חי או מת
מייקל דאגלאס נושא על כתפיו לחלוטין את "גבר מבוקש", דרמה נוקשה על גבר במשבר גיל העמידה. החדשות הטובות: נו, לפחות זה יותר טוב מ"גרינברג"
תסריט הסרט "גבר מבוקש" נראה כאילו יוצרו, בריאן קופלמן (תסריטאי "אושן 13", ו"The Girlfriend Experience" המצוין), צפה במרתון לילי של כל סרטי מייקל דאגלאס, ובבוקר ישב לכתוב סרט מסכם לדמותו הקולנועית של הכוכב שהתמחה בגילום דמויות בגיל העמידה עם יצר הרס עצמי מפותח. בין אם הסרט אכן נכתב עם דמותו של דאלאס בראשו של התסריטאי, ובין אם דאגלאס לוהק לתסריט גמור, התוצאה היא סרט ושחקן שכמו נועדו זה לזה. לסרט אין זכות קיום ללא דמותו של דאגלאס במרכזו, ודאגלאס כמו חיכה לסרט מסוג זה להפגין שוב את יכולותיו ככוכב.
בתפקידיו הגדולים ביותר דאגלאס שיחק חוטאים. גם כשהיה הגיבור, וגם שכל כוונתיו היו טובות, הוא תמיד היה בשיא קסמו כשהיה קו אפל בדמות אותה התבקש להביא אל המסך. "גבר מבוקש" מביא תכונה זו של דאגלאס לשיא, כשהוא מגלם את בן קלמן, איל-הון ובעלים נודעים של רשת מכירת מכוניות ניו-יורקית שנפל מגדולתו לאחר חשיפת פרשיית שחיתות, ומאז רק ממשיך לשקוע ולפרק את עצמו ואת שרידי חייו במו ידיו.
נאמנות נמוכה
שם הסרט בעברית מרמז על הבגידות הרומנטיות הרבות בהן הגיבור מעורב, אך בניגוד גמור לשם הסרט בעברית, השם המקורי של הסרט הוא "גבר בודד" ("Solitary Man"). באופן לא מפתיע, השם המקורי מדוייק יותר, ומרמז על האופן בו הדחפים הבלתי נשלטים של הגיבור מחרבים כל יחסים קרובים שאי פעם היו לו. בדרכו למטה, הוא בוגד ומתגרש מאשתו (סוזן סרנדון), מזניח את בתו ואת נכדו, אף ממשיך ובוגד בבת-זוגו הנוכחית ואף בחברים ותיקים וחדשים שנקרים על דרכו (שאחד מהם מגולם באופן מרשים על ידי דני דה-ויטו). הוא לא עושה זאת באופן מכוון, אבל משהו באישיותו הופך זאת לבלתי נמנע. בתחילה הוא נראה מקסים ומלבב, אבל עד מהרה הצדדים האפלים באופיו יוצאים החוצה.
כמו הקסם והדחייה בגיבור הסרט, גם נקודת התורפה ונקודת החוזק של "גבר מבוקש" כרוכות זו בזו ללא הפרד. מייקל דאגלאס נותן את כל-כולו לתפקיד, והדבר ניכר וכובש. עם זאת, הכריזמה והאישיות שלו כל כל דומיננטיות, שהן לא מאפשרות להרבה יותר מהן לבוא לידי ביטוי על המסך. למרות שכל דמות משנה הסרט כתובה היטב, משוחקת היטב ומעניינת בדרכה, הן מופיעות רק כספיחים לדמות המרכזית. הסרט חוקר לעומק דמות נרקסיסטית ומלבבת במשבר גיל העמידה (שאם לא שמתם לב, שודרג לגיל 60 בשנים האחרונות), אבל בשלב מסויים מרוכזותו של הגיבור בעצמו עשויה לההיפך לבלתי נסברת לא רק לקרובים לו, אלא גם לקהל הצופים.