יום האימה הבינלאומי

כמו שיודע כל מי שראה את הסרט "יום שישי ה-13", לתאריך בו מתרחש הסרט, ועל שמו הוא קרוי, אין כל קשר לעלילת הסרט, מלבד העובדה שהיא מתרחשת במהלכו. שרשרת הרציחות בהן עוסק הסרט לא קורת בגלל שה-13 לחודש במקרה נפל על יום שישי. וזה לא מפתיע. ההיסטוריה של ז'אנר הסלאשר רצופה בסרטים הקרויים על שם חגים ומועדים, מבלי כל סיבה נראית לעין, מלבד חגיגיות מסוימת של השחיטה, והעובדה שהקורבנות לבושים בחליפות. יום שישי ה-13 הנוכחי הוא הזדמנות מצוינת לחזור לכמה מן הקלאסיקות המפוקפקות של ז'אנר ה-"Holiday Horror", ולעקוב אחר ההיסטוריה של המנהג המגונה הזה.

(Black Christmas (1974

למרות ש"ליל המסכות" נחשב לחלוץ הז'אנר, למעשה הוא עצמו היה חיקוי בוטה למדי של סרט שנעשה ארבע שנים לפני כן, והתרחש בערב כריסמס. כל המאפיינים של הסוגה נמצאים כבר כאן: רוצח סדרתי, צעירים פוחזים שנענשים על חטאיהם, יום חג. אפילו השוטים המפורסמים המצולמים מנקודת מבטו של הרוצח קיימים כבר כאן. אז מדוע הוא לא זכה הסרט במעמד המיתולוגי של "ליל המסכות"? הסיבה היא פשוטה: הוא היה הרבה פחות טוב, והוא הצליח הרבה פחות בקופות. הרימייק נעשה בשנת 2006.

ליל המסכות (1978)

הסרט שגזר קופון על הנוסחה שהומצאה ב "Black Christmas". שני דברים היו ב"ליל המסכות" שלא היו לסרט ממנו הוא העתיק - הבימוי הווירטואוזי של ג'ון קרפנטר, והכריזמה הבלתי מנוצחת של ה-"Scream Queen" האולטימטיבית, הלא היא ג'יימי לי קרטיס. לא רבים זוכרים זאת אבל קרטיס, שעומדת להופיע לא מעט ברשימה הזו, הפכה להיות מזוהה כל כך עם הז'אנר, עד כי לקח לה כמה שנים טובות עד שהיא הצליחה להשתחרר מהתדמית המדממת, ולצאת לתפקידים משמעותיים יותר בז'אנרים אחרים, כשהראשון מביניהם היה בסרט "משנה מקום משנה מזל", חמש שנים וחמישה סרטי אימה מאוחר יותר. ל"ליל המסכות" היו שבעה המשכונים, רימייק, והמשכון אחד לרימייק.

יום שישי ה-13 (1980)

שנת 1980 היתה תור הזהב של ההולידיי הורור. ההצלחה המסיבית של "ליל המסכות" שנה לפני כן פתחה את העיניים של המפיקים, שהצמידו לכל תסריט אימה בסביבה חג או מועד כלשהו, ושלחו אותו לצילומים. הראשון מביניהם, שהיה גם המצליח ביותר, היה הפתיח של אחד הפרנצ'ייזים המצליחים ביותר בעולם האימה. למרות שג'ייסון וורהיס, הרוצח חובש מסכת ההוקי, עוד לא הופיע בסרט הזה, כמות הדם והאלימות המוגברת שהבמאי שון קאנינגהם העמיס על סרטו גרמו לו להפוך לשערוריה, וללהיט. לסרט היו עשרה המשכונים ורימייק.

(Mother's Day (1980

חברת ההפקה "טרומה", שהביאה לנו עם השנים קלאסיקות טראש כמו "טרומאו וג'ולייט" או "האיש המורעל היפיפייה העיוורת", אחראית לסרט החולני הזה, אותו ביים צ'ארלס קאופמן, אחיו של לויד קאופמן, מייסד החברה האגדי. שלישיית הצעירות בסרט פוגשות משפחה של פסיכופטים מהגיהנום, ועוברות מסכת התעללויות שלא היתה מביישת גם את סדרת "המסור", כך שהסרט לא בהכרח מקוטלג באופן מיידי כסלאשר, ז'אנר שבדרך כלל מתרכז פחות בעינויים של קורבנות בודדים, ויותר ברצח סיטונאי של קבוצות גדולות. האם היו קוראים לסרט הזה על שם יום האם לולא היה יוצא "ליל המסכות" שנה לפני כן? לעולם לא נדע. הרימייק יצא בשנת 2010.

(Prom Night (1980

ג'יימי לי קרטיס פעם שניה, והפעם בקלאסיקה הקנדית הזו, שמתרחשת בליל סיום התיכון, ועוסקת ברציחתם השיטתית של קבוצת בני נוער שהשתתפו כולם בצעירותם ברצח של ילד. הסרט הוא מסוג הסרטים שההנאה מהם היא פרוורטית משהו, מכיוון שהוא גרוע כל כך שזה פשוט מצחיק.  שחקן נוסף שמופיע בסרט הזה ועשה קריירה מאוחר יותר בז'אנר שונה לחלוטין הוא לזלי נילסן, בתפקיד "דרמטי" שכיום נראה הזוי לחלוטין. הרימייק נעשה בשנת 2008.

(אוקטובר Terror Train – New Years Day (1980

ג'יימי לי קרטיס בפעם השלישית, סרט קנדי בפעם שניה. הפעם הסרט מתרחש בערב הסילבסטר, על רכבת, במהלך מסיבת תחפושות. הרוצח המתוחכם בסרט הזה לובש אחרי כל רצח את התחפושת של הקורבן. הסרט, שצולם על ידי ג'ון אלקוט (שצילם גם את "הניצוץ" ואת "התפוז המכני"), מצטיין בויזואליות מרשימה במיוחד, ובאופן יחסי מדובר באחד הסרטים המפחידים יותר ברשימה. וחפשו את אמן האשליות דיוויד קופרפילד בתפקיד קטן. הרימייק נעשה ב-2008.

בלאדי ולנטיין (1981)

ללא ספק אחת מהקלאסיקות הגדולות של הז'אנר, והסרט הקנדי השלישי ברשימה. כמו שיודעים כל חובבי הז'אנר, לפעמים בחירת הלוקיישן היא ההחלטה הכי חשובה בסרט, ואין כמו מכרות תת קרקעיים על מנת לספק את הסחורה. להארי וורדן, הרוצח עוטה מסכת הכורים, שמור מקום של כבוד לצד ג'ייסון וורהיס, מיקל מאיירס, ופרדי קרוגר, בפנתיאון הנבלים הגדולים של הקולנוע, למרות שהוא הופיע רק בסרט אחד. הרימייק התלת מימדי נעשה בשנת 2009.

(Happy Birthday To Me (1981

לא בדיוק חג או מועד, אבל בהחלט יום אותו כולנו חוגגים לפחות פעם בשנה, הסרט החביב הזה משתלב באופן מושלם ברשימה. העלילה עוסקת במיתות המשונות של עשרת הצעירים הפופולריים והעשירים ביותר בתיכון שלהם, ומצטיינת בסצנות מוות מקוריות וביזאריות במיוחד. אם הקהל האמריקני חשב ש"יום שישי ה 13" היה סרט אלים ומדמם, שנה מאחור יותר הגיע הסרט הזה והעלה את הרף באופן משמעותי. הסרט זכור גם בזכות הסוף המפתיע שלו, אחד מהטוויסטים הקיצוניים בתולדות הקולנוע.

(April Fools Day (1986

עוד סרט שמצטיין בטוויסט בסופו, מתרחש באחד באפריל, יום הטוויסטים הבינלאומי, ועוסק בקבוצת סטודנטים שמותחים אחד את השני עד מוות, תרתי משמע. הסרט הוא אחד מסרטי האימה המוכרים והאהובים ביותר, בין השאר מכיוון שהאופי העדין יחסית שלו גרם לו להיות מתאים עבור ילדים, כך שעבור הרבה אנשים הוא היה אחד מסרטי האימה הראשונים שהם ראו.  הרימייק נעשה ב-2008.

(Leprechaun (1993

הסרט ההזוי הזה עוסק בסוג של גמד מעוות שרוצח אנשים על מנת לאסוף מטבעות זהב, במהלך יום סיינט פטריקס דיי, חגם הלאומי של האירים. אבל חשוב יותר מכל זה: מדובר בהופעת הבכורה על המסך הגדול של ג'ניפר אניסטון! ההמשכונים של הסרט, בהם היצור מאותגר המטראז' מגיע גם לחלל, ידעו לנצל יותר טוב מסרט המקור את הפוטנציאל הביזארי של הפרמיס המטורף הזה, אבל גם סרט המקור מצליח לספק לא מעט רגעים של אבסורד טהור, כמו גם אלימות מוגזמת.