הסנדקית

יש אנשים שפשוט נולדים למשפחה הנכונה. ויש אנשים שנולדים למשפחה הכי נכונה. סופיה קופולה הוסיפה בסוף השבוע האחרון את פרס אריה הזהב למדף העמוס שלה, לאחר שסרטה החדש "Somewhere" הוכתר לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה והוכיחה שלא מדובר בקסם חד פעמי אלא באחת היוצרות החשובות בדורה ובאייקון אופנה נערצת, בעלת עין ייחודית וסגנון אינדיבידואלי, ומעל לכל, יכולת יוצאת דופן לשרטט בדיוק וברגישות דמויות של נשים צעירות שמחפשות את מקומן בעולם שיודע רק לנצל ולפגוע בהן רוב הזמן ולא להעניק להן את ההערכה וההבנה להן הן ראויות.

לקופולה אולי אין כתר על הראש וארמון בו היא גרה, אבל מדובר בבת אצולה לכל דבר ועניין. היא נולדה לפני 39 שנים לבמאי האגדי פרנסיס פורד קופולה (טרילוגיית "הסנדק", "אפוקליפסה עכשיו") ואשתו אלינור כבת הזקונים אחרי שני בנים. בני דודיה המפורסמים הם ניקולס קייג' וג'ייסון שוורצמן (טליה שייר, אמו של שוורצמן ואחותו של פרנסיס היא אדריאן הבלתי מ"רוקי"). מגיל צעיר הסתובבה קופולה על סטים של סרטים ואף הבליחה בתפקידים קטנים שנתן לה אביה. בגיל 19, כשווינונה ריידר דפקה ברז בגלל מחלה, ליהק אותה אביה לתפקיד מארי קורליאונה ב"הסנדק 3" בהופעה שזכתה לקיתונות של ביקורת ובוז. זה היה השלב בו הקיץ הקץ על קריירת המשחק שלה.

להיות בתו של במאי האחראי לכמה מיצירות הקולנוע האופראיות, המדוקדקות והסוחפות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע לבטח הותיר רושם על סופיה הצעירה שגילתה נטיות ארטיסטיות מגיל צעיר. באמצע הניינטיז היא וחברתה זואי קסווטאס (עוד בת לאצולה להוליווד) יצרו תוכנית טלוויזיה קצרת ימים שהאירה את הזרקור על סצנת האנדרגראונד המוזיקלית, אבל ברור היה שסופיה המגניבה נועדה לגדולות ונצורות ושמישהו במשפחת יצטרך להמשיך את הלגאסי של אבא.

סרטה הראשון, "Lick The Star", היה סרט עצמאי בן 14 דקות אך סלל את הדרך לנושאים בהם תתעסק בסרטיה הבאים - נשים צעירות ותחושת בדידות וניכור. שנה לאחר מכן, ב-1999, גילה העולם את עולמה הייחודי של קופולה בסרט הקטן אך הבלתי נשכח "חמש ילדות יפות". הסרט היפהפה, הנוגה ומלא המלנכוליה הפך את קופולה לקול של דור שלם של בנות צעירות, טרודות, רדופות ויפות. המיזנסצנה של הסרט נראתה כמו הפקת אופנה בתנועה והוכיחה שהסטייל והאווירה שקופולה כה נאמנה להם, הם חלק בלתי נפרד ואף הכרחי על מנת להגיע לשלמות יצירתית. היא ידעה את זה הרבה לפני "מד מן".

גדולה ביפן

גם בסרטיה הבאים, המשיכה קופולה לשזור מלנכוליה ויופי יחדיו. "אבודים בטוקיו" עטור הפרסים והשבחים לא רק הזניק את הקריירה של סקרלט ג'והנסון והביא לקופולה אוסקר על התסריט המקורי, הוא גם היה הוכחה נוספת ליכולתה של הבמאית להביא לסרטיה את החוש הכל כך טבעי שלה לאופנה וסגנון ולשאוב את הצופה אל עולם בו היא הסטייליסטית של המוד. במקרה זה, הייתה זו הזרות האמריקאית והבדידות של שני הגיבורים על רקע הצבעוניות המהירה והמסנוורת של הבירה היפנית. "מארי אנטואנט" שיצא ב-2006, אמנם לא זכה לאהדת המבקרים אבל מיצב את קופולה סופית כגאון ויזואלי. עולמה של הנסיכה הצרפתייה חובבת המותרות והתופינים נבנה על ידי הבימאית כמו הפקה מצולמת של דיוויד לה שאפל עם צבעוניות בלתי אפשרית, תשומת לב מדוקדקת לפרטים וחיים שקופצים מתוף המסך. ושוב, העושר והשפע הויזואליים היו הרקע הנוגד והמושלם לבדידותה וזרותה של הדמות הראשית המתוארת בסרט בחיבה רבה כטינאייג'רית שרק רוצה לעשות חיים ומוצאת את עצמה כבולה לחוקי החצר רק כדי להפר אותם.

אז מה יש בה בקופולה שהופך את סרטיה הרגישים לכה מרגשים מבחינה אופנתית? ממש כמו הכישרון הסינמטי שזורם לה בוורידים, גם ארטיסטיות וטעם הונחלו היטב במאגר הגנים שלה. אמה, אלינור, היא אמנית ומעצבת תפאורות וסופיה הצעירה, שלמדה בתיכון לאמנויות והתמחתה - וזו לא בדיחה - אצל קארל לגרפלד ב"שאנל" כשהייתה רק בת 15 (מי אמר פרוטקציה ולא קיבל?). האהבה לאופנה, הניסיון שרכשה בשאנל והחוש המולד מהבית הביאו אותה לייסד קו אופנה בשם Milkfed ב-1998 שנמכר בעיקר ביפן ובו עיצבה קופולה פריטים צעירים, קוליים צבעוניים ומאוד יפניים במהותם הסטריטית והאקסצנטרית.

כישוריה כמעצבת ללא ספק סייעו לה בהפיכת סרטיה למלאי אווירה ומסוגננים להפליא, אבל היה זה דווקא טעמה האישי שהפך אותה לאייקון סטייל נערץ ולחביבת המעצבים. האסתטיקה האישית של קופולה היא מונוכרומטית ושיקית להפליא, היא נעה תמידית בין מראה הליידי הפריזאית בעלת הסגנון הלא מתאמץ לבין לוק כמעט נערי ולפרקים אנדרוגיני.

הון וויטון

בשל סגנונה הייחודי, קופולה נבחרה ב-2002 על ידי מעצב העל מארק ג'ייקובס להיות הפנים של הבושם שלו ואת הקמפיין הבלתי נשכח ההוא צילם בסגנונו המגורען הידוע, יורגן טלר. התמונות נראו כמו עוד סצנה מסרט של קופולה, רק שבמקרה, היא גם הופיעה בה. הזיווג המאוד מוצלח הזה בין האסתטיקה המשלימה של קופולה וג'ייקובס צמחה לחברות קרובה וסופיה נחשבת כמוזה של המעצב הנערץ. שיתוף הפעולה הפורה בין השניים נמשך כשב-2008 עיצבה קופולה ליין יוקרתי של תיקים ונעליים לבית לואי ויטון, שבראשו עומד ג'ייקובס.

ב"Somewhere", משרטטת קופולה את סיפורו של שחקן הוליוודי שחי חיי נהנתנות במלון ה"שאטו מרמונט" הקליפורני ונאלץ לבחון מחדש את סדרי העדיפויות בחייו עם ביקורה של בתו בת ה-11. שוב מפגש בין גבר לאישה - הפעם אב ובתו, שוב קשרים אנושיים שבריריים נבחנים ברגישות, ושוב כוכבת צעירה ויפהפיה (אל פנינג) שמביאה עמה את השיק הקבוע שלעולם לא נעדר את סרטיה של קופולה.

בסרטה החדש, חוזרת קופולה לנופי ילדותה ההוליוודים אבל היא מצדה בחרה בפריז כמקום להקים בו משפחה עם בן זוגה, המוזיקאי תומס מארס. השניים הורים לשתי בנות, רומי וקוסימה, וקופולה מודה שעיר האורות הכה שיקית מקסימה אותה בכל פעם מחדש. "מדובר בחלומו של כל יוצר", היא מסכמת. אנחנו נאלצים להסכים.