האוזן השלישית • על זמרות שהלכו לקולנוע - וחבל

זה שהסינגלים שלכן ממריאים לראש של כל מצעד פזמונים לא אומר שאתן צריכות לדחוף את האף שלכן לקולנוע. כריסטינה אגילרה מועדת עם "בורלסק", אבל היא לא הראשונה

בורלסק
בורלסק | צילום: מתוך הסרט

מאז ומעולם היו כוכבות המוזיקה הגדולות בעולם גרידיות בכל הנוגע לקריירה בהוליווד. הן לא הסתפקו בתהילת עולם, מכירות של מיליונים והמוני מעריצים. את לא דיווה אמיתית עד שלא עשית את זה בעיר הסרטים. היו כמה, שלא רק שעשו את המעבר בצורה חלקה, הן הוכיחו את עצמן כשחקניות רציניות למדי - ג'ניפר לופז וביונסה עושות עבודה לא רעה - ופעם היו אלו בט מידלר, ברברה סטיירסנד וכן, גם שר, שרבים פקפקו ביכולותיה, הביאה הביתה אוסקר.

אם כבר שר - בשנים האחרונות היא הייתה עסוקה מדי בלעשות מיליונים במופע המרהיב שלה בלאס וגאס והתרחקה מהוליווד, עד שהגיעה ההצעה לככב ב"בורלסק". האירוניה בסרט הקאמבק של שר טמונה בכך שמי שמככבת לצידה מסמלת את המגמה השנייה של זמרות שחולמות להיות סירנות מסך. כריסטינה אגילרה מגלמת בסרט בחורה תמימה שמגיעה לעיר הגדולה ומוצאת את עצמה במועדון קברט בו איש לא נותן לה צ'אנס - עד שהיא פותחת את הפה ומתחילה לשיר. נשמע מוכר?  וכן, למרות הנאמברים המוזיקליים המרהיבים, אגילרה כנראה לא תזכה באוסקר בעתיד הנראה לעין.

 

אבל אל תאמרי נואש כריסטינה, היו כוכבות גדולות לא פחות שעשו פדיחות רציניות למדי על המסך - הרבה, הרבה לפניך.

בריטני ספירס

כשחושבים על זה, אפשר להבין מה בדיוק קרה שם. שכשאת בשיא ההצלחה שלך, את כל כך מסוחררת מהתהילה, הכסף וההערצה שעצות אחיתופל שמחלקים לך כל מיני מקורבים יכולות להפוך למציאות. טרם נמצא האשם במחדל "קרוסרודס" אבל הדבר החיובי היחיד שניתן לומר על סרט המסע התינוקי, הפתטי והחובבני הזה הוא שהוא גרם לבריטני לדבוק בתפקידי אורח משעשעים בטלוויזיה והדיר את רגליה מהקולנוע הגדול. הדמות הכאילו תמימה שגילמה הייתה כה מנוגדת לתדמית שספירס כבר החלה לבנות והמשחק המאולץ והיבבני שלה התאים יותר לסרט בהולמארק מאשר להוליווד. כוכבת אחת דווקא כן יצאה מהאסון הזה  - זואי סאלדנה, לימים נייטירי ב"אווטאר".

 

וויטני יוסטון

אפשר לומר בוודאות מוחלטת שכישורי המשחק המקרטעים שלה היו הדאגה האחרונה של יוסטון בשנים האחרונות. האישה עם הקול הכי יפה בעולם נלכדה בתוך מערבולת של נישואים איומים, סמים, טירוף ומלודרמות. אבל לדאבונה, התירוץ הזה לא עובד כשמגיע הזמן לסנגר על תפקידה ב"שומר הראש". אז נכון, הסרט היה הצלחה וישנה נטייה לזכור את וויטני לטובה (וכן, תודו שזה רק בגלל הפסקול המושלם) אבל בצפייה מחודשת באמת שאין שום דבר חיובי לזקוף לזכותה של יוסטון שהייתה טירונית בסרט והתקשתה לייצר כימיה עם קווין קוסטנר המעפאן לכשעצמו. מה שבאמת מצחיק הוא שדמותה של יוסטון בסרט היא של זמרת שהופכת לשחקנית ועוד זוכה באוסקר! אנחנו מתים על הומור פנימי.

 

ג'סיקה סימפסון

מבט על הקריירה הקולנועית הקצרה של ג'סיקה סימפסון מוביל רק למסקנה אחת: היא ממש, אבל ממש רוצה להיות ריס ווית'רספון. רק מה? הבחורה שאינה יודעת מה ההבדל בין עוף לטונה לא יודעת גם שבשביל לגלם בהצלחה בלונדינית-קלת-דעת-בעלת-לב-זהב-שמתגלה-כחכמה-ורגישה צריך כמה דברים בסיסיים: תזמון קומי. לפחות שתי הבעות פנים. פחות קולגן בשפתיים. אינטליגנציה. כן, רק שחקנית באמת חכמה יכולה לגלם בלונדה טיפשה בצורה משכנעת. ותכל'ס, עם ג'סיקה זה פשוט כמו לראות שידורים חוזרים של "Newlyweds". היינו אומרים לה להתמקד בקריירת המוזיקה שלה, אבל גם בזה היא די גרועה. אז... אין לך איזו חתונה לתכנן?

 

מאריה קארי

חייבים לסייג ולומר, שבשנה שעברה הצליחה קארי לגאול את עצמה אחרי עשור של לעג והפציצה בתפקיד קטן וקורע לב ב"פרשס". עם זאת, למה להתמקד בחיובי כשאפשר לחזור לפיאסקו הקולנועי הגדול ביותר של המאה ה-21 עד כה (חוץ מ-"Gigli") שהפך גם לטריגר להתמוטטות העצבים שעברה קארי. "גליטר" (2001) התהדר באותה עלילה שחוקה על זמרת צעירה שחולמת להצליח בגדול, פוגשת גבר שעוזר לה להגשים את עצמה, הופכת לכוכבת ענק ושוכחת מי גידל אותה עד ההתפכחות הבלתי נמנעת. הייתה זו אחת מתצוגות המשחק הגרועות, המאולצות והמזויפות ביותר שתועדו על צלולואיד מאז ומעולם והכימיה - או ליתר דיוק היעדר הכימיה - בין קארי למקס ביזלי, הבריטי הלוהט שלוהק לצדה, הכאיבה לכל מי שאתרע מזלו לצפות בסרט.

 

מדונה

אין ספק שמדונה היא ה-מלכה בכל דבר שהיא עושה. וכך, גם אם ננסה לזקוף לזכותה הופעות כובשות בסרטים כמו "סוזן סוזן" או "ליגה משלהן", דבר אחד ברור. מאדג' אולי נולדה להיות ההדליינרית על הבמה, אבל בקולנוע היא מצטיינת רק בתור הסיידקיק. הנטייה לזכור אותה לטובה ב"אוויטה" (אולי בגלל שהיה מעט טקסט) מתערפלת לחלוטין לאור הראיות הקשות והבלתי ניתנות לערעור בדמותם של סרטים מבישים כמו "הפתעה בשנחאי", "גוף ההוכחות", "הדבר הטוב הבא" וכמובן, הזוועתון הרשמי של שנת 2002 - "סחף חושים" שביים בעלה דאז, גאי ריצ'י. אנחנו לא התאוששנו ממנו, וגם הנישואים שלהם, מסתבר, הרגישו כמונו.