כובש, מצחיק, מעורטל • איך הסרט "טיפש, מטורף, מאוהב"?

אין הרבה אנשים בעולם שלא אוהבים קומדיות רומנטיות - אחד הז'אנרים הוותיקים והפופולריים שיצאו מהוליווד. בחור ובחורה נפגשים, בחור ובחורה לא מסתדרים, ניצוץ של תשוקה ניצת בסתר - ובסוף האהבה מנצחת. בחושך של אולם הקולנוע, ניתן לראות איך הקומדיות הרומנטיות משרטטות את מושגי האהבה העל-זמניים: מה מפריד בין נשים לגברים? מה זו משיכה? מה נשים רוצות? מה גברים רוצים? ושאלת השאלות - מה זו אהבה?

קומדיה רומנטית טובה היא כזו שמצליחה להציג זווית חדשה ותשובות חדשות לשאלות הלפעמים קיטשיות הללו, ולפרוץ דרך לבאות אחריה. "כשהארי פגש את סאלי" הצליחה לעשות זאת בשנות ה-80, "משתגעים על מרי" פרץ דרכים קולנועיות חדשות בשנות ה-90 ו"הדייט שתקע אותי" כיכב על המסכים בשנות האלפיים. שנות העשרה הנוכחיות אמנם עדיין מחכות לקומדיה הרומנטית שתגדיר אותן באופן החלטי, אבל עד שאחת כזו תגיע, "טיפש, מטורף, מאוהב" מהווה תחנה מרעננת בפתחו של עשור חדש.

"טיפש, מטורף, מאוהב" מתחילה דווקא בפרידה. לאחר נישואים אידיאליים של יותר מ-20 שנים, קאל וויבר (סטיב קארל), מתבשר על ידי אשתו, אמילי (ג'וליאן מור), שהיא בגדה בו עם עמית לעבודה ושהיא רוצה להתגרש. קאל המרוסק מקבל את הבשורה בהלם, ונכנע ללא קרב - כשהוא עוזב את ביתם המשותף וילדיהם כבר למחרת. בעוד שאמילי הולכת ומתקרבת למי שבגדה עמו (קווין בייקון), קאל השפוף מנסה למצוא נחמה בתחתית כוס האלכוהול בבר המקומי. שם הוא צד את עינו של א-לה-דון ז'ואן מקומי (ריאן גוסלינג), שמרחם על שבר הכלי שיושב עם הברמנים, ולוקח אותו כפרוייקט צדקה אישי - הוא ילמד אותו איך להתלבש, איך לדבר, איך לחייך ואיך לצוד נשים, או בקיצור - איך להיות גבר.

צריך לדעת גם איך להיפרד

מכאן והלאה העלילה הולכת ומסתעפת, באחד התסריטים המבריקים שנראו בקומדיה בשנים האחרונות. פרט לאנסמבל הנאה של כוכבים שפגשנו עד כה, בהמשך הסרט צצות גם אמה סטון, בתפקיד הבחורה שריאן גוסלינג לא מצליח לכבוש, ומריסה טומיי, בתפקיד משנה קומי קורע כמורה לאנגלית אותה מצליח סטיב קארל להשכיב, רק כדי שהלילה ההוא יתנקם בו מאוחר יותר.

אז אם נשים את התסריט המעולה (של דן פוגלמן, בוגר אולפני "פיקסאר"), הבימוי המדויק (גלן פיקרה וג'ון רקואה, "אני אוהב אותך פיליפ מוריס") והמשחק הנפלא שמציגים הכוכבים הרבים של הסרט (ריאן גוסלינג בולט במיוחד לטובה) בצד רגע, "טיפש, מטורף, מאוהב" הוא קומדיה רומנטית מוצלחת וחכמה בזכות היכולת שלה להציג נושאים של אהבה ותשוקה באור חדש. הסרט כולל קווי עלילה רבים, שחלקם הם קומדיה-רומנטית "קלאסית" מהסוג שרובנו מכירים ואוהבים, אבל קו העלילה המרכזי של הסרט, נסיונותיו של סטיב קארל להתאושש מהבגידה והפרידה של אשתו, מפתיע בכך שאינו עוסק במימוש אהבה, אלא דווקא בניסיון להתמודד עם פרידה. כבר נעשו בהוליווד סרטים קורעי לב על גירושיו ופירוק משפחה, אבל עוד לא נראה סרט קורע מצחוק שהצליח להציג נושא כאוב זה באופן קומי.

בחלקים ארוכים של הסרט, נראה שקארל דווקא יכול להיות מאושר בלי לחזור למושא האהבה המתבקש (אשתו לשעבר), או לכל הפחות, ללמוד לחיות עם הפרידה ולהתקדם הלאה. באופן זה הסרט מראה לנו ש"הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" היא לא בהכרח הסיום המתבקש של כל סיפור אהבה, ושהחיים ממשיכים הלאה. הגאונות של הסרט היא שהוא מצליח לעשות זאת באופן מצחיק, ולעיתים אף מגלגל מצחוק. נכון, סצנות הסיום של הסרט חוזרות למסלול הרומנטי הקלאסי המוכר, באופן שאולי אף קצת סותר את מהותה של העלילה, אך הדבר כמעט מתבקש בקומדיה רומנטית, ולא סותר את ההנאה הרבה ש"טיפש, מטורף מאוהב" מסב לכל הזוגות (והבודדים) שיושבים באולם הקולנוע.

>>> חרמן על הזמן: הסצנות הלוהטות ביותר בקולנוע

>>> איך גדל ראיין גוסלינג מ"מועדון מיקי מאוס" לכוכב