ליגת הסדק

השמוק: איירון מן

הסרט החדש בסדרה, "איירון מן 2", השאיר אותנו עם סימן שאלה ענק שמצויר מעל הראש שלנו. היתה סצנה אחת בסרט הזה, שנחתכה ממנו או שלא צולמה מלכתחילה - טוני סטארק עושה קוק. אם הבנאדם הזה לא מסניף שני גרם בכל יום, באמת שאין שום תירוץ להתנהגות המרגיזה שלו.

המיוסר: באטמן

אנחנו מבינים שברוס ויין בטראומה. ההורים שלו נרצחו לו מול העיניים כשהוא היה ילד, ובמקום לקבל טיפול פסיכולוגי הולם, הוא הפך את עצמו למכונה משומנת היטב שנלחמת בפשע. אמנם לבאטמן יש מצפון, הוא הוא אטום רגשית - לא תתפסו אותו מנהל מערכת יחסים נורמלית, אומר למישהו בשיא הכנות שהוא אוהב אותה, או מלטף חתלתול ברחוב. הוא קשוח ואפל.

הפטריוט: קפטן אמריקה

פעם הסטנדרטים לגיבורי על היו שונים לחלוטין. אם קפטן אמריקה היה נכנס רק היום לתמונה, סביר להניח שהיינו פוסלים אותו בתור אחד מהתמהונים האלה שהניף שלטי תמיכה בשרה פיילין. באמת שלא ברור לנו למה שמישהו ירצה לעטוף את עצמו בבגד גוף בדוגמת דגל ארה"ב (למרות שמדובר בשילוב צבעים נחמד בסך הכל), המגן שלו הוא לא בדיוק כוח-על מרשים, ובאופן כללי, אם הוא היה מוריד לרגע את המסכה, אנחנו די בטוחים שהיינו מגלים שם את אחד מהפרצופים האלה שמתעקמים מול הטלוויזיה ופולטים גידופים על חשבון אנשים שכל פשעם היה להגר לארה"ב.

הפסיכופט: רורשאך

לזכות האדם שהביא לנו את רורשאך, הדמות המרכזית ב"Watchmen" המהפכני, גאון הקומיקס אלן מור (שאחראי על יצירות כמו "V for Vendetta" ו"From Hell" - בקיצור, כל ספר של הבנאדם עובד בשלב זה או אחר לסרט מחורבן), יש לציין בין השאר גם את העובדה שרורשאך היה אמור להיות טיפוס מפוקפק ואף נאלח למדי. חוש הצדק הקיצוני שלו, בשילוב עם אופי של מג"בניק וסבלנות של פיטבול (שימו לב: אפשר להחליף בין שני ההגדרות ולא תשימו לב להבדל), גורם לספק-בלש הזה להסתובב ברחובות ניו יורק בשעות הלילה, בלא כל כוחות על שהם פרט לזעם אינסופי, ולפרוק חמתו על כל דבר שמזכיר פושע ולו באופן המעורפל ביותר.

המגושם: The Thing

בן גרים, או "הדבר" בשבילכם, הוא אולי קצת פחות מעצבן משאר הטיפוסים פה, אבל הוא עדיין לא מישהו שהייתם רוצים להכניס הביתה, במיוחד לא אם יש לכם חפצים שבירים. הרקע היהודי שלו, בצירוף להווה המאובן משהו שלו, הופכים אותו לסוג של גרסה עכשווית לגולם מפראג - אמנם לא חרוט לו שום דבר על המצח, אבל אולי מוטב היה לשים שם הנחיות לזהירות, בתור תזכורת. בקיצור, הת'ינג הוא פשוט מגושם, ולא משנה כמה פעמים יפטיר בבוקר "ברוך שלא עשני סתם בנאדם רגיל אלא בירכתני במבנה גוף סלעי" - זה אולי עוזר לו נגד החבר'ה הרעים, אבל בעיקר גורם להמון נזק סביבתי מיותר.

האשה: וונדר וומן

כשחושבים על זה, וונדר וומן היא אייקון פמניסטי חסר הצדקה. אז נכון, היא אמורה לייצג את דמות האשה החזקה והעצמאית, כבכוחותיה ותכונותיה היא לא נופלת משום גבר בסביבה. אז זהו, שסופרמן, למשל, הוא יותר חזק, אבל זו בכלל לא הנקודה.

כשוונדר וומן לא משמשת בתור המזכירה (אח, האירוניה) של ליגת הצדק, היא רצה בתחתונים ממש קצרים, חושפת רגליים חטובות ומרביצה לאנשים. אין לנו שום בעיה, אותנו זה דווקא מדליק - אבל ככה לא עושים חומרים ללימודי מגדר, מקסימום שידור בערוץ כבלים למבוגרים בלבד.

>>> יואב אברמוביץ', למשל, לא ממש התלהב מ"איירון מן 2"
>>> אבל זה לא עצר את הסרט מלעשות בוכטות בקופות