

כך תזהו אותו: אם מלתעות היה מפחיד ומעורר פלצות, הפיראנות בסרטו של אלכסנדר אג'ה מלפני שנה הן פשוט מכוערות. הפה הלא פרופורציונאלי, הזווית העמוקה של הפה, כל הגורמים שמרכיבים את קלסטרונו של הטורף האמפיבי מעוררים רתיעה וגועל.

 

סגנון: האנטיפתיות של הפיראנה לא מתבטאת בחזותו הלא מושכת בלבד. למעשה את סדר הגודל האמיתי שלה ניתן לגלות רק כשמרגישים את שיניו של היצור המגעיל נסגרות על הבשר. או אז ניתן לומר בפה מלא כי מדובר בפגע רע במלוא מובן המילה, שמשלב חוסר כריזמטיות קיצוני עם חזות לא אטרקטיבית וקשיים חמורים בתקשורת בין אישית. לא הילד הראשון שהיית יושב לידו בכיתה.

 

מדד הדג: 6.

 

"ים כחול עמוק" (1999)

שם: הוא בא לבד

 

סוג: כריש עמלץ כחול 

 

כך תזהו אותו: כמו מלתעות, רק גדול יותר, שרירי יותר, חתיך יותר ואתלטי יותר. גיבור סרט האקשן של רני הרלין הוא ללא ספק חיה מרשימה ביותר.

 

סגנון: ולא זו בלבד שההתערבות הגנטית שהפכה אותו למי שהוא גורמת לתאי מוחו להיות תרופה אפקטיבית לאלצהיימר, היא גם הפכה אותו למהיר יותר, יעיל יותר, ותוקפני יותר. 

 

מדד הדג: 7.

 

"מוצאים את נמו" (2003)

שם: נמו

 

סוג: שושנון (דג ליצן)

 

כך תזהו אותו: אוהבים ג'ינג'ים? נמו הוא הדג בשבילכם. עם הפסים הכתמתמים על הרקע הלבן (או ההיפך?), יש לגיבור סרט האנימציה הקלאסי של פיקסאר מראה אופנתי וחביב, אם כי אין להכחיש שהסנפירים הקטנטנים הללו הם לא האקססורי הכי מרשים, אפילו במעמקי הים.

 

סגנון: כדג מדבר, עם סרט מצליח משלו ומקום של כבוד בין עשרת סרטי האנימציה הגדולים בכל הזמנים של מכון הקולנוע האמריקני, נמו הוא ללא ספק כוכב על, כשהדבר היחידי שמעיב על הצלחתו הוא היעדרו של סיקוול בעתיד הנראה לעין. ואין לשכוח גם את העובדה שהוא הקדים את זמנו והתחבר עם אחת הלסביות הראשונות של עולם האנימציה - דורי האגדית, אותה דיבבה אלן דג'נרס.

 

מדד הדג: 8.

 

"לשחרר את ווילי" (1993)

שם: ווילי

 

סוג: לווייתן

 

כך תזהו אותו: ווילי הוא ללא ספק החתיך שבחבורה. לראות אותו קופץ באוויר לאור השקיעה זו חוויה עוצרת נשימה.

 

סגנון: השאיפה התמידית של ווילי לחופש היא ללא ספק נקודה לזכותו - אם כי אין להכחיש שהצייתנות שלו, והחיבה שלו לבני אדם, הופכים אותו לקצת פחות מעניין מקולגות רטובים אחרים ברשימה, שמפגינים יותר אינדיבידואליזם וסטייל.

 

מדד הדג: 8.

 

"מובי דיק" (1956)

שם: מובי דיק

 

סוג: לווייתן לבן

 

כך תזהו אותו: הזוכה הגדול של התחרות הוא עצום, לבן, מיסתורי וחמקמק. מובי דיק הוא התגלמות האציליות והחן של העולם האמפיבי כולו. לא פלא שהאובססיה המטורפת של הקפטן אחאב הופנתה דווקא אליו. קשה לחשוב על דג אחר שמופיע ברשימה שהיה יכול לסחוט עוצמת רגש גבוהה כל כך, כמו גיבור סרטו הקלאסי של ג'ון יוסטון, המבוסס על ספרו הקלאסי אפילו יותר של הרמן מלוויל.

 

סגנון: אקשנות, נחישות, ורצון בלתי ניתן לעצירה להמשיך לשחות במים הכחולים והקפואים, הם מאפייני אופיו העיקריים של דיק. לא משנה כמה צילצלים תקועים בגבו, הוא ימשיך הלאה גם כשהזרם נגדו.

 

מדד הדג: 10.