מסיבת קוף • למה אוהבים את "כוכב הקופים"?

העלילה האפוקליפטית של עולם בו הקופים הם המין החזק הופיעה כבר לפני 50 שנה - ומאז היוותה בסיס ל-7 סרטים, סדרות ואינספור אזכורים. לכבוד עליית "כוכב הקופים: המרד" דני סגל בדק מה מושך את הקהל בעלילת הג'ונג'ל הגלובלי

ג'יימס פרנקו ב "כוכב הקופים: המרד"
ג'יימס פרנקו ב "כוכב הקופים: המרד" | צילום: מתוך הסרט

למילים "כוכב הקופים" יש השפעה משונה על חובבי מדע בדיוני. ברגע שהן נאמרות, ניתן להבחין בכמה מהסימפטומים הבאים: מבט חולמני, שטף דיבור נלהב ובלתי ניתן לעצירה, שימוש מוגזם בסופרלטיבים מכל סוג, קפיצות קטנות במקום, ובמקרים קיצוניים - השתטחות אפיים ארצה. "כוכב הקופים: המרד", ה-Reboot החדש שמאתחל את הסדרה, הוא הזדמנות מצוינת להיזכר באחת מסדרות הסרטים המיתולוגיות, על שלל הגילגולים שלה, ולנסות להבין מה יש בכוכבים השעירים הללו, שהופך אותם לחלומו הרטוב של כל חנון חובב קולנוע.

הסאגה מתחילה בשנת 1963, בצרפת, עם פרסומו של הספר "La Planete des Singes" של פייר בולה, עליו מבוססת הסדרה כולה. חובבים צרפתים שלן הסוגה הספרותית שמו לב אליו מיד עם עלייתו למדפים, ותרגום לאנגלית של היצירה לא איחר להופיע - בהתחלה בבריטניה ולאחר מכן גם בארה"ב. אבל היה צורך במגע הקסם של רוד סטרלינג, יוצר הסדרה האגדית "אזור הדמדומים", על מנת להפוך את ההצלחה על הנייר, להצלחה גדולה לא פחות על פילם.

 

אחד מסימני ההיכר של עבודתו של סטרלינג היה הטוויסט המפתיע בסוף הסיפור, טכניקה אותה הוא יישם גם באדפטציה הקולנועית הראשונה, שיצאה בשנת 1968. הסרט, שהתבסס על הספר באופן רופף, תאר את הנחיתה של שלושה אסטרונאוטים על כוכב בו ההתפתחות האבולוציונית הפוכה. הכוכב מאוכלס על ידי גזע עליון של קופים אינטליגנטים, ששולטים ביד רמה בגזע נחות של בני אדם חסרי בינה. במהלך הסרט, הגיבור שמגולם על ידי צ'רלטון הסטון, יוצר קשר עם שני מדענים קופים, ומגלה להם כי גם בבני אדם יש את הפוטנציאל להפוך לגזע תרבותי. בסופו המפורסם של הסרט ניצב הגיבור מול שריד פסל החירות, ומבין כי למעשה הוא נמצא בכדור הארץ, וכי לאחר טיסה במהירות האור הוא עבר קדימה בזמן אל עולם פוסט אפוקליפטי בו הציוויליזציה האנושית התפוררה ונעלמה, ופינתה את הדרך להתקדמות הקופית.

 

כוכב הקופים: המרד
כוכב הקופים: המרד | צילום: יח"צ

העיתוי הנכון

מלבד התסריט יוצא הדופן והמתוחכם, הציג הסרט לראשונה גם פריצת דרך בתחום האיפור הפרוסטטי, בו נעשה שימוש על מנת ליצור את פני הקופים - לה היה אחראי איש האפקטים הנודע ג'ון צ'יימברס, שגם זכה באוסקר על עבודתו. גם המוזיקה האבסטרקטית של המלחין ג'רי גולדסמית', שהיתה מבוססת על שימוש נרחב בכלי הקשה, תרמה לאוירה המיוחדת ששורה בו. 

אבל איכות הסרט לא היתה הגורם היחידי להצלחה שלו, חשוב לא פחות היה העיתוי. אחרי עשורים של פחד ממלחמה גרעינית, הסרט, שתאר בצורה מוחשית ביותר את תוצאותיה, פגע בעצב חשוף במיוחד. גם תנועת זכויות האדם ההולכת ומתפתחת של סוף שנות ה-60 מצאה בסיפורו של גזע בני אדם מדוכא הקבלה קוסמת במיוחד לתקופת העבדות, שרק הלכה וצברה משמעויות ככל שהעלילה התפתחה בסרטי ההמשך.

 

למרות החששות של חברת פוקס, שלצד הסרט "2001 אודיסיאה בחלל" שיצא באותה שנה והכיל גם הוא סצנת קופים ארוכה, סרטם יראה כמו הגזמה קאמפית - "כוכב הקופים" היה הצלחה מסחרית וההמשכונים התחילו לזרום. בין השנים '68 ל-'73 הופקו במהירות בזה אחר זה הסרטים "מתחת לכוכב הקופים", "הבריחה מכוכב הקופים", "כיבוש כוכב הקופים" ו-"הקרב על כוכב הקופים", שהמשיכו לתאר את העולם המוצג בסרט הראשון, והפכו את האנלוגיה שהוא יוצר לחיים בעולמנו אנו למפורטת ומורכבת יותר ויותר.

 

לאחר הסרט החמישי הוחלט לעצור את הפרנצ'ייז, אבל העניין של הקהל בסדרה היה עדיין גדול מספיק על מנת לשכנע מנהלי חברות טלוויזיה להפיק כמה סדרות קצרות המבוססות עליה. הראשונה, והאהובה ביותר על מעריצי הסדרה, נקראה "כוכב הקופים", שודרה ברשת CBS, והיתה דומה בכל המובנים לסרטים, והשניה היתה סדרת אנימציה בשם "החזרה לכוכב הקופים", ששודרה ב-NBC שסטתה מהם באופן מהותי.

 

עידן חדש נפתח?

 

אחרי שני עשורים של שידורים חוזרים בטלוויזיה והקרנות בסינמטקים, ואזכורים פארודיים חולפים בסדרות כמו "סיינפלד", "משפחת סימפסון" ובסרט "שיגעון בחלל", החלו דיבורים על רימייק לסרט. שמות הבמאים הקשורים לפרוייקט התחלפו כל הזמן, כשרולנד אמריץ', ג'יימס קמרון, פיליפ נויס ואוליבר סטון הם רק הבולטים מביניהם. רק בשנת 2001, עם שילובו של טים ברטון בהפקה, נוצר מומנטום של ממש מסביב לפרוייקט והסרט החדש, בכיכובם של מארק וולברג, טים רות' והלנה בונהם קרטר, יצא לדרך.

 

כוכב הקופים: המרד
כוכב הקופים: המרד | צילום: מתוך "כוכב הקופים: המרד"

למרות ההצלחה הכלכלית שלו מעריצי הסדרה הוותיקים לא התלהבו מהתוצאה. הציפייה מברטון להדגיש את האלמנטים הביזאריים והמצועצעים של הסרט הראשון ולשחזר את האווירה ייחודית שלו התבדתה, והתסריט המבולבל והקצב הלא אחיד של הסרט הפכו אותו לשק איגרוף למבקרים. פוקס החליטו שלא להפיק סרט המשך, אלא במקום זה, עשור מאוחר יותר, בחרו להפיק פריקוול שמתאר את ההתרחשויות על כדור הארץ שהובילו להיפוך התפקידים בין בני האדם לקופים.

 

כרגע המבקרים בארה"ב מהללים את הסרט החדש, בו מככב ג'יימס פרנקו, וחלקם אפילו מתייחס אליו כאל אחד הסרטים הטובים של השנה. האם "כוכב הקופים: המרד" יצליח לעשות לסדרת "כוכב הקופים" את מה ש"באטמן מתחיל" עשה לסרטי באטמן? ימים יגידו. במאי הסרט, רופרט ווייט, טוען שהוא שתל לא מעט זרעים בתסריט על מנת להכין את הקרקע לסיקוולים פוטנציאליים, מה שאומר שיש סיכוי טוב שאנו צופים בהולדתו מחדש של פרנצ'ייז שכמעט נכחד מהעולם.

 

מעניין לציין שחלק חלק גדול מהביקורות האוהדות כלפי הסרט מתייחסות לעבודת האנימציה המדהימה של אנדרו סרקיס, האיש שהביא לנו את דמותו של גולום ב"שר הטבעות", ואחראי לדמותו של "קיסר", הקוף המרכזי בסרט, שיוצר בטכנולוגיית Motion Capture מתקדמת. מסתבר שגם אם גזע של קופים אינטליגנטיים עדיין לא השתלט על כדור הארץ במציאות, יש סיכוי טוב שגזע של שחקנים מהונדסי אנימציה ממוחשבת עומד להשתלט על תעשיית הקולנוע מאוד בקרוב, מה שהופך את השורה המיתולוגית של צ'רלטון הסטון מהסרט הראשון לרלוונטית במיוחד בהקשר של הוליווד - "It's a Mad house.....a Mad house".