דוקאביב 2011: מדריך לצופה

פסטיבל דוק אביב כבר חרג ממעמדם של פסטיבלי הקולנוע האחרים בארץ, והפך לסוג של התמכרות. מדי שנה צובאים המוני אנשים על שערי הסינמטק, בית מפעל הפיס, ושאר מוקדי הפסטיבל, על מנת לקבל את מנת הדוקומנטים השנתית, כשבין סרט לסרט הם נזרקים למחוזות שונים ומשונים, בין נושאים מקוריים ומפתיעים, מכל תחומי החיים, וככל שהמסע אקלקטי ומגוון יותר, כך ההנאה גדולה יותר.

השנה מקדיש הפסטיבל מסגרת מיוחדת על מנת לרדת לעומקם של השינויים הטכנולוגיים שעוברים על העולם, וההשפעה שלהם על הסוגה הדוקומנטרית. במרכז הפלטפורמה, הקרויה Next Doc, ניצב סרט הפתיחה של הפסטיבל, "החיים ביום אחד", שהוא למעשה מונטאז' אותו יצר הבמאי המוערך רידלי סקוט ("בלייד ראנר") מאלפי סרטוני יו טיוב, על מנת לייצר פסיפס של העולם, ביום אחד, על פי אתר סרטוני הוידאו המוביל.

יוני בלוך, בנקסי ואיגי פופ

בערב מרתק נוסף יתקיים פאנל בהשתתפות יוני בלוך, יעל ברתנא, קותימאן ומשתתפים נוספים, שיעסוק בוריאציות השונות לקולנוע הדוקומנטרי שיוצרים שונים יכולים להמציא, עם האמצעים הקיימים היום. סרט מסקרן נוסף שמוקרן במסגרת העל הזו הוא "אקזיט דרך החנות", שהיה מועמד לאוסקר, אותו ביים אמן הרחוב הבריטי המסתורי שידוע בכינוי בנקסי, ואמור להיות אחת היצירות המשמעותיות והמקוריות של השנים האחרונות. בנוסף יתארחו בפסטיבל בריאן ניומן, לשעבר מנכ"ל מכון הסרטים של טרייבקה, והאנימטור האמריקני פול פירלינגר.

מסגרות נוספות שמציע הפסטיבל מוקדשות לאמנות פלסטית ולמוזיקה. סרטו של מורגן נוויל "Search And Destroy" מתעד את הקלטת אלבום המופת Raw Power של איגי פופ והסטוג'ס, הנאה מובטחת לחובבי המוזיקאי הוותיק. סרטים נוספים בקטגוריות הללו מוקדשים לפועלם של צלם האופנה דיויד ביילי, קבוצת יוצרי הניו ווייב Blank City, המלחין היווני מיקיס תאודורקיס, וסרט נוסף עוקב אחר הז'אנר המוזיקלי הקרוי Rocksteady, ממנו התפתחה מוזיקת הרגאיי.

במסגרת התחרות הישראלית ניתן למצוא השנה בין השאר את סרטו של שגיא בורנשטיין "הסיפור האחרון של פרנץ קפקא", העוקב אחר הסכסכוך המתחולל סביב עזבונו של הסופר הצ'כי המפורסם, ואת סרטו של אבישי סיוון "הטרילוגיה האוזבקית", שמתעד שלושה גברים במשפחתו של הבמאי בניסיון להבין את שורשי תחושת הבושה אותה הוא חש כלפי מוצאו הבוכרי, ונכלל גם הוא בתחרות. בנוסף ניתן למצוא בתחרות את הסרט "הצלמניה", העוסק בחנות הצילום האגדית במשולש אלנבי, כמו גם שני סרטים מתוך פרוייקט "ההורים שלי", בעריכתה של טלי שמש, המורכב מסרטים העוסקים במערכת היחסית של יוצרם עם הוריהם.

סמים במקסיקו, וודקה ברוסיה

כמו בכל שנה מספקת התחרות הבינלאומית פאנורמה של סגנונות וסיפורים: הפעם יוכלו ליהנות באי הפסטיבל בין השאר מווידויים של רוצח לשעבר בשירות קרטל סמים מכסיקני בסרט "אל סיקאריו - ווידויו של רוצח שכיר", מסיפורה של עובדת במפעל רוסי לוודקה בסרט "בית חרושת לוודקה", מסיפורה של פרופסורית לאמנויות מזלצבורג שהתאסלמה בעקבות אהבתה לנהג מונית תימני בסרט "קסם ערבי", ומתיעוד של מערכת בחירות סוערת במיוחד בגאנה.

באגף ההקרנות המיוחדות תינתן לצופים הזדמנות נדירה לצפות בסרט "זכרונות משפט אייכמן" של הדוקומנטריסט הישראלי המיתולוגי דוד פרלוב ז"ל, העוסק בתגובות הציבור למשפטו של הפושע הנאצי. סרט ישראלי נוסף שיוקרן במסגרת זו הוא "העיתונאים", החוקר את עולם העיתונות המודפסת הישראלית.

ולסיום, גם השנה מספק הפסטיבל חלון הזדמנות ליוצרים צעירים במסגרת ה"דוקוצ'אלנג'", במהלכו יתזזו המשתתפים בניסיון לצלם ולערוך תוך חמישה ימים סרט דוקומנטרי באורך מספר דקות, כשהתוצאות יוקרנו בערב מיוחד מול חבר שופטים מקצועי. הנושא הנבחר לתחרות השנה הוא: "דרך אחרת".

אבל, כידוע, ההנאה האמיתית בדוק אביב היא הסרטים עליהם אף אחד לא שמע, התגליות המשונות, הגילויים המרגשים, והסרטים הנידחים מהמקומות הרחוקים. חובבי הפסטיבל הכבדים מתגאים בחוסר ההיכרות שלהם עם התוכניה, וטוענים כי דווקא הרנדומליות, הכניסה לסרטים "על עיוור", מבלי לדעת עליהם כלום, היא הדרך לחוות את הפסטיבל. נסו את זה.

>>> לאתר פסטיבל "דוקאביב"