אבא עושה בושות

הפרטים היבשים: "מזל תאומים", באנגלית "Old Dogs".
אולפני וולט דיסני, ארה"ב, 2009. 88 דק'.

במאי: וולט בקר ("שימו גז", באנגלית "Wild Hogs" אז כן, יש פה קטע).

שחקנים: ג'ון טרבולטה, רובין ויליאמס, סת' גרין ("אוסטין פאוורס"), קלי פרסטון ("ג'רי מגוויר").

מה הסיפור? ויליאמס וטרבולטה הם צמד רווקים מזדקנים והוללים, אשר מתבקשים לשים בצד את הביזנס והבילויים ולהתחיל לדאוג לזוג תאומים בני 7, תוצר של סטוץ מן העבר בין ויליאמס לזרה מפתה (פרסטון).

במשפט אחד: "שלושה גברים ותינוקת" רק עם שני גברים. ושני תינוקות. בני 7.

אז למה כן?
מדובר ב"קומדיה לכל המשפחה", בלתי מזיקה, עם לא מעט רגעי צחוק ושעשוע עבור קהלים מסוימים.

ולמה לא?
בגלל בדיחות הפיפי והקקי הזולות, העלילה הבנאלית ואווירת המשפחתיות הכללית שגורמת לך לרצות להישאר רווק לנצח ואף לעבור סירוס כימי. שני שחקנים עם רזומה מרשים מבזים כאן את עצמם: טרבולטה הוא כבר מקרה אבוד אבל ויליאמס עוד מסוגל להצחיק עם השטויות שלו, ולא ברור למה אדם קרוב לא מנע ממנו להשתתף בפיאסקו הזה. סת' גרין האומלל בתפקיד שותף עסקי צעיר חוטף כדורי גולף לביצים ותקיפה בידי גורילה, אבל אפילו הוא לא סובל כאן כמו שסובל כל צופה בר-דעת. מסוג המוצרים הנחותים שמצדיקים השתלטות מזוינת על משרדי דיסני (ועל הפארקים שלהם. אם כבר אז כבר).

הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: מה שזה לא יהיה, אני מתחיב כאן ועכשיו שאף אחד מילדיי, יהיה זה בן או בת, לא ייאלץ לצפות בזה.

הדייט שתקע אותי: אם סבתא שלי הייתה לוקחת אותי כילד לסרט כזה הייתי דורש ממנה כפיצוי שתי נגלות של עוגיות שוקולד, סיבוב על החיפושית הישנה, סיגריית ברודוויי 100 והבטחה שלעולם לא תגלה.

מדד הזיקפה: יש לומר שקלי פרסטון, גב' טרבולטה בשבילכם, משומרת היטב ומשופצת בטוב טעם (ובמקומות הנכונים). אבל בגדול מדובר בסרט שזוכה בתווית "בונר קילר" והמבין יבין.

דם על הידיים: יש סצנה אחת עם דם שאינה מתאימה לקהל היעד, כי לפי הבדיחות קהל היעד הוא ילדים איטיים עד גיל שש. אז הורים, כנסו לכוננות כשמתחיל משחק הפריזבי.

האורך דווקא כן קובע: 88 דקות – תודה לאל, לפחות זה קצר.

בוטום ליין: עם קצת מזל, לעולם לא נצטרך לצפות ב- "מזל תאומים 2: סבא גנוב".