פרנקופיליה • מה הסיפור של ג'יימס פרנקו?

שחקנים הוליוודיים, כאנשים שבדרך כלל מגיעים לפסגת שאיפותיהם מוקדם יחסית בחייהם, מבלים לעיתים את השנים שלאחר הפריצה בנסיון להוכיח כי מלבד העובדה שהם חתיכים ושהמצלמה אוהבת אותם, הם גם חכמים ועמוקים. רוברט רדפורד הקים את פסטיבל סאנדאנס, קלינט איסטווד התחיל לביים, טום קרוז תקף את הספה של אופרה ווינפרי והתחיל לסגוד לחייזרים. כל אחד מוצא את הדרך שלו להפגין שאר רוח ויכולות מנטליות ממוצעות ומעלה. אבל מדי פעם צץ שחקן שבאמת מצליח לשכנע כי יש בו קמצוץ של מחשבה מקורית שמפריד אותו מהעדר הנוצץ. שון פן. ריבר פיניקס. ג'וני דפ. כאלה. בתקופה האחרונה מתחיל להסתמן מועמד נוסף לרשימת האינטליגנטים של הוליווד, ג'יימס פרנקו שמו, ושבוע בו עולים לאקרנים שני סרטים בכיכובו, הוא הזדמנות מצוינת לתהות על קנקנו.

שובר סטריאוטיפים

מבט בשני הסרטים החדשים מדגים כבר מהרגע הראשון את הרבגוניות של פרנקו ואת הנטייה שלו לבחור בתפקידים לא צפויים. בראשון, "127 שעות", יצירתו האחרונה של הבמאי זוכה האוסקר דני בויל ("נער החידות ממומביי"), מגלם פרנקו את מטפס ההרים ארון רולסטון, שנאלץ לכרות את ידו על מנת לחלץ אותה מתחת סלע ענקי בעקבות תאונה. פרנקו היה מועמד לאוסקר על תפקידו כצעיר השחצן שמגלה כי יש סיטואציות בחיים בהן אפילו הוא צריך עזרה. בשני, "יללה", מגלם פרנקו את משורר דור הביט אלן גינסברג בצעירותו. אינטלקטואל, הומוסקסואל, יהודי (פרנקו עצמו גם יהודי) ומלא בלהט יצירתי. בסרט הראשון הוא כולו פיזיות ואנרגיה, בשני - מופנמות ועדנה. וכשנזכרים כי מוקדם יותר השנה הנחה פרנקו את טקס האוסקרים לצד אן הת'אוויי, והשתתף בתפקיד משנה בסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב" לצד ג'וליה רוברטס, התמונה הולכת ומתערפלת.

נדמה כי פרנקו עושה כל שביכולתו על מנת להפתיע ולשבור כל סטריאוטיפ אליו שמנסים לשייך לו. פרנקו ,שנולד ב-1978, התחיל את הקריירה שלו בסדרה קצרת החיים (ארבע פרקים) "פריקים וגיקים", שהפכה עם השנים לתחנת תרבות בסיסית עבור היפסטרים באשר הם, אבל התפרסם בתפקיד אויבו של ספיידרמן בסדרת סרטי הקומיקס המצליחה. למעשה הוא נבחן לתפקיד הראשי, אבל כנראה שגם סם ריימי, הבמאי, שם לב לצד האפל שלו, והעדיף את הבייבי פייס של טובי מק'גוויר. פרנקו קיבל את גלובוס הזהב על תפקיד עומק בביוגראפיה טלוויזיונית של ג'יימס דין, בה הוא גילם את השחקן האגדי, אבל לא היסס להשתתף גם בקומדיות קלילות של חבורת ג'אד אפאטו כמו "הדייט שתקע אותי" ו"Pineapple Express".

אמנות התחקיר

אבל בחירת התפקידים היא לא האלמנט המפתיע היחידי בקריירה של פרנקו. מפתיעה אפילו יותר הרצינות התהומית בה הוא מתייחס אליהם. זה אולי טבעי שפרנקו עשה עבודת תחקיר מקיפה לקראת תפקידו כג'יימס דין, אבל להתנתק מן העולם, כולל מבת הזוג שלו דאז, לשמונה שבועות על מנת להתמקד בהכנות לתפקיד זה קצת לא שגרתי. מה גם שפרנקו לא מגביל את עצמו לדרמות כבדות ראש בכל הנוגע להכנות היסודיות. גם כשהוא עבד בהפקות קלילות יחסית כמו "פריקים וגיקים" הוא השקיע בעבודת תחקיר כאילו היה זה תפקיד שייקספירי. לקראת תפקידו בסרט "Flyboys", הוא הוציא רישיון טיסה. לקראת תפקידו בסרט "טריסטאן ואיזולד", הוא למד רכיבה. לקראת תפקידו כהומלס בסרט "עיר ליד הים" הוא ישן ברחוב במשך ארבעה ימים. רציני הבחור. אפשר רק לדמיין אילו הכנות הוא עשה לקראת תפקידו כבן זוגו של שון פן בסרט "מילק".

כשחופרים קצת יותר לעומק בביוגרפיה של פרנקו, מצטיירת תמונה שחורגת מדמות השחקן עם תסביך החתיך שרוצה להוכיח שהוא לא רק פרצוף יפה. למעשה נדמה כי פרנקו הוא איש אשכולות במלוא מובן המילה: מאז גיל התיכון ועד היום הוא מצייר, ותערוכה של יצירותיו הוצגה בגלריה יוקרתית בלוס אנג'לס. הוא אמנם פרש מלימודי האנגלית שלו באוניברסיטה כשהיה צעיר על מנת להתמקד במשחק, אבל כשהחליט לחזור לאקדמיה בגיל 27 הוא שבר את השיא של כמות השיעורים המקסימלית שניתן לקחת בסמסטר אחד כשלמד שישים ושתיים שעות שבועיות. הוא פרסם את הספר הראשון שלו, קובץ סיפורים בשם "פאלו אלטו" המבוסס על חוויות הילדות שלו, בשנת 2010, לקול תשבוחות הביקורת, ועל הסטים של הסרטים בהם הוא משתתף הוא קורא את ג'יימס ג'ויס, את האיליאדה ואת פינצ'ון.

מתיישב בכסא הבמאי

לאחר שכבש את זירת האמנות ואת זירת הספרות, השלב הבה עבור פרנקו הוא בימוי. בשנים האחרונות מרחרח פרנקו באינטנסיביות אחר פרוייקט ראוי, שיהווה המשך לשלושת הסרטים הקצרים שביים. בין השאר הוא שוקל לביים סרט המבוסס על חייו של הרוצח הסדרתי ריצ'רד רמירז, כמו גם אדפטציה לספרו הקלאסי של וויליאם פולקנר "As I Lay Dying", וייתכן שאנחנו עדים להיווצרו של עוד ג'ורג' קלוני, עוד ג'ון טרטורו, עוד סטיב בושמי, עוד ג'ון פבארו, עוד שחקן שהופך לבמאי איכותי.

אנשים שמכירים את פרנקו טוענים כי יכולת הריכוז שלו גבוהה בהרבה מהממוצע והוא עצמו מודה כי הוא לא אוהב לישון כי יש הרבה יותר מדי דברים שהוא רוצה להספיק. כרגע נראה שפרנקו יורה לכל הכיוונים, וקשה לדעת במה הוא עומד להתרכז. הוא מלוהק לרימייק נוסף לסרט "כוכב הקופים" שמתוכנן לצאת בשנה הבאה, כמו גם לפריקוול לסרט "הקוסם מארץ עוץ", הוא מתכנן לביים קליפים לשלושה שירים של להקת REM, הוא שוקד על לימודי התואר השני, והוא בטח גם מלחין סימפוניה במקביל. ממש הגניוס היהודי בהתגלמותו.