הראשון בבימוי • על סרטי הביכורים של שחקנים שהפכו לבמאים

הרגע בו שחקן מחליט לעבור לצידה השני של המצלמה ולהתיישב על כורסת הבמאי הוא תמיד רגע מותח. האם הוא לא יותר מפרצוף יפה? מה מסתתר מאחורי החזות אותה אנו מכירים מהסרטים השונים בהם הוא מככב? מה מעניין אותו? קל הרבה יותר לקבל מושג לגבי עולמו הפנימי של אדם שמביים, מאשר של שחקן שהעמדת הפנים היא לחם חוקו. ב"ביום השלישי", סרטו הראשון כבמאי, מבצע משה איבגי את הזינוק הזה, ולוקח את הסיכונים הכרוכים בו. מי הם הבמאים שעשו זאת לפניו? והאם הם הצליחו להרשים כבר בסרט הביכורים שלהם?

קלינט איסטווד - "מיסטי"

שמו של איסטווד עולה דרך קבע כשמדברים על שחקנים שמביימים. מכיוון שאיסטווד הצליח לתפוס מקום בשורה הראשונה של במאי האיכות האמריקנים, הוא ידוע כמקרה יוצא דופן של יוצר שפרח כמעט באותה המידה בשני התפקידים. אבל למרות שהוא נודע כבמאי של דרמת מהורהרות וסרטי פשע אינטליגנטיים וקודרים, סרטו הראשון היה דווקא נציג של ז'אנר מסחרי יותר - סרט האימה "מיסטי", בו מסתבך שדרן רדיו עם מעריצה מטורפת הנוהגת להתקשר לתוכניתו ולבקש את הנעימה "מיסטי", של הפסנתרן ארול גארנר. איסטוודולוגים רציניים ישימו לב כבר כאן ללא מעט מאפיינים של סגנונו של איסטווד הבוגר יותר, ובראשם העיסוק במוזיקת הג'אז, אהבתו הגדולה השלישית של איסטווד, אחרי משחק ובימוי. בחור יצירתי ללא ספק.

דרו בארימור – "תחליקי"

לא הרבה אנשים שמו לב לסרט הביכורים של דרו בארימור, שיצא לפני שנתיים, אבל מי שראה אותו לא הצטער. הסרט, בו לוהקו כוכבניות הוליווד הסמי אלטרנטיביות אלן פייג' ("ג'ונו") וג'ולייט לואיס ("פסגת הפחד"), עסק בספורט הרולר דרבי, אולי הדבר הכי מגניב שקיים, והיה שילוב מקורי למדי של דרמה רגישה ואינטליגנטית עם קומדיית ספורט, שבמרכזה בחורות שנוסעות בגלגיליות מאוד מהר במסלול סיבובי. הסרט נכשל בקופות, אבל קשה להאמין שזה אומר שקריירת הבימוי של בארימור הסתיימה, כך ששווה להיות בהיכון לקראת סרטה הבא.

בן סטילר – "מציאות נושכת"

להגיד על בן סטילר שהוא שחקן שהפך לבמאי זה קצת להפוך את היוצרות, מכיוון שתפקיד הפריצה הגדול שלו, "משתגעים על מארי", היה אחרי סרט הביכורים שלו כבמאי, אבל מצד שני אין להתעלם מהקריירה שלו ככוכב "סאטרדיי נייט לייב", שהתקיימה עוד לפני כן, ומכמה תפקידים קולנועיים קטנים, כך שהוא מתאים לרשימה. עד היום לא מעט אנשים מופתעים כשהם נזכרים כי סטילר הוא האדם מאחורי סרט הפולחן הזה, מכיוון שבהמשך הקריירה שלו הפך סטילר להיות מזוהה עם קומדיות הרבה יותר מצחיקות, והרבה פחות רומנטיות.

ג'ורג' קלוני – "ווידויים של מוח מסוכן"

עוד מקרה של בחור חתיך שמפגין עומק לא צפוי דרך עבודת הבימוי שלו הוא ג'ורג' קלוני. בשנת 2002 ביים ג'ורג' קלוני את סרט הביכורים שלו, "ווידויים של מוח מסוכן", והפתיע את העולם כולו ברמה הגבוהה שלו. הסרט אמנם לא היה הצלחה קופתית, אבל המבקרים היללו את התנופה בה הוא ניחן. בסרט, המבוסס על האוטוביוגראפיה השערורייתית של מפיק הטלוויזיה צ'אק באריס, עוקב קלוני אחר חייו של מפיק טלוויזיה שמתפקד במקביל כרוצח שכיר בשירות הממשלה.  

קווין קוסטנר – "רוקד עם זאבים"

קוסטנר היה בשיא הצלחתו, לאחר שכיכב בסרטים "הבלתי משוחדים" ו"שדה החלומות", כשהוא הפיק, ביים וכיכב באפוס האקסטרווגנטי שלו, וגרף את כל הקופה. 12 מועמדויות לאוסקר, שבע זכיות, מהן שתיים לו באופן אישי, על המשחק והבימוי. לא מפתיע שאחרי שההצלחה הכבירה הזו הכה בקוסטנר פרץ המגלומניה המוגזמת שגרם לו לעשות את "עולם המים", שנחשב עד היום לאחד הפלופים הגדולים בהיסטוריה.

רוברט רדפורד – "אנשים פשוטים"

עוד שחקן שגרף אוסקר בימוי כבר בסרטו הראשון הוא רוברט רדפורד. הדרמה הקודרת "אנשים פשוטים" היתה הצלחה מסחרית וזכתה גם לביקורות אוהדות, וגנבה את ההצגה לסרט "השור הזועם" בטקס האוסקר של שנת 1981. רדפורד המשיך לביים, ואף מיסד את העניין שלו בקולנוע איכותי כשייסד את פסטיבל סאנדאנס, שנחשב עד היום לאחת הזירות המרכזיות לסרטי איכות בארה"ב.

בן אפלק - "נראתה לאחרונה"

כשנודע כי בן אפלק מביים סרט התחושה הייתה כי אנחנו עומדים לקבל חיקוי זול לסרטים של קווין סמית' בהם הרבה אפלק להשתתף, כלומר, קומדית אינדי הזוייה ומתפלספת. רק אחרי הצפיה בסרט הפשע המהוקצע והמרשים "נראתה לאחרונה" נזכרו כולם כי בעצם אפלק כבר הוכיח את הכישורים הדרמטיים שלו בסרט הפריצה שלו - "סיפורו של וויל הנטינג", אותו הוא גם כתב. השנה יצא "גנב עירוני", בו המשיך אפלק לשבות את לב המבקרים, שרבים מהם השוו אותו לאיסטווד, ללא ספק מחמאה ענקית.