חונקי כמרים • מה חשבנו על "המאמין"?
צלבים מעופפים, ערפדים מדממים וכומר רציני שמחסל את כולם. הסרט "המאמין" הוא מעט כייפי, מאוד מוגזם ולא משאיר הרבה רושם. דני סגל אב המנזר

הסרט "המאמין" הוא מערבון מדע בדיוני בתלת מימד שמבוסס על קומיקס קוריאני העוסק בכומר שיודע קונג פו ונלחם בערפדים בעזרת צלבים שהופכים לכוכבי נינג'ה בזמן שהוא רוכב על אופנוע עתידני ענקי בישימון פוסט אפוקליפטי. אם אתם עדיין כאן למרות מטח מושגי היסוד במילון החנון השלם שהכיל המשפט הקודם, סביר להניח שאתם נמנים על קהל היעד של סרטים מסוג זה, ואפשר לדבר אתכם עליהם מבלי שתגלגלו עיניים בזלזול כלפי מה שנתפס בעיני חלק מהאנשים כגיבוב של שטויות מוחלטות. עכשיו, אחרי תהליך הסינון הזה, אפשר סופסוף להגיד את מה שראוי להיאמר בהקשר של הסרט הזה והוא: הא לכם מוצצי דם מרושעים!!
"המאמין" לא ניחן בעודף תחכום או עדנה. אין בו אלגוריה משוכללת על מצב האדם והחברה, כמו ב"בלייד ראנר", הוא לא לוקח את הביקורת על הכנסייה שמובנית בסיפור שלו בצורה רצינית מדי, כמו "הנוסע השמיני 3", והוא לא מכיל הומור שחור, כמו "גברים בחלל", אם נשווה אותו לסרטים מקבילים. מה שהוא כן לוקח ברצינות זה את האמנות המשגשגת של רצח ערפדים סיטונאי בצורה אסתטית, ובתחום הזה הוא מצליח להתבלט. ערפדים אכן משוספים בו במהירות וביעילות נעימה לעין, וזה מספיק. זה לגמרי מספיק.

העלילה של "המאמין" פשוטה ואפקטיבית. בעולם עתידני פנטסטי גייסה הכנסייה קבוצה של כמרים - לוחמי עלית בעלי יכולות לחימה על טבעיות (שלא מוסברות מסרט), על מנת להילחם בנגע הערפדים. הכמרים ניצחו במלחמה וכלאו את כל הערפדים בשמורות המיועדות לכך, והיחידה פוזרה על ידי הכנסייה. אבל למרות האמונה של הכנסייה כי בעיית הערפדים מוגרה סופית נחטפת אחייניתו של המסוכן מבין הכמרים על ידי מיודעינו ארוכי השיניים. הכומר מחליט לצאת ולחפש אחריה למרות התנגדות הכנסייה, שחוששת כי עם היוודע דבר שובם של הערפדים תיפגע יוקרתה. הכנסייה מצידה שולחת את שאר הכמרים לעצור את הכומר הבוגד. כל העלילה הזו מרוכזת לעשר דקות של אקספוזיציה בתחילת הסרט, כששאר הסרט מתרכז בעיקר במרדפים ובקרבות.
פול בתאני מגלם את התפקיד הראשי, ומצליח להיות חמור סבר ורציני אבל בכל זאת כריזמטי למדי. מגי קיו מגלמת את הכהנת שמתלווה אליו, קאם גיגנדט את השריף שמאוהב באחייניתו של הכומר ומצטרף גם הוא למסע החילוץ, וכריסטופר פלאמר את המונסניור, הסמכות העליונה של הכנסייה. ערבוביית הז'אנרים שמאפשרת לכמרים, אופנועים, אמנויות לחימה ובוקרים לדור בכפיפה אחת נראית טבעית למדי. כשאנחנו בתוך העיר אנחנו בעתיד הטוטליטרי, וכשאנחנו מחוץ לעיר אנחנו בעיירות ספר בסגנון המערב הפרוע עם אופנועים במקום סוסים. מה יכול להיות פשוט מזה?

כמו שקורה פעמים רבות בסרטים מסוג זה, המפלצות גונבות את ההצגה. הוואריאציה של הסרט על ערפדים היא יצורים חלקלקים דמויי לטאה שמפצים על חוסר עיניים במהירות על ושיניים ארוכות וחדות. יש להם מלכה שנראית כמו גמל שלמה ענקי והם מסוגלים להפוך בני אדם לסוג נחות של ערפד אם הם נותנים לו לשתות מדמם. אין להכחיש, ברגע שהם מופיעים על המסך הצופה מרגיש אי נוחות ומועקה עד הרגע בו הם משוספים. מחמאות לצוות המעצבים על ההצלחה ביצירת יצור דוחה כל כך.
"המאמין" מתייחס לעצמו כאל הראשון בסדרה, ומשאיר בסופו פתח עלילתי רחב לסיקוול. האם הוא יצליח להפוך לפרנצ'ייז של ממש? קשה להאמין. למרות שהוא מכיל בדיוק את אותו תמהיל אלמנטים אותו ניתן למצוא ב"האויב שבפנים", סדרת סרטים אינסופית ומצליחה, חסר לו הסקס אפיל של מילה ג'ובוביץ', כמו גם סצנות הקרב המוגזמות. "המאמין" הוא סרט מהנה, סוחף ומגניב, אבל בסופו של דבר הוא מאוד צפוי וקצת קצר ביצירתיות ובמקוריות. במהלך הצפיה הוא כיפי מאוד, אבל לאחר הצפיה הוא לא מותיר שום דבר ששווה לחזור אליו. מלבד הצלבים המגניבים הללו, שהופכים לכוכבי נינג'ה, אבל על זה לא מבססים פרנצ'ייז.




