יוצאים קבוע • צמדי הבמאים והכוכבים החזקים בהוליווד

עסקי השעשועים הם מקום שלא קל לשרוד בו. תחרותיות, כסף גדול ואגואים עצומים הם חלק בלתי נפרד מהתעשייה וממרבית האנשים המעורבים בה. אבל לביזנס יש גם צד אחר, של אחווה, יצירתיות ורעות המתבטאות בעיקר ביחסים קרובים בין במאים לשחקנים. כמעט כל הבימאים הגדולים, המוכשרים והפורים ביותר בהוליווד מתחזקים חברויות אמיצות עם שחקנים מהאיי-ליסט שהופכות לשיתופי פעולה חוזרים ונשנים על המסך. כמו הטישרט או הסניקרס שאוהבים לחרוש עליהם, גם הדיירקטורים הכי משפיעים בתעשייה מתקבעים על שחקן ורצים איתו.

השבוע עולה לאקרנים סרט החדש של קלינט איסטווד "מכאן והלאה". הבמאי המשופשף והמוערך נהיה קצת רוחניקי לעת זקנה בסרט המצליב בין מספר סיפורים על אנשים שנגעו בדרך זו או אחרת במוות ומחפשים שלווה. איסטווד שב לשתף כאן פעולה עם מאט דיימון, המגלם ברגישות בחור בעל יכולת תקשור עם העולם שמעבר. ב-12 השנים שעברו מאז "סיפורו של וויל האנטינג" דיימון הפך לאחד השחקנים המוערכים והמבוקשים ביותר בביזנס ואין ספק שהחיבור היחסית חדש שלו לקלינט איסטווד, הוא נקודת ציון חשובה בקריירה שלו. דיימון נחשב לשחקן הקבוע של סטיבן סודרברג, אבל מאז שנפגשו על הסט של "אינוויקטוס" ב-2009, יצרו דיימון ואיסטווד מערכת יחסים אינטימית - חברית ומקצועית. לשלישייה הזו מצטרף מורגן פרימן הוותיק, שכיכב ב"אינוויקטוס" ועמד לצידו של איסטווד גם ב"בלתי נסלח" ו"מיליון דולר בייבי".

המנאז' א-טרואה המוכשר הזה, כאמור, לא לבד ויש עוד כמה BFF's הוליוודים שמייצרים בצוותא קסם קולנועי.

ג'וני דפ וטים ברטון

את המקום הראשון בצמדי הלאבי דאבי לוקחים בהליכה דפ וברטון. שמותיהם של השניים הפכו למילה נרדפת לזה של האחר וקשה לדמיין את הגאון האפל ללא הכוכב האמיץ ולוקח הסיכונים שלו. מה שהתחיל באגדה הקסומה "המספריים של אדוארד" המשיך לשיתופי פעולה מטורללים, קאמפיים ואולטרא קריאייטיביים ב"סליפי הולו", "אד ווד", "צ'רלי בממלכת השוקולד", "סוויני טוד", דיבוב ב"חתונת הרפאים" וכמובן- "אליס בארץ הפלאות", הפיאסקו הכי מרהיב של השנה החולפת. שניהם לא ממש על הפסים, לאף אחד מהם לא אכפת מה חושבים עליו ואהבתם המשותפת לכל מה שהוא ווירדי, פרינג'י ולא קונבנציונלי, הופכת אותם לזוג הכי יציב בהוליווד.

ליאונרדו דיקפריו ומרטין סקורסזה

בניגוד לכוכב הקבוע שלו מפעם, רוברט דה נירו, סקורסזה שומר על רמה גבוה ואינו מבייש את נעוריו. כשבוב החליט להפוך לפארודיה על עצמו בכל מיני קומדיות קופתיות, מרטי אימץ בן טיפוחים חדש ומאז, הקריירה של ליאו דיקפריו היא מושא קנאתם של כל השחקנים בני דורו בהוליווד. זה התחיל התחיל ב-2002 עם "כנופיות ניו יורק" המתיש והאפי והמשיך עם "הטייס" האלגנטי, "השתולים" המבריק והמהוקצע ו"שאטר איילנד" הפרובלמטי אך המותח. עוד מילדות היה ברור שלליאו יש זה ושכוכבות על היא מה שצופן לו העתיד, אבל לסקורסזה, כמו שרק הוא יכול, יש את החיבור המתאים לדיקפריו המאפשר לו פעם אחר פעם להוציא מעצמו את המיטב. עכשיו ניתן רק לחכות בציפייה לפרויקט הבא שלהם יחדיו - השמועות אומרות שמדובר בביוגרפיה של פרנק סינטרה.

פנלופה קרוז ופדרו אלמודובר

קרוז ואלמודובר הם לא רק ה"הדרים טים" של הקולנוע הספרדי הם גם חברים אישיים קרובים ביותר כבר שנים, מה שכמובן משדרג פלאים את הכימיה שהם חולקים על הסט. "אנחנו יכולים לקרוא אחד את מחשבותיו של האחר. כל השנים האלו של חברות ועבודה משותפת יצרו בינינו חיבור מיוחד ויש בינינו אמון מלא" מספרת קרוז ומודה שמה שהיא הכי מעריכה בידידה הוותיק היא העובדה שהוא לא עושה לה הנחות "העובדה שאנחנו חברים לא גורמת לי להיות רגועה יותר. הוא דורש ממני המון".

קרוז חבה לא מעט לאלמודובר שבדרך לא דרך, אחראי במידה מסוימת להפיכתה לכוכבת על. היא שיחקה באהבת בשר ודם ב-1997 אבל פרצה לתודעה עולמית ב"הכל אודות אמא" זוכה האוסקר מ-99'. לאחר מכן היא התמקדה בטיפוח הקריירה ההוליוודית שלה אבל שבה לחיקו החמים של אלמודובר ב"לחזור" המוערך והמרגש ב-2006. שיתוף הפעולה האחרון ביניהם היה ב-2009 בסרט "חיבוקים שבורים" שאמנם זכה לביקורות מעורבות אבל הוציא מקרוז הופעה מעולה.

ביל מאריי, ג'ייסון שוורצמן ו-ווס אנדרסון

לא כל אחד יכול להיות שחקן בסרטיו של אנדרסון. נדרש סוג מסוים של זחיחות משולבת עם המון קסם וקמצוץ של ביזאריות כדי לגרום לזה לעבוד באמת. ומי מתאים יותר לתיאור הזה מאשר ביל מאריי. מדובר הרי באחד השחקנים המוערכים אך עם זאת הלא לחלוטין מפוענחים של הוליווד, מה שהופך אותו למושלם לסרטיו המשונים והמבריקים של אנדרסון. השניים שיתפו פעולה ב"המירוץ לצמרת של מקס פישר", "משפחת טננבאום", "עמוק במים", " רכבת לדארג'ילינג" ו"מר שועל המהולל" (שזכו כולם לתרגומים איומים בעברית).  גם האחים אוון ולוק ווילסון עבדו עם אנדרסון לא מעט בזכות הפרסונה הקולנועית המעט הזויה שלהם, אבל בעוד מאריי נותר המלך והם עברו למיינסטרים, יורש העצר מסתמן בדמותו של ג'ייסון שוורצמן.

שוורצמן, שהופיע בשלושה סרטים של הבמאי - כולם לצד מאריי - פרץ ב"המירוץ לצמרת של מקס פישר" לאחר שאנדרסון חיפש במשך שנה שחקן לתפקיד הראשי ולא מצא עד שפגש את השחקן הצעיר (והאחיין של פרנסיס פורד קופולה, אגב). "העובדה שבחרתי בו מיידית וחשבתי שהוא מתאים לתפקיד היא אינדיקציה לכמה אני נהנה ממנו כשחקן. הגבתי מייד לאישיות שלו, הוא פשוט בן אדם ייחודי", מחמיא אנדרסון לכוכב הצעיר שלו שעושה בינתיים חיל בימים אלו בסדרת הלהיט של HBO - "משועמם".

ראסל קרואו ורידלי סקוט

אם ליאו וומרטי מייצגים את הקלאסה המלוטשת, ראסל את רידלי הם צמד הקיק-אס של הוליווד. סקוט הוציא מקרואו הופעה מדהימה ב-2000 באפוס המהמם "גלדיאטור" וכך גם ב"אמריקן גנגסטר" העוצמתי. אבל לא תמיד זה מצליח להם ועובדה, "שנה מופלאה" היה מעפן, "גוף השקרים" טיפה מפוספס ו"רובין הוד" היה טוב, אבל לא קמצוץ מעבר. שניהם קשוחים ומביאים אג'נדה מצ'ואיסטית משהו למסך, מה שהופך את החיבור ביניהם לטבעי. אולי הם פשוט צריכים לחפש קצת יותר בקפידה תסריט שיחזיר את השותפות הזו לתור הזהב שלה.