האיש שעשה יותר מדי
אלפרד היצ'קוק היה לא רק אגדת קולנוע אלא גם במאי פורה ויצרני. לרגל שלושים שנה למותו, דני סגל מפענח את התעלומה הגדולה מכולם - איך עושים סרט היצ'קוקיאני?
בראיין דה פלמה, פרנסואה טריפו, סטיבן ספילברג וקוונטין טרנטינו הם רק ארבעה מאינספור הבמאים שמצהירים שאלפרד היצ'קוק הוא מקור השפעה מרכזי על עבודתם. קשה לתאר כיצד הקולנוע, ובמיוחד סרטי המתח והאימה, היו נראים לולא גוף העבודות המופלא שהשאיר אחריו המאסטרו כשהלך לעולמו, לפני שלושים שנה בדיוק. אבל מה הם הדברים שאיפיינו את סגנונו? מה צריך סרט להכיל עלך מנת לזכות בתואר הנחשק "סרט היצ'קוקיאני"? הנה לפניכם רשימה של עשרה אלמנטים שמזוהים במיוחד עם סרטיו של אלפרד היצ'קוק, לצרכי חיקוי, העתקה או השאלה.
בלונדיניות
בין אם זו טיפי הדרן, קים נובאק, גרייס קלי, ג'נט לי או דוריס דיי, בלונדיניות, בדרך כלל עם שיער אסוף, ממלאות תפקידים מרכזיים ברבים מסרטיו של היצ'קוק. היצ'קוק האמין כי ברונטיות מעוררות חשדנות רבה יותר, ומעוררות פחות הזדהות, מה שלא הפריע לבלונדיניות שלו להיות מעוצבות דרך קבע כקרירות וחסרות רגש.
אנימציה בכותרות הפתיחה
המעצב סאול באס השתמש באותיות המרקדות שלו גם בכותרות הפתיחה של סרטי אוטו פרמינגר ואחרים, אבל היצ'קוק הוא הבמאי שהפך להיות מזוהה עמם. כיום כל סיקוונס קרדיטים המערב אנימציה דו מימדית, בעיקר אם היא גאומטרית באופיה ומלווה במוזיקה תזמורתית מהירה וממזרית, משרה אוירה היצ'קוקית משהו על סרט.
תסביך פרוידיאני בבסיס העלילה
כמובן שהשפעתו של פרויד על התרבות כולה היא בלתי נתפסת, ואינספור קולנוענים משתמשים בתבניות הפסיכולוגיות שלו כבסיס לעולמן הפנימי של דמויותיהם, ובכל זאת נדמה כי היצ'קוק עשה זאת יותר מכולם. בסרטים כמו "מארני" או "פסיכו", מספק היצ'קוק הסברים פרוידיאניים מפורטים למבנה האישיות של הדמויות הראשיות, ומסביר בדרך זו את מניעיהן. קשה לתאר את סרטיו של היצ'קוק ללא מושגי מפתח כמו הדחקה וסובלימציה, הנמצאים בהם בשימוש נרחב (עד לכדי שהפכו למוטיב מרכזי בפארודיה של מל ברוקס על סרטיו, "מתח גבוה").
צילומי פנים במכוניות המצולמים באולפן
הקפדתו היתרה של היצ'קוק, שהתחיל את דרכו כתפאורן, בענייני ארט למיניהם, גורמת לסצנות הנסיעה במכונית בסרטיו לבלוט בעליבותן. עד אחרון סרטיו המשיך היצ'קוק לדבוק בשיטה הארכאית של צילום סצנות בתוך אוטו בעוד נופים מודבקים לחלוטין בצורה לא אמינה בעליל חולפים להם דרך החלונות. מחווה מפורסמת ללוק של הסצנות הללו ניתן למצוא בסצנת הנסיעה במונית בסרט "ספרות זולה".
דמות אם שתלטנית
בהמשך לסעיף התסביך הפרוידיאני, דמויות האם החזקות והפולשניות הן עוד אלמנט שחוזר בהרבה מסרטיו. מיותר לציין את "פסיכו" בהקשר הזה, אבל גם ב"מזימות בינלאומיות" וב"הציפורים" ניתן למצוא דוגמאות מאלפות. אמו של היצ'קוק עצמו הקפידה על חינוך קתולי שמרני.
מעקבים ומציצנות
בין אם מדובר במציצנות של ממש, כמו ב"חלון אחורי", או בסיטואציות אחרות בהן צד אחד אינו מודע לעובדה שהוא במעקב, להיצ'קוק היתה חיבה מיחדת לעיסוק בנקודת המבט. סרטיו מלאים בסצנות ארוכות ושקטות בהן הגיבורים פועלים ללא מילים, מביטים, מסתתרים, ומחפשים אחד את השני. למעשה ניתן לומר שהחיפוש עניין את היצ'קוק יותר מהאובייקט אותו מחפשים, או בו מביטים.
נפילות ממקומות גבוהים
"ורטיגו", כפי שמשתמע משמו, הוא כמובן הדוגמא האולטימטיבית לעיסוק האובססיבי של היצ'קוק בנפילה מגבהים, אבל גם בסרטים נוספים ניתן למצוא נפילות, או סצנות בהן קיימת סכנת נפילה. העדפתו של היצ'קוק היתה תמיד למקם את הסצנות הללו במקומות סמליים דוגמת פסל החירות או הר ראשמור.
הופעה של הבמאי על המסך לרגע קט
בכל סרט של היצ'קוק מבליח הבמאי עצמו לשניה או שתיים על המסך, בדרך כלל בתור ניצב כזה או אחר. קלסתרונו של המאסטרו, אותו לא קל לפספס, הפך לצורת המיתוג העצמי שלו, ולסיבה העיקרית בעטייה פניו מוכרות לציבור הרחב. למעשה אילצה אותו הציפיה של הקהל למצוא את הבמאי על הפריים להתחיל לשלב את עצמו בתחילת הסרט, על מנת שלא לגרוע מרמת הריכוז של הקהל.
הרוצח המקסים
אנטוני פרקינס החביב והרצחני שמשחק את נורמן בייטס ב "פסיכו" הוא לא הפסיכופאט הכריזמטי היחיד בפילמוגרפיה של היצ'קוק. בסרטיו ניתן למצוא לא פעם רוצח נעים הליכות, בדרך כלל איש שיחה למופת, שנהנה להפגין את עליונותו על ידי קשקשת תמימה לכאורה, בה חבויים רמזים ומשמעויות כפולות.
מק'גאפין
המק'גאפין הוא מכשיר עלילתי שנועד לזרז את העלילה. מדובר במעטפה עם כסף, סודות מדינה, אורניום בבקבוק , או כל דבר אחר אחריו הגיבורים מחפשים ואותו הם חומדים. הייחוד של המק'גפאין הוא בחוסר הייחוד שלו, ובעובדה שניתן להחליף אותו בכל דבר אחר מבלי לפגום בעלילה. היצ'קוק לא המציא את המושג, אבל הוא השתמש במק'גאפינים ברבים מסרטיו, ובראיונות אותם נתן לפרנסואה טריפו הכניס את הביטוי לשימוש רווח.