פול גז בניוטרל • איך הסרט "מכוניות 2"?

בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מנקר לפרקים ב"קונג פו פנדה 2" של דרימוורקס, למרות שג'ק בלאק מסוגל להצחיק אותי עם גרעפס. הבעיה הייתה יותר מדי אקשן ופחות מדי עלילה, ומה לעשות, כשלא איכפת לי מה קורה בסיפור אני נרדם, וזה שפנדות וקרנפים עפים וצווחים אחד על השני לא ממש עוזר.

במשך השבוע, בניתי על פיקסאר שידגימו איך עושים זאת נכון, אבל הם הלכו הפוך, ורחוק מדי: "מכוניות 2" סובל מהרבה, הרבה יותר מדי עלילה. נפט מול אנרגיה חלופית, ריגול בינלאומי, פרובינציאליות מול קוסמופוליטיות, חברות, רומנטיקה ואינסוף אזכורי פופ שדורשים ידע אנציקלופדי - זה לא קצת יותר מדי בשביל סרט ילדים?

גיבור הסרט הראשון, מכונית המרוץ לייטנינג מקווין (אוון וילסון. בעברית קוראים לו "ספידי" ואת הקול עושה עופר שכטר) מוזמן להתחרות בגרנד-פרי בינלאומי ותלת-מוקדי (טוקיו, לונדון והריביירה האיטלקית). היזם הוא מיליארדר שמנסה לקדם בכך דלק אלטרנטיבי שפיתח. במקביל, מייטר, הגרר החביב של מקווין, מוצא את עצמו מסובך בפרשיית ריגול לצד סוכן חשאי בריטי (מייקל קיין כמובן, כאסטון מרטין כסופה). על כף המאזניים מונחת תהילת עולם עבור מקווין, החברות בינו לבין מייטר, וגם, בקטנה, גורלו של כדור הארץ.

מי נגד מי על הכביש?

למרבה ההפתעה, הפעם גיבור הסרט אינו מקווין אלא מייטר הטמבל החביב, שזוכה להרבה יותר טקסט וזמן מסך. איך זה קרה? הייתכן שקברניטי פיקסאר שמתפארים באידיאליזם האמנותי שלהם היו מונעים הפעם משיקולים זרים? הילדים גם ככה מתנפלים על המוצרים של מקווין, עכשיו הם גם יידרשו את מייטר, והופ, הבאנו עקיצה של כמה מיליארדים. ואולי זה משהו תרבותי-פוליטי, הרי מייטר הוא רדנק עממי כזה, ממש כמו הקומיקאי שמדבב אותו (לארי "איש הכבלים"), ורגע לפני שאובמה נופל אפשר להבין למה החבר'ה מסן-פרנסיסקו רוצים להתחנף קצת לרפובליקנים וילדיהם.

הבעיה היא שרוב הסרט יעוף מעל ראשו הקטנטן של הצופה המיועד. העלילה נורא מורכבת, מלאה בטוויסטים, אינסוף דמויות משנה והמון מידע שמועבר בדיאלוגים. נכון, כל כמה דקות יש סיקוונס פעולה מרהיב וזה בדרך כלל מרגיע את הילדים. אבל הם גם אוהבים להבין פחות יותר מי נגד מי ולמה, לא?

שטיפת מוחות ב-3D

טיפה צרם גם הטיפול בכל נושא הדלק. יש פה איזה ניסיון להזין מוחות צעירים בתבשיל חצי-אפוי של ליברליות מעורפלת שבה נפט ועסקים גדולים זה רע, ואנרגיה חלופית ויצרנים עצמאיים זה טוב. סבבה. אבל מעבר לזה שהעסק מלא חורים ואי דיוקים, יש פה גם מידה רבה של צביעות מצד פיקסאר, שלטעמי וויתרו על הזכות להטיף לנו מוסר ברגע שהצטרפו לאימפריית דיסני והתערבבו עם התאגידים והאוליגרכים. ואם כבר אני מקטר, אז גם חייבים להגיד משהו על התלת-מימד ומשקפיו, שלא תורם שום דבר, רק מציק ומעלה את מחיר הכרטיס באופן שערורייתי. מושחתים נמאסתם!

מצד שני, אמילי מורטימר שמדבבת את המרגלת הלוהטת שחשה לעזרתו של מייטר היא היגואר הסגולה הכי סקסית שראיתי אי פעם, והמרדפים פשוט מדהימים בכל הקשור לביצוע הטכני. בסך הכל יש משהו כובש ואפילו מדבק באהבתו התמימה והאינפנטילית של ג'ון לסטר (הבמאי) למכוניות ויכולתן לעוף, לדבר ולהילחם כשהן נשלטות על ידי דמיון של ילד.

"מכוניות 2" לא יהיה הפלופ הראשון של פיקסאר, אבל הוא כן טיפה מאכזב. לעומת זאת הסרטון הקצר שמתלווה אליו, בכיכובם של ברבי וקן מ"צעצוע של סיפור", מצחיק, מבריק ומוכיח שכשהם רוצים - הם יכולים.