המופע של דרו

עלילות בהן חבורת טיפוסים אקסצנטריים, אמנותיים ואינטלקטואליים מתכנסים יחדיו בסביבה כפרית לצורך קומדיית טעויות רומנטיות ואחרות, רשומות בטאבו תחת "בריטניה". תת-הז'אנר נלעס פעמים כה רבות, שלמרות הקסם הבסיסי של כל דבר בריטי, לעיתים קרובות סרט חדש מסוגה זו יוצר את התחושה העייפה שבנושא זה כבר אי אפשר לחדש. עם זאת, למרבה השמחה, "תמרה דרו", שמרכז עלילתו בית הארחה באנגליה הכפרית המיועד לסופרים, דווקא מצליח לחדש ולהפתיע. גיבורת הסרט, שמבוסס על רומן גרפי באותו השם (שבתורו מבוסס אופן חופשי מאוד על רומן של תומאס הארדי מהמאה ה-19), היא כמובן תמרה דרו, אך היא לא הגיבורה היחידה בסרט שמציג אנסמבל של דמויות מעניינות.

תמרה (ג'מה ארטרטון הסקסית, נערת הג'יימס בונד מ"קאוונטום של נחמה") חוזרת לחווה הכפרית של אימה המנוחה לאחר שהתבססה כעיתונאית מצליחה בלונדון, אך חשוב מזה, לאחר שעשתה ניתוח פלסטי שעיצב מחדש את אפה הענק. בדמותה החדשה, חמושה במכנסוני ג'ינס קצרצרים וגופיה, הברווזונת המכוערת לשעבר כובשת את ליבם של גברי הכפר, ובראש ובראשונה את לבו של אהוב נעוריה אנדי הפועל הכפרי (לוק אוונס). גם בעל ובעלת בית ההארחה הספרותי השכן לא נותרים אדישים לאורחת החדשה, ואורחיהם מוצאים עצמם חלק מהקלחת. עם זאת, תמרה מצליחה להסיט את תשומת ליבם כשהיא בחורת דווקא בכוכב רוק נרקיסיסט שבמקרה עבר בסביבה (דומיניק קופר), והופכת אותו לאהובה. מכאן והלאה העלילה נעה, לעיתים בפניות חדות למדי, בזכותן של צמד נערות מקומיות (שרלוט כריסטי וג'סיקה ברדן), המאוהבות בכוכב הרוק, ומתעבות את תמרה שזכתה בו .

נאמנות נמוכה

כוחו של הסרט אינו בעלילה, שכאמור נוטה לתנודות פתאומיות, אלא כמיטב מסורת הקולנוע הבריטי בדמויות החד-פעמיות שמאכלסות אותה, ובשחקנים המופלאים שמעניקים להן חיים. סטיבן פרירס, הבמאי, הוא אחד הבמאים הבריטיים המוכשרים שפועל בשנים האחרונות ("המלכה", "נאמנות גבוהה"), נמצא במיטבו כשהוא יוצר תמהיל מדויק של דרמה וקומדיה. התסריט מבוסס הקומיקס מאפשר לו ולשחקניו להתרחק מעט מהטריטוריה הבריטית-כפרית המוכרת, ומציג דמויות חדשות ומעודכנות לסביבה הנושנה. ההתכתבויות נעשות באי-מייל, צילומים מפלילים מצולמים בסלולרי, והשפה המדוברת נשמעת מעודכנת וחיה. נוסף על כך, יחסו של הסרט לנושא סקס ויחסים חדשני ומרענן יחסית לז'אנר, עם גיבורה שמחליפה שלושה מאהבים בתוך שנה, בלי יותר מדי נקיפות מצפון או אשמה.

עם זאת, את החלק המהנה ביותר בסרט מספקות דווקא צמד דמויות המשנה המניעות את העלילה, הנערות הצעירות. בעוד שמכל האנסמבל כולו דווקא תמרה דרו היא דמות בלתי-מפותחת באופן יחסי, צמד הנערות הן אלו שמספקות את פרץ האנרגיה והשעשוע שמפיח חיים בסרט כולו. מבין שתי השחקניות המגלמות אותן ראוי במיוחד לשים לב לג'סיקה ברדן, שכשרונה הרב ניכר למרות גילה הצעיר, והעתיד בוודאי צופן לה בחובו תפקידים משמעותיים ומעניינים.