רשיון לעבוד

1. אימון נבחרת אנגליה

הוא איש עם פתרונות, מרגל העל. ופטריוט גדול. מסוג האנשים שיש להם מענה פחות או יותר לכל בעיה, ושתמיד יכנס לתמונה, גם אם התסריט לא מאה אחוז תפור עליו. אם הוא הצליח להתמודד עם גיבוב השטויות של "מונרייקר",אזי הוא יוכל גם להתמודד עם חבורה של בריטים פוחזים ועם ויין רוני אחד.

אמנם בונד "נולד" ב-1953, ולכן לא זכה להתעסק עם נאצים באותה מידה שעשו זאת גיבורי ספרי אקשן אחרים מהתקופה שקדמה לו. ובכל זאת, יש לבונד נסיון מסוים מול גרמנים, דוגמת אריך גולדפינגר (בניגוד לסברה הנפוצה, ארנסט גוסטבו בלופלד אינו גרמני כי אם אלא פולני). לאחר שהאנגלים ממש לא הצליחו להתמודד עם נשק יום הדין שהמטירו עליהם הגרמנים רק לפני כמה ימים בדרום אפריקה (אנגלים נגד גרמנים בדרום אפריקה - בהחלט תרחיש ג'יימס בונד טיפוסי), מעט סיוע מהסוכן הותיק (אולי בצירוף כמה גאדג'טים ערמומיים) בכלל לא יזיק.

2. שדרוג המרגלים הרוסים

ידוע לכל שכאשר סוכני ביון אלופים עוזבים את המערך הממשלתי הנוקשה, לעיתים קרובות הם מוצאים את עצמם מסתובבים בשוק הפרטי. אם יסתבר כי המסירות של בונד למלכה ולדגל האנגלי נבעה יותר מלויאליות תאגידית מאשר מפטריוטיזם טהור, יתכן והוא יוכל למצוא לעצמו כמה הזדמנויות תעסוקה מרגשות שכוללות מעבר למחנות אחרים, בריטיים פחות.

ממש לא מזמן נתפסו בארה"ב עשירייה של מרגלים רוסים. זה נשמע הרבה פחות סקסי ממרגלים סוביטיים - מצד שני, אחת מהעשירייה הייתה אשת עסקים לוהטת בשם אנה צ'אפמן, שכנראה שלא הסתפקה בחיי הזוהר הרגילים שלה והייתה צריכה להכניס לשם דברים כמו מיקרופילם (מה זה בעצם? אנחנו רק יודעים שזה משהו שקיים בסרטי ריגול. מאיזה חלק של הטכנולוגיה זה? האם מדובר בפיתוח עתידני, עדכני או מיושן?), מזודוות שנסגרות בצופן ומשקפיים שיורות לייזר. או משהו. בקיצור, מדובר בפרשיה מאד בונדית, חוץ מהקטע שבו הם נתפסים וזה בכלל לא מרשים. אולי איש ה-MI6 הותיק היה יכול ללמד אותם כמה טריקים חשובים. למשל: אל תתפסו.

3. כתיבת בלוג רכילות

אחרי ששדרגנו את פרז הילטון לראשות ה-CIA, לא נותר לנו אלא לעשות את המהלך ההפוך. לג'יימס בונד יש את כל הכלים להצלחה פורצת גבולות בתחום. הוא מומחה באיסוף מידע ויש לו מספיק קשרים בכל הנקודות החמות בעולם. הסטייל הג'נטלמני שלו יוסיף טאץ' מעודן וערמומי שחסר בסצינה. אנחנו בטוחים שהוא גם יודע לתפעל רשת של מרגלים, דבר שבטח לא יזיק, ובטח גם חסינות מסוימת שבוודאי יש לו כמרגל לשעבר תגן עליו מפני תביעות מפוקפקות.

אבל החלק החשוב ביותר: אף אחד לא יעז להתעסק איתו. אתם הייתם מגישים תביעה או אפילו תלונה כלשהי כנגד אדם שמסוגל לפצפץ צבא קטן/ארגון טרור בינוני בגודלו בעזרת כמה אגרופים ויריית אקדח אחת או שתיים? ואם הוא פרסם תמונה שלכן בלי תחתונים? נכון, בכל זאת לא. איש מסוכן הוא ג'יימס בונד, ובהחלט בעל פוטנציאל להיות בלוגר הרכילות הקשוח מכולם.

4. לפרסם ניתוחים פלסטיים

השינויים שג'יימס בונד עובר מסרט לסרט - טוב, אחת לכל מקבץ סרטים - מדהימים למדי. פעם הוא נראה כמו שון קונרי ופעם כמו טימותי דאלטון. ידוע לנו, כמובן, שלרשות הממשלה הבריטית כמובן עומדים משאבים רבים, ועבור סוכן חשאי זה הגיוני מאד לשנות את פניו אחת לכמה זמן - אנשים בתחום הזה נוטים לצבור אויבים כמעט בקצב של בלוגרי רכילות. החלק המשונה בכל הסיפור הוא הבחירה החוזרת על עצמה של בונד להיראות כמו שחקנים מפורסמים (פחות או יותר). הייתם חושבים שהוא יעדיף פרצופים לא מוכרים כדי שיוכל להטמע בקהל. אבל לא. תנו לו שון קונרי.

בכל אופן, עם שינויי הפנים התדירים (ואפילו שינויי מבנה גוף - וגובה!) שעבר, בונד הוא כרטיס ביקור מעולה עבור המנתח הפלסטי המוכשר שעבר עליו עם סכינים ואלוהים-יודע-איזה-עוד-כלים-יש-להם-שם. רקורד ההצלחות המיניות של בונד מסרט לסרט מדגיש גם את העובדה שהמנתח הזה יודע את מה שפרויד לא ידע: מה נשים רוצות.

5. להדריך במרכז לאמנות הפיתוי

שני נתונים הופכים את ג'יימס בונד לאדם המושלם להפוך למדריך במרכז לאמנות הפיתוי או כל קבוצה בסגנון:

1. הוא מומחה בלהכניס נשים למיטה.

2. הוא מומחה בלהסתנן לתוך ארגונים מפוקפקים.

תחשבו על זה, כשמסתכלים על סרטוני היוטיוב של אנשי "המרכז לאמנות הפיתוי" (חלילה, לא עשינו את זה בקטע של ללמוד מהם משהו, אלא לגמרי בקטע אירוני ומודע לעצמו), רואים שמדובר בחבורה של חננות עם ססמאות הגשמה-עצמית מוזרות. הכלאה בין קואצ'ינג לרומן למשרתות. במידה ובונד ירצה להסתובב עם אנשים כאלה (לא ברור למה. אולי תמורת כסף. יש להם הרבה כסף. אנשים שלומדים במרכז לאמנות הפיתוי לומדים גם מנהל עסקים במרכז הבינתחומי), הוא סוף סוף יוכל להראות למה כמה טריקס ומובס: למשל, בתור התחלה - תשנו את הפרצוף למשהו יותר אטרקטיבי. שון קונרי, נניח.

>>> דיווח: בוטל הסרט ה-23 בסדרת ג'יימס בונד