האביר האפל • מה הסיפור של ראסל ברנד?

ראסל ברנד הוא מסוג האנשים שאם לא היה אותם, היה צריך להמציא אותם. משולח רסן, מלא בברגים משוחררים ורופפים, חד כתער ובוטה כמו בעיטה לאשכים. הוא מכניס עניין ואקשן לכל תוכנית, סרט או שטיח אדום בהם הוא נוכח ומגדיר מחדש את המושג "פה גדול". דרך ארוכה עשה ברנד אל לב המיינסטרים ועם תפקיד ראשי ברימייק לקלאסיקה של דאדלי מור, "ארתור", הוא מוכיח שגם לילד הרע מאסקס יש מקום בשואוביז. מה שרבים לא יודעים הוא שברנד, הילד המופרע של התעשייה, לא הפך להיות כזה כדי להתפרסם וסיפור הרקע שלו מסביר דבר או שניים על האישיות הקוצנית שפיתח לעצמו עם השנים.

ברנד בן ה-36 נולד באסקס שבאנגליה כבן יחיד להורים שנפרדו כשהיה בן חצי שנה. הוא תיאר מאז את ילדותו כבודדה ומבודדת. אמו הייתה אישה חולנית במשך כל שנות ילדותו ונערותו ולקתה בשלושה סוגים שונים של סרטן. בהיעדרה של משפחתיות יציבה ובצל מחלותיה של אמו, ברנד הפך לטינאייג'ר בעייתי שסבל מבולימיה, החל להשתמש בסמים קלים בגיל 16 ו"התקדם" לקראק והירואין מאוחר יותר בחייו.  הוא התקבל  למספר בתי ספר מעולים לדרמה ונזרק מכולם בשל התנהגות רעה, שימוש בסמים והתפרצויות זעם אלימות. ברנד החליט לנתב את כל הזעם והאגרסיות לכיוון חיובי ולהתמקד בקומדיה הוא החל לכתוב חומרים ועלה על במות הסטנד אפ באנגליה.

קנה את עולמו בוולגריות

על הבמה, לבדו, עם חומרים מקוריים שלו, מצא ברנד סוף סוף את מקומו. המופעים שיצר השתתפו בפסטיבלים ובמסגרות נחשבות ומשכו את תשומת הלב של התעשייה. ברנד לקח את כל הכאב, הזכרונות, ההתמכרויות והמהמורות שזימנו לו החיים וטווה מהם זהב קומי. הוא הוזמן לאירועי צדקה שונים, הנחה שלל תוכניות אירוח פרועות בערוצים שונים בבריטניה (כולל תוכנית נלווית ל"האח הגדול" שהייתה להיט היסטרי בממלכה המאוחדת) יצא לסיבובי הופעות מוצלחים ברחבי המדינה, הוציא DVD של המופע שלו מ-2007 וכמובן שאמריקה לא איחרה להתדפק על דלתו.

הוא החל להופיע ברחבי ארה"ב, צילם ספיישל ל"קומדי סנטרל" ונבחר להנחות את טקס פרסי הקליפים של MTV ב-2008, כשעוד היה אלמוני יחסית בקרב הקהל האמריקאי. היה זה ערב בלתי נשכח עבור ברנד שהגיע לעבודה נטול כל טאקט, הקפיד על שילוב של הומור בריטי יבש, עקיצות צורבות וירידות וולגריות וקנה את עולמו. שנה לאחר מכן הוא הנחה את הטקס בשנית והביא לו את הרייטינג הגבוהה ביותר מזה חמש שנים. ב-2008 זכה ברנד גם לפריצה הגדולה שלו בקולנוע אחרי שורה של תפקידים קטנים. הוא זכה לשבחים מקיר לקיר על תפקידו הקורע כאלדוס סנואו, הרוקר המטורלל והאנוכי בלהיט "קח את זה כמו גבר" שגנב את קריסטן בל מתחת לאפו של ג'ייסון סיגל. ב-2010 ברנד חזר לגלם את סנואו בקומדיה "Get Him to the Greek".

סיונארה, ברנד

הפרופיל של התפקידים שהחל לקבל מאז 2008 נמצא בעלייה מתמדת. הוא תרם את קולו לשני להיטים לכל המשפחה ("גנוב על הירח", "הופ ארנב"), כיכב לצד אדם סנדלר ב"סיפורים לפני השינה", הופיע בעיבוד המרהיב של ג'ולי טיימור ל"הסערה" של שייקספיר וכאמור, זכה בתפקיד הראשי ברימייק ל"ארתור" בו הוא מגלם מיליונר אקסצנטרי ונהנתן שעומד להתחתן עם יורשת עשירה (ג'ניפר גארנר) רק כדי להתאהב עד מעל הראש בבחורה פשוטה מקווינס (גרטה גרוויג). לברנד יש גם כמה פרויקטים מסקרנים בעתיד הנראה לעין. הוא עומד לככב בגרסה ההוליוודית למחזמר הלהיט מברודוויי "Rock of Ages" ומתוכננים לו גם שיתופי פעולה עם אוליבר סטון ושוב עם אדם סנדלר.

אם יש מישהי שהצליחה לאזן את הטירוף שתמידי שאוחז בברנד, הרי זו אשתו, קייטי פרי. השניים נפגשו כשהיא הצטלמה ב-2008 לקמאו בסרטו "Get Him to the Greek" ונפגשו שוב שנה לאחר מכן בטקס פרסי הקליפים של
MTV אותו הנחה ברנד. על הבמה אמר בשידור חי: "קייטי פרי לא זכתה הלילה אבל היא מתאכסנת במלון שלי והיא תצטרך כתף לבכות עליה. כשחושבים על זה, אני המנצח האמיתי של הערב". השניים פצחו ברומן סוער שהתקדם מהר והתארסו בדצמבר 2009 לאחר שברנד הציע נישואים בטיול להודו. שנה לאחר מכן הם שבו לאותו לוקיישן ונישאו בטקס הינדו מסורתי.

אהבתה של הגברת פרי אמנם ריככה במעט את ברנד, שסובל מהפרעה דו-קוטבית ועדיין הולך באופן קבוע לפגישות של אלכוהוליסטים ומכורים אנונימיים, אך אל תטעו, עדיין מדובר בבאד בוי אמיתי. בספטמבר 2010 הוא נעצר בלוס אנג'לס אחרי שחבט בצלם פפראצי שלטעמו התקרב קצת יותר מדי לקייטי. הוא בילה לילה בכלא ושוחרר בערבות של 20 אלף דולר. פרי, אז עדיין ארוסתו, הגנה עליו בן זוגה חם המזג ואמרה "אם אתה חוצה את הגבול ודוחף לי עדשה לתוך החצאית, בן זוגי יעשה מה שצריך כדי להגן עליי". בסוף החודש שעבר נעצר ברנד בטוקיו וגורש מיפן מסיבות שלא באמת הובהרו לחלוטין. פרי צייצה בטוויטר שלמרבה האכזבה, דווקא המקום האהוב עליה בעולם לא חפץ בנוכחותו של בעלה. השמועות גרסו שהסתבכויותיו החוזרות והנשנות של ברנד עם רשויות החוק הביאו את יפנים לומר קוניצ'יווה אבל לא תודה.