מייג'ור ג'ונס • הנסיקה ההוליוודית של דאנקן ג'ונס

הדעה הקדומה לגבי צאצאיהם של כוכבים היא שקל להם בחיים. יש להם כסף, ההורים שלהם מסדרים להם עבודות, והמסלול שלהם לשחזור ההישגים של הוריהם סלול. ג'יידן סמית', בנו של וויל, שכיכב השנה ב "קרטה קיד" בגיל 13 בלבד, הוא הדוגמה הקלאסית. דוגמאות נוספות הן אנג'לינה ג'ולי (בתו של ג'ון ווייט), צ'רלי שין (איכשהו המילים "פחות קיצוני" לא יושבות עליו טוב), קיפר סאת'רלנד ואנריקו איגלסיאס. אז איפה דאנקן ג'ונס, בנו בן ה-38 של דיוויד בואי, שסרטו השני, "קוד מקור", עולה על האקרנים מחר, משתלב בתפיסה הזו? התשובה היא פשוטה - הוא לא.

למרות ייחוסו המשפחתי המפואר, נראה שג'ונס הגיע למעמדו כבמאי הוליוודי עולה בדרך הקשה, כלומר כמו כל בן אדם אחר. על מנת להשיג את התפקיד כבמאי מותחן המד"ב החדש בכיכובם של איי ליסטרים כמו ג'ייק ג'ילנהול ואנה פרמיגה, הוא נאלץ לעבוד שנים בתור צלם ובמאי פרומואים ופרסומות, בדיוק כמו כל במאי מתחיל, בלי קיצורי דרך ובלי פרוטקציות. טוב, אולי לא לגמרי בלי. בכל זאת אבא'לה נתן לו להחזיק מצלמה בהופעות חיות מצולמות שלו ובתיעוד של יום ההולדת החמישים שלו, אבל לעומת הנזק הנפשי שהוא גרם לזאטוט כשהוא אילץ לבלות את 18 השנים הראשונות בחיים שלו עם השם זואי בואי, אפשר לומר שזה מתקזז.

נכנס להיסטוריה כהשראה לשיר

ג'ונס, כלומר זואי, הוא בנו הראשון של בואי, היחיד מנישואיו לדוגמנית מרי אנג'לה ברנט. כבר בלידתו הוא נכנס להיסטוריה כמקור ההשראה לשיר "Kooks" מהאלבום "הנקי דורי". לאחר הגירושים של ההורים קיבל דיויד בואי את החזקה וגידל את בנו בעצמו. את אמו פגש זואיג'ונס בחופשים, אבל את עולמו התרבותי, ובעיקר את החיבה למד"ב אותה הוא מפגין בסרטיו, הוא קיבל מאבא. זואי היה הילד הראשון בבלוק שהחזיק בעותק וידאו פרטי של  "מלחמת הכוכבים", והתחיל לקרוא את ג'ורג' אורוול כבר בגיל שמונה. היה זה רק טבעי שכשהוא גדל הוא עבר לחומרים מתקדמים יותר, כמו ספריו של פיליפ ק' דיק, וכשגדל עוד יותר והביע עניין בקולנוע, היו אלו סרטים כמו "הנוסע השמיני" ו"בלייד ראנר" (המבוסס על ספר של דיק) שהיוו את מקורות ההשראה שלו.

לאחר שלמד ועבד שנים בתעשייה, ושינה את שמו לדאנקן ג'ונס, ביים ג'ונס לפני שנתיים את סרטו הראשון, "ירח", בתקציב זעום של חמש מיליון דולר. התסריט, אותו הוא כתב במיוחד עבור כוכב הסרט, סם רוקוול, שהביע עניין בעבודה משותפת עמו לאחר שקרא תסריט מוקדם יותר של ג'ונס, מתרחש בתחנת חלל הממוקמת על הירח, בה נמצא אדם אחד בלבד בבידוד מוחלט. סוג של גרסה קולנועית למעלליו של מייג'ור טום משיריו של בואי אם תרצו. גיבור הסרט מופתע לגלות כפיל של עצמו שמופיע לאחר שהוא עצמו עובר תאונה, ומגלה מזימה מפוקפקת שנועדה לגרום לו להישאר בתחנה זמן ארוך יותר ממה שהוא ציפה.

שימוש מקורי במסע בזמן

אווירת הפרנויה האפקטיבית שהסרט יצר צדה את עיניהם של מפיקי הוליווד מן הסתם, שגייסו את ג'ונס לביים את הסרט "קוד מקור", שחולק כמה וכמה מאפיינים משותפים עם "ירח". ב"קוד מקור" מתעורר חייל בגופו של נוסע רכבת כשמונה דקות לפני שהרכבת מתפוצצת, ומנסה למנוע את הפיצוץ. כשהוא לא מצליח, הוא חוזר ומתעורר שמונה דקות לפני כן, ומנסה שוב בסוג של לופ זמן אינסופי. שני הסרטים משתמשים בצורה מקורית ברעיון של מסע בזמן, כשכל אחד מהם משתמש בו לצרכיו.

ג'ונס לא מתכחש להשפעה של אביו על הטעם שלו והעיסוקים שלו. "כל מה שאני הוא תוצאה של החוויות שעברתי כשגדלתי, אז כמובן שהוא (דיוויד בואי) חשוב בחיים שלי" אמר ג'ונס בראיון ל "ניו יורק טיימס". והוא גם מבין כי למרות המסלול שהוא עבר, עבור הרבה אנשים הוא עדיין הבן של. "בסופו של דבר ישפטו אותי לפי האיכות של העבודה שלי" הוא הסביר באותו ראיון. "אולי זה ייקח עוד סרט או שניים, אבל זה יקרה בסוף".

הביקורות מההקרנות המוקדמות של "קוד מקור" חיוביות ביותר, וכרגע הוא עומד על ממוצע של 85 אחוזי טריות באתר רוטן טומטוז, הישג מכובד למדי. כל המבקרים מהללים את הדרך בה הסרט מצליח לקחת עלילה מעניינת אך מופרכת ולגרום לה לעבוד בעזרת הופעות מעולות של השחקנים הראשיים. עם אבא או בלעדיו, נראה שג'ונס כאן כדי להישאר, ואם ב"קוד מקור" הוא יישם אפילו אחוז קטן מהמקוריות אותה הוא הפגין ב"ירח", אז יש סיכוי שאנו עומדים לשמוע עליו הרבה בשנים הקרובות.