הנאה קדמית • מה חשבנו על "מהיר ועצבני 5"?

בערך בנקודת שלושת רבעי הסרט מתנגשים עמודי הפלדה של וין דיזל בסלע העופרת שהוא דוויין ג'ונסון. מעולם לא ידע מסך הכסף התנגשות טיטאנים שכזו, הר אדם מול מפלצת אנוש, והקרב ביניהם שואף לנקודת שיא מזוקקת של כל חילופי האגרופים הקולנועיים אי פעם. רק בשביל הדקות האלו שווה להשקיע את הזמן ולראות את סרט ההמשך הזה. אבל למרוץ החמישי בסדרה יש עוד הרבה מה להציע.

"מהיר ועצבני 5"  מסמן עליית מדרגה בסדרת סרטי האקשן לבית דיזל / ווקר. לא עוד סרטי מכוניות זולים (יחסית) ונטולי עלילה שהאולפן מייצר באוטומט, אלא פרנצ'ייז של ממש, מושקע ונטול עלילה, שיוניברסל ממצבים כסדרת סרטי אקשן / שוד / נהיגה אשר תוביל את האולפן אל הארץ המובטחת של מאזן חיובי בבנק. הסרט נפתח בהזדווגות בלתי אפשרית בין אוטובוס למכונית, ומשם הוא לא עוצר באדום לתוך סדרה ארוכה ופוערת עיניים של מכוניות והנהגים שלהם בסיטואציות שלא כדרך הטבע.

125 מיליון דולר, ששווים כל שקל

בסרט זה החבורה מוצאת את עצמה, כרגיל, נמלטת מהחוק - דומיניק טורטו (וין דיזל) הוא עדיין פושע, בריאן אוק'ונור (פול ווקר) הוא כבר לא סוכן FBI אלא פושע נמלט והחבר של אחותו של דומניק, מיה (ג'ורדנה ברוסטר). החברים מוצאים את עצמם שוב גונבים מכוניות, הפעם בריו דה ז'נרו. סיבוך בשוד מוביל למותם של כמה סוכנים ממשלתיים, וכתגובה ממשלת ארצות הברית שמה את האיש הטוב ביותר שלה כדי לצוד את הנהגים חסרי האחריות: דוויין "The Rock" ג'ונסון. אך לא רק הסלע נמצא בעקבותיהם, גם מאפיונר ואיש עסקים ברזילאי מושחת, שהחבורה גנבה לו את האוטו, לא יעצור בנשק אוטומטי כדי להשיב לעצמו את רכושו האבוד.

זהו הסרט היקר ביותר בסדרה עד כה, עם תקציב הפקה של 125 מיליון דולר (ויחד עם תקציב השיווק הסכום הזה בטח מוכפל), עלייה חדה לעומת 80 המיליונים שהושקעו בסרט הקודם, אבל זה משתלם: הסרט עשה 86 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו באמריקה - הפתיחה החזקה ביותר של יוניברסל אי פעם. עם 355 מיליון ברחבי העולם עד כה, וזוהי רק ההתחלה. אין ספק שאנשי האולפן נמצאים בהילוך חמישי להפקת הסרט השישי בסדרה.

הבלדה על פול ווקר

ועכשיו, בלדה קצרה על פול ווקר: ווקר חנה בתודעה העולמית לאחר שגילם את הסוכן המיוחד בריאן אוק'ונור בסרט הראשון בסדרת "מהיר ועצבני". לאחר שעשה את סרט ההמשך " 2 מהיר 2 עצבני", החליט ווקר שלא לעשות סיבוב שלישי על המותג ולנסות לעמוד על גלגלים משלו ולהפוך לשחקן ראשי מוביל בשוק האקשן ההוליוודי. אך אויה, הסרטים שבחר ווקר לעשות היו מעפנים, ולא מספיק אנשים בחרו לקנות כרטיס לנקודות שוליים קולנועיות כמו "טיימליין" או "סודות בים הכחול". וכך מצא ווקר את עצמו בסרט הרביעי בסדרה חוזר בפעם השלישית לרונדל מהיר ועצבני, כשמצד אחד הוא מאוד בר מזל: יש לו סדרת סרטים שהפכה אותו למיליונר ושם מוכר בכל רחבי אמריקה, אך מצד שני ניכר שהוא לא ממש רוצה להיות שם. ווקר נותן את כל השורות שלו ללא רגש ועם אותו מבט חלול ונטול נשמה בכל פעם. זאת גם אשמתו - הוא איש מקצוע שעובד ברמות הגבוהות ביותר שאמור לתת את כל מה שיש לו ולנסות לרגש בכל טייק - אבל גם אשמת ה"תסריטאים" של  הסרט - הדמות של ווקר לא נלחמת בסרט, את זה משאירים לוין דיזל, אלא אמורה, בעזרת מערכת היחסית הלא אמינה שלו עם ג'ורדנה ברוסטר הנוראית, להוות בסיס רגשי לסרט, כזה שישאיר אותנו מעוניינים בגורל הדמויות אשר מנסות לברוח מפיצוצים לנגד עיננו המשתאות.

אבל ווקר, בחור תבוני למרות הכל, מבין שהדמות שלו היא לא מעניינת, וכתוצאה אנו רואים אותו משתעמם על המסך בכל פעם שהוא צריך לומר משהו. עכשיו, גם וין דיזל לא היה בכל ההמשכונים בסדרה, אבל כשהוא חזר הוא עשה את זה עם חיוך ממזרי על הפנים. מה שמוביל לתהייה הבאה: אם פול ווקר לא נלחם, והדמות שלו לא בנויה טוב, ואין לו רצון להיות "ההוא ממהיר ועצבני" יותר וגם ככה אנשים באים לסרט כדי לראות מכוניות מתהפכות - אולי לא צריך את הדמות שלו בסרט ההמשך השישי בסדרה? תנו לנו את דיזל, תשאירו את ג'ונסון והניחו לווקר לנסות ולמצוא את שמחת החיים שלו שוב.

אני מעניק לסרט 3.5 כוכבים ולא 4 כי למרות שקטעי האקשן הם מעולים, מלהיבים ומרסקים מכל הבא ליד, הוא עדיין ארוך מדי. בין פיצוץ להתנגשות מחברים יותר מדי קטעי "עלילה" שמלאים בדברים כמו "אנשים" ש"מדברים" אחד עם השני. אין ממש צורך בזה ולטעמי סרט מהיר, שלא לדבר על עצבני, לא אמור להמשך שעתיים ועשר דקות. אולי אם יוציאו את פול ווקר הסרט הבא יצליח להתרכז רק במה שחשוב. אבל עד אז אתם מוזמנים לשפוך מנוע מול סרט אקשן שלא מתבייש למעוך שום דבר בדרך לקו הסיום.