במערב אין כל חדש • איך "הפלישה למערב"?

השאלה המעניינת ביותר שניתן לשאול לגבי "הפלישה למערב" היא - מה לעזאזל גרם לדניאל קרייג ולהאריסון פורד, ג'יימס בונד השישי ואינדיאנה ג'ונס האחד והיחיד, להסכים להשתתף בו. השאלה רלוונטית במיוחד לגבי פורד, שחקן פופולארי בצורה פנומנלית שמשחק בכמות קטנה להחריד של סרטים. למה לבזבז את הכישרון על סרט הזוי ובינוני כל כך? ואת אותה השאלה בדיוק אפשר להפנות לג'ון פבארו, הבמאי המצליח של סרטי "אירון מן", ולאלכס קורצמן ורוברטו אורצ'י, אולי צוות התסריטאים הכי חמים בהוליווד כרגע, שאחראים לסרטים כמו "מסע בין כוכבים" ו"הרובוטריקים". כיצד קרה שמה שנשמע כמו צוות הפקה מהחלומות, אחראי ליצירה חסרת הברק הזו?

תרגום שמו של הסרט לעברית כ"הפלישה למערב" מחמיץ משהו מן העוצמה של השם המקורי, "Cowboys and Aliens", שמכיל הצהרת כוונת בוטה למדי, שמחשידה מלכתחילה את הסרט בגימיקיות פושעת. עם כל הכבוד לטראשיות מודעת לעצמה, אם היה למישהו סיפור טוב לספר, שבמקרה מערב גם קאובוים וגם חוצנים, הוא מן הסתם היה מוצא בשבילו שם אמיתי. התחושה העולה מן הסרט היא שיוצריו חשבו על השם לפני שהם חשבו על הסרט, והתוצאה היא סרט שלמרות המאמצים שהושקעו בלהפוך אותו לרציני, הוא לא יותר מניסיון לא מוצלח להגשים חלום ילדותי ומטופש של חנון מתלהב שנהנה לשים על אותו המדף בובות פלסטיק מסרטים שונים. המזל של סקוט מיטשל רוזנברג, יוצר הקומיקס עליו הסרט מבוסס, הוא שהוליווד מלאה בדיוק בסוג האנשים שיהנהנו נמרצות כשהם ישמעו את הרעיון, וילכו על זה בכל הכוח, אנשים כמו סטיבן ספילברג, הילד הנצחי, שמאייש את כיסא המפיק.

הסרט מתרחש במערב הפרוע, ובתחילתו מוצא עצמו דניאל קרייג באמצע שום מקום, עם צמיד מתכת משונה על היד, ללא כל זיכרון של האירועים שהובילו אותו למקום בו הוא נמצא. די מהר מסתבר שהוא Badass רציני מאוד שמסוגל לגבור על קבוצת גברים חמושים במכות יבשות בלבד, אבל חולשה בתחום הפוליטיקה הבין אישית מובילה אותו להסתכסך עם סוחר בקר מקומי, המגולם על ידי האריסון פורד. פורד שונא את קרייג בגלל סכסוך עסקי שהיה ביניהם לפני התקפת האמנזיה של קרייג, משהו שקשור לשוד מרכבה השייכת לפורד שקרייג היה אחראי לו, והשינאה הזו מתעצמת כשקרייג מסתבך עם בנו של פורד, בריון מקומי, וגורם למאסרו.

אבל הסכסוכים הבינאישיים הקטנוניים הופכים חסרי משמעות כשחלליות החוצנים נוחתות מן השמיים ומתחילות בסדרת חטיפות המוניות של בני אדם חפים מפשע. קבוצת השורדים של המתקפה הראשונית, בצירוף עוד כמה אינדיאנים ופושעים, ואוליביה וויילד חסרת האופי, יוצאת לדרך, במטרה למצוא את החטופים, ולהשמיד את החוצנים המרושעים.

ניכר כי פאברו עשה כל שביכולתו על מנת להפוך את הדרמה לאפקטיבית, וליצור עבור הסרט אוירה של רצינות תהומית שתכפר על הפרמיס האווילי והשם השטותי - אבל הוא פשוט לא עשה מספיק. גם אם פה ושם קיימות מערכות יחסים עם מעט תוכן, ורגעים דרמטיים שעובדים לא רע צצים על הדרך, הם לגמרי לא מצדיקים את ההשקעה העצומה בעלילה המרכזית, שהשבלוניות שלה מביכה. נלחמים בחוצנים, מעטים נגד רבים, סוסים נגד חלליות, אקדחים נגד רובי ליזר.

סצנות אקשן בינוניות וחסרות השראה

ומה שעצוב אפילו יותר זה שסצנות האקשן בינוניות וחסרות השראה. הציפיה המינימלית מסרט כזה היא שהוא יראה מעולה, ושסצנות האקשן והאפקטים יהיו מענייניות וחדשניות. אבל הם לא. באמת שאין כאן שום דבר שלא ראינו כבר עשרות פעמים. דווקא סצנות המכות היבשות בעולם המערבוני שלפני הופעת החייזרים אנרגטיות ומגניבות, וברגע שמתחילים הקרבות עם החוצנים, האנרגיה נעלמת והסרט שוקע.

ואם כל זה לא מספיק, היצורים עצמם חסרי ייחוד בצורה מקוממת ממש. חוסר המקוריות בעיצוב שלהם מתסכל במיוחד לאחר המפגש שבוע שעבר עם ייצור מקביל ודומה, בסרט "סופר 8", שהיה גם הוא קצת נטול אופי. דווקא בסרטי אימה מהשנים האחרונות, כמו "Splinter", "Feast", וכמובן במערבון האימה המשובח "The Burrowers", נתקלנו בגלריית יצורים יצירתיים ומפחידים, עם מראה ותכונות מעניינים ומפתיעים. חבל שדווקא במיינסטרים המתוקצב, כל החוצנים נראים כמו חיקויים עלובים של החוצנים המיתולוגיים מ "הטורף", "הנוסע השמיני" ו"היום השלישי". אין להם שום ייחוד, המנהגים והמוזרויות שלהם חסרות עניין או הגיון פנימי, והכי גרוע, הם לא מפחידים בשום צורה.

אז מה הדבר הבא? חיילים נגד מפלצות? האדם הקדמון נגד באטמן? דובוני אכפת לי נגד נאצים? האם זה מה שהוליווד עומדת לספק לנו בזמן הקרוב? טיפ קטן - בפעם הבאה שעומד לנחות על המסכים עוד ז'אנר בלנדר שטחי מסוג זה, נא לדאוג ללהק אותו בצורה קצת יותר הגיונית. כך תדאגו למנוע עודף ציפיות, וגם לא תבזבזו את הכישרון של שחקנים ראויים. אבל מצד שני, הסרט גרף 35 מיליון בסופ"ש הראשון. אפילו יותר מהדרדסים התלת מימדיים. אז יכול להיות שהבעיה היא אצלי.