חראטה קיד
למרות ש"קראטה קיד" הוא סרט כיפי, בתור רימייק אין לו שום הצדקה מלבד היותו קרש קפיצה לקריירה של ג'יידן סמית'. דני סגל חגורה שחורה
הסרטים "פני צלקת", "שבעת המופלאים" ו"הזבוב" הם שלוש דוגמאות קלאסיות לרימייקים מעולים שהצליחו לקחת סרט ישן ולהפוך אותו לרלוונטי על ידי אינטרפרטציה מקורית ועדכנית לרעיון בסיסי זהה. למרות ש "קראטה קיד", העיבוד המחודש לסרט בעל אותו השם משנת 1984, עושה כל מה שהוא יכול על מנת ליצור את הרושם שגם הוא ראוי להיכנס לרשימה האקסקלוסיבית הזו, הוא לא מצליח לבדל את עצמו , ונותר בגדר מיחזור בוטה למדי של המקור. כמו המקור, גם הסרט החדש הוא סרט לא רע בכלל. שלא כמו המקור, אין בו ולו טיפה אחת של מקוריות.
הסרט המקורי, כזכור, שבויים על ידי ג'ון ג'י. אבילדסן (במאי שהתפרסם כשביים סרט ספורט פופולרי לא פחות - "רוקי"), היה דרמת נעורים מרגשת וסוחפת, שעקבה אחר ההתאקלמות הקשה של נער איטלקי צנום בסביבה החדשה אליה הוא עבר עם אמו. לאחר כמה תאקלים לא נעימים עם כנופיית אופנוענים חובבי קראטה, לוקח אותו שרת הבניין היפני מיאגי תחת חסותו, ומלמד אותו את רזי אמנות הלחימה הקלאסית.
רשימת השינויים אותם הכניסו הבמאי הרלד זוורט, המפיק וויל סמית' והתסריטאי כריסטופר מרפי על מנת לגרום לסרט החדש להראות שונה לחלוטין מהמקור ארוכה ומקיפה. במקום ראלף מאצ'ו האיטלקי אנחנו מקבלים את ג'יידן סמית' האפרו-אמריקני, שהסרט כולו הונדס על ידי אביו על מנת לשמש לו כתפקיד פריצה.
כך למשל, במקום שהגיבור ואמו יעברו מניו ג'רזי ללוס אנג'לס הם עוברים מדטרויט לסין. במקום מיאגי של פט מוריטה היפני אנחנו מקבלים את מר האן של ג'קי צ'אן הסיני, ובמקום לתפוס זבוב עם מקלות סיניים ולגדל עצי בונזאי הוא מוחץ את הזבוב ולא מגדל כלום. במקום קראטה מלמד האן את בן טיפוחיו קונג פו (שם הסרט נשאר זהה כמחווה למפיק הסרט המקורי), ובמקום להניף את הידיים לצדדים על רגל אחת כמו חסידת ענק אלימה המכה הסודית של ג'יידן היא - זה לא באמת משנה, כבר הבנתם.
רועה צ'אן
ג'קי צ'אן הוא בחירה מעולה לתפקיד האן. מפתיע למצוא את הכוכב מאיר הפנים בתפקיד של אדם מסוגר וסוציופאט, שמתמודד עם טראומה אישית כואבת. והוא גם נראה זקן למדי. ג'יידן סמית' משחק די טוב גם הוא בתפקיד הילד החצוף והמגניב שמנסה לשמור על קור רוח לנוכח הסביבה המנוכרת. העובדה שחצי מהבעות הפנים שלו נראות כמו חיקוי מדוייק של אביו תורמת להזדהות איתו, לפחות אם אתם מעריצים של וויל סמית'. וסין היא כמובן לוקיישן מרשים ומרתק אותו מקבל הצופה כבונוס.
יחד עם זאת, קשה להתחמק מהתחושה המעיקה לאורך הצפיה כולה, שהשינויים הרבים הם קוסמטיקה בלבד, ושמתחת לפני השטח מדובר בהעתק מתוחכם אך מדוייק של המקור. רגעי השיא הם אותם רגעי שיא, התפתחות העלילה זהה. סצנות האימונים המפרכות שונות אמנם, אבל לא מאוד, והשינויים הקטנים נראים מאולצים כשניתן לשים את האצבע במדויק על הרגע בסרט המקורי אותו הם מחקים.
קשיי הגירה
במעבר מאמריקה לסין הולכים לאיבוד חלק גדול למדי מהמסרים של הסרט המקורי. אחד הקטעים המעניינים בגרסה של 1984 היה הרגע בו מיאגי לובש מדים ומתגלה כי הוא נלחם לצד האמריקנים במלחמת העולם השניה, ואיבד את אשתו ובנו באחד מהמחנות המפורסמים בהם כלאו האמריקנים אזרחים יפנים בשלב מסויים ומביך למדי, במלחמה. הגילוי הזה מעניין במיוחד לאור העובדה שהסנסאי האמריקני בסרט הזה הוא פליט מלחמת ויאטנאם. אבל מסרים ביקורתיים מסוג זה הם כנראה יותר מדי עבור וויל סמית', שהעדיף למקם את סרטו בסין הרחוקה, ולנטרל כל מוקדי סיכון בדמות אג'נדות פוליטיות.
הסרט היה הצלחה מפתיעה כשעלה על האקרנים בארצות הברית לפני כחודש, וגרף חמישים ושישה מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו. ואכן, הוא נראה מצוין, והצפיה בו היא חוויה די סוחפת. עבור ילדים ובני נוער, שמהווים את קהל היעד המרכזי, שלא ראו, מן הסתם, את הסרט המקורי, הסרט הוא בוודאי תענוג אמיתי. אבל למרות שקונג פו באמת הרבה יותר פוטוגני מקראטה.
למרות זאת, ניתן להניח שגם היום, עשרים ושש שנים אחרי שהוא נעשה, הסרט המקורי עדיין היה עובד על הצעירים של היום, ולמעשה ניתן היה להוציא אותו מחדש לקולנוע במקום לצלם את הרימייק הזה. צריך סיבה כדי לעשות רימייק, הצדקה כלשהי לקיומו, שפשוט קשה למצוא ב"קראטה קיד", מה שיוצר תחושה קצת לא נעימה, והופך את הסרט לקצת מפוקפק. השמועות הן שבסוני כבר עובדים על הסיקוול, מה שאומר שאולי בכל זאת יצא מהסרט הזה משהו טוב, כי מה שלא יהיה, הוא לא יכול להיות גרוע יותר מ "קראטה קיד 2" המקורי.
>>> דני סגל בדק אם הפרוטקציה תעזור לג'יידן סמית' להצליח בהוליווד