סופרבאד • התאכזבנו מ"הצרעה הירוקה"

בשנת 1969 יצא לקולנוע סרט בשם "Paint Your Wagon" (בישראל תורגם שמו ל"המכורים לזהב"), בו כיכבו גדולי השחקנים של אותה העת, קלינט איסטווד ולי מרווין, בתקציב של 20 מיליון דולר, שבאותו הזמן נחשב אדיר. יוצרי הסרט ניסו לרכב על הצלחתם של שני ז'אנרים קולנועיים הפופולאריים של אותו הזמן, המערבון והמחזמר, באופן תמוה למדי - הם הפיקו מערבון שהוא גם מחזמר, בו קלינט איסטווד ולי מרווין מחפשים זהב, וכל כמה סצנות פוצחים בשיר. למרבה ההפתעה, הסרט נכשל כשלון מוחלט, וכמעט מוטט את אולפני פוקס שהשקיעו בו. יותר מזה, הוא בישר את סוף עידני המערבון והמחזמר של הוליווד.

בשנת 2011 יוצא לאקרנים סרט בשם "הצרעה הירוקה", שמערב באופן תמוה שני ז'אנרים קולנועיים מצליחים: מצד אחד ז'אנר גיבורי העל מנופחי השרירים והתקציבים, ומנגד, ז'אנר ה"ברומאנס" שפורח בעשור האחרון, ועוסק בחברות קומית בין גברים ילדותיים בני 20 פלוס (כמו "הדייט שתקע אותי" או "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס"). התוצאה אמנם מנערת את שני הז'אנרים באופן משעשע למדי, אך מכיוון שהיא נופלת בין הכיסאות, ניתן להניח שהסרט ייכשל באופן מוחלט בקופות.

כוח העל: כסף

"הצרעה הירוקה" (סת' רוגן) הוא כינויו של גיבור על דמוי באטמן או איירון מן, מולטי-מיליונר שעושה שימוש במשאביו האדירים ליצירת ארסנל כלי נשק מתוחכמים שמסייעים לו במלחמתו במלך הפשע המאורגן (כריסטופר וולץ, "ממזרים חסרי כבוד"). יש לו עוזר צמוד בעל כוחות לא מבוטלים משלו, סיני בשם קאטו (ג'יי צ'או) ששולט שליטה מוחלטת באמנויות הלחימה, וגם בונה לצרעה הירוקה את המכונית ואת כלי הנשק שלו. כשהוא לא גיבור על, הצרעה הירוקה הוא בחור צעיר בשם בריט רייד, פלייבוי ויורש של אימפריית תקשורת אדירה. העוזרת האישית שלו, קייסי (קמרון דיאז), בה הוא וקאטו מתאהבים, מסייעת לו גם היא, אך בלי לדעת על זהותו הסמויה.

במאי הסרט הוא מישל גונדרי, שנודע עד כה בעיקר כבמאי קליפים מוכשר, ובמאי של סרטים שגיבוריהם הם לוזרים שלא ממש מצליחים להתמודד עם החיים האמיתיים ("קדימה, תריץ אחורה", "מדעי החלום"). הוא מתמודד עם גיבור-העל שהופקד בידיו באותו האופן שהתמודד עם גיבוריו עד כה - כלוזר שלא ממש מתמודד עם החיים האמיתיים. קאטו, העוזר שניצב לצדו, הוא גיבור העל האמיתי, וכישוריו המרובים מאפשר לצרעה הירוקה לזכות בכל התהילה. במתח שנוצר בין השניים, שנאבקים גם על ליבה של קמרון דיאז, גונדרי מוצא חומר קומי רב, בתוספת שפע רמיזות הומו-אירוטיות בוטות למדי.

המשבר הירוק

למרות שהטלטול הנחוץ שגונדרי מעניק לגיבורי העל ההוליוודיים העייפים והמעייפים, התוצאה הכוללת גרוטסקית מדי ולא ממש עובדת. גיבור על שהוא לוזר מוחלט, אבל עדיין מתפקד כגיבור על שמצליח להביס את כל הפושעים הניצבים בדרכו הוא המצאה מופרכת וקיצונית מדי. אפשר להניח שגיבורי העל האחרים שעתידים לצאת לקולנוע בקרוב, "גרין לנטרן" ("הפנס הירוק") או "החץ הירוק" (מסתבר שבהוליווד אזלו לא רק הרעיונות המקוריים, אלא גם הצבעים), יצליחו הרבה יותר בגריפת רווחים אל כיסי המשקיעים. גונדרי אולי מקורי יותר ממתחריו, אבל גם מופרך ונועז מדי לקהל הרחב, ומנסה לעסוק בז'אנר שלא הולם אותו. הסרט כנראה ייכשל כלכלית, אך עם זאת, ניתן לקוות שהוא מבשר משהו גדול יותר: אולי זה סופו של הגל הנוכחי של גיבורי-העל הוליוודיים?

>>> בגידת האינטלקטואלים: איך סת' רוגן הפך לגיבור אקשן?