אותה אדרת, שינוי הגברת
לסדרות ארוכות של סרטי המשך לפעמים יש אורך חיים יותר רציני מלשחקנים עצמם, מה שדורש לפעמים ליהוק מחדש לאותה הדמות. לפעמים זה מוצלח, לרוב - פחות. דני סגל דו-פרצופי

בזמן שהפלצנים והחנונים מקפידים להופיע מדי פורים בתחפושת מקורית לחלוטין, שאף אחד לא חשב עליה לפניהם, הילדים המקובלים בחברה יודעים אינסטינקטיבית לא לחרוג (לבנים) מקאובוי, שודד ים, או גיבור העל התורן ו(לבנות) מלכה, נסיכה, או זונה לבנות. כמו בחיים, גם בקולנוע, ישנן דמויות קבועות שלא משנה כמה פעמים נראה, הן לא ימאסו. הבעיה נוצרת כשהשחקן חוטף התקף לב, או גרוע מזה, מזדקן, והמפיקים מגרדים את פדחתם במבוכה בניסיון לבחור שחקן אחר שיכנס לנעליים הגדולות. הרשימה הבאה נותנת כבוד לגיבורים האלמותיים של הקולנוע, שמצליחים לשרוד בלי קשר לשחקן שמשחק אותם, כמו גם כמה אופציות לא רעות בכלל לתחפושות.
ג'יימס בונד
אורגינל: שון קונרי
וונאביז: ג'ון לזנבי, רוג'ר מור, טימותי דלטון, פירס ברונסון, דניאל קרייג, דייויד ניבן
למרות שבקרב רוב תושבי היקום קיימת הסכמה שבעל פה ששון קונרי הוא ג'יימס בונד האולטימטיבי, דווקא יוצרו של 007 חולק על הדעה המקובלת. כשנשאל איאן פלמינג הוא התעקש כי דיויד ניבן, ששיחק את בונד בפארודיה "קאזינו רויאל" שהפיקה קולומביה ב-1967, הוא המושלם לתפקיד. לשחק את בונד זו מחויבות לא פשוטה, כמו גם סיכון מקצועי - מבין בונדי העבר שון קונרי הוא היחידי שנשארה לו קריירה לאחר שפרש מהפרנצ'ייז, אלא אם כן אתם מכלילים את פירס ברוסנון שר שירים של "אבבא" תחת ההגדרה "קריירה".
דרקולה
אורגינל – בלה לוגוסי
וונאביז – כריסטופר לי, גארי אולדמן
אם כל הכבוד לרוברט פאטינסון, יש לו כמה דברים ללמוד על עסקי האלמוות ממר לוגוסי הוותיק. לוגוסי, שהופיע לראשונה בתפקיד הערפד על במות התיאטרון, ויותר מאוחר בסרט של טוד בראונינג מ 1931 , הפך להיות סמל תרבות בסדר גודל של מרילין או ג'ון וויין. לוגוסי היה גם הראשון שנתן לערפד את הטוויסט האנדרוגיני והמיני יותר, שהפך מזוהה עם המיתוס. כריסטופר לי, בגרסה של סרטי האמר הבריטיים, וגארי אולדמן, אצל קופולה, עשו שניהם עבודה מצוינת, וגם מקס שראק, ששיחק את הגרסה הגרמנית, "נוספרטו", נתן אינטרפרטציה מעניינת, אבל לוגוסי היה ונשאר האב המייסד.
ויטו קורליאונה
אורגינל – מרלון ברנדו
וונאבי – רוברט דה נירו
מקרה מיוחד במינו בו שני שחקנים שונים זכו באוסקר על גילום אותה הדמות, ניתן למצוא בשני סרטי הסנדק. ברנדו, בתור ויטו המבוגר, ודה נירו, בתור ויטו הצעיר, הציעו לקהל הצעה שלא ניתן לסרב לה, והשלימו אחד את השני. אבל אם המדד לאימפקט של דמות על התרבות הוא כמות החיקויים שנעשו לה במשך השנים על ידי קומיקאים אז אין ספק שברנדו לוקח בגדול.
פיליפ מרלו
אורגינל – המפרי בוגארט
וונאביז – רוברט מיטצ'ום, אליוט גולד
למרות שגם רוברט מיטצ'ום קיבל את הצ'אנס שלו לגלם את הבלש המפוקפק, גיבור ספריו של ריימונד צ'נדלר, התחרות האמיתית היא בין המפרי בוגארט בסרט "השינה הגדולה" של הווארד הוקס, לבין אליוט גולד בגרסתו של רוברט אלטמן ל"השינה הגדולה". האחד גבוה, השני נמוך. האחד בשנות הארבעים, השני בשנות השבעים. אבל הוגן להניח שבכל תחרות בה אחד מהמתמודדים הוא בוגארט, בוגארט לוקח.
ג'ון קונור
אורגינל – אדוארד פורלונג
וונאביז – ניק סטהאל, כריסטיאן בייל
בסרט הראשון הוא היה המקבילה הפוסט אפוקליפטית לישוע, דמות עתידית שגורלה הוא הסיבה לכל הבלאגן. בסרט השני הוא קרם עור וגידים חינניים במיוחד בגילומו של פורלונג החתיך, אולי הטינייג'ר הכי מגניב בהיסטוריה של הקולנוע ("נו פרובלמו"). אבל השילוב של אמא פסיכית שמשוכנעת שסוף העולם מתקרב, עם ההתגשמות הלא צפויה של כל נבואות הזעם שלה, לא עשו לבן התשחורת חובב "רובים ושושנים" טוב. בסרט השלישי הוא הפך לניק סטהאל מבולבל ופרוע שיער, וברביעי לכריסטיאן בייל מבוגר, חמור סבר ועצבני, נטול כל רעננות או חן נעורים. אפשר להאשים אותו?
פרנקנשטיין
אורגינל – בוריס קרלוף
וונאביז – המון
לא פחות מחמישים ושישה שחקנים שונים גילמו את המפלצת של דוקטור פרנקנשטיין במהלך השנים, ביניהם לון צ'ייני ג'וניור, בלה לוגוסי, כריסטופר לי, רוברט דה נירו, פיטר בויל, רנדי קווייד, טום נונאן ואיאן הולם, אבל אף אחד מהם לא הגיע לקרסוליים של קרלוף הגדול, בגרסה הקלאסית של ג'יימס ווייל ביוניברסל. אוצר המילים המוגבל של המפלצת, וכמויות האיפור האל אנושיות שנדרשות בדרך כלל על מנת לגלם אותו, הופכות אותו לאתגר מקצועי לא פשוט, וגם מעמדו כנבל האולטימטיבי מאויים חדשות לבקרים על ידי מתחרים צעירים ואתלטיים דוגמת מייקל מאיירס או ג'ייסון וורהיס שמאיימים לגנוב לו את הנישה. אבל בכל זאת, כמעט כל שנה נוצר איפה שהוא בעולם סרט בו הוא מככב.
ג'ק ראיין
אורגינל – אלק בולדווין
וונאביז – הריסון פורד, בן אפלק
סוכן הסי. אי. אי גיבור ספריו של טום קלנסי הופיע לראשונה בסרט "המרדף אחר אוקטובר האדום", שם גולם על ידי בולדווין, שודרג לפורד ב "משחקים פטריוטיים" ו ב "סכנה ברורה ומידית", ועבר לידיו של בן אפלק ב "כל הפחדים כולם". כרגע יש שמועות שכריס פיין ילוהק להיות הראיין הבא, אבל בהתחשב בעובדה שפיין מלוהק כמעט לכל סרט שקיים לאחר ההצלחה של "סטאר טרק", קשה לדעת אם אפשר לסמוך על השמועות הללו. באופן מסורתי נחשב פורד לראיין מה שקונרי היה לבונד, למרות שיש כמה בודדים שטוענים שדווקא לאפלק הבכורה.
באטמן
אורגינל - מייקל קיטון
וונאביז - ואל קילמר, ג'ורג' קלוני, כריסטיאן בייל
אולי הקטגוריה היחידה בה הווריאציה האחרונה על הדמות המדוברת מתעלה על כל הקודמות לה כולל על האב המייסד של השושלת. כריסטיאן בייל הוא ללא ספק האפל מבין כל האבירים. ממש מדהים איך פעם אחר פעם הצליחו המפיקים של הסדרה הראשונה לפשל את ליהוקו של איש העטלף. מיקל קיטון? ג'ורג' קלוני? ואל קילמר? נדמה כאילו כל בחירה הזויה יותר מזו שלפניה. למזלנו כריס נולן עשה את הבחירה השפויה ובחר בבייל, שהתפקיד פשוט תפור עליו. ומה לגבי הג'וקר? נחזור אליו בפורים הבא. חג שמח.



