איפה אתם בסדר?

הפרטים היבשים: "כולם בסדר", באנגלית "Everybody's Fine". מבוסס על סרט איטלקי באותו שם, בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני, שיצא ב-1990.

ארה"ב, 2009. 99 דק'.

במאי: קירק ג'ונס ("להעיר את נד").

שחקנים: רוברט דה-נירו, דרו ברימור ("המלאכיות של צ'ארלי"), סם רוקוול ("גרין מייל"), קייט בקינסייל ("פרל הרבור").

מה הסיפור? פנסיונר אלמן (דה-נירו) יוצא למסע מחוף לחוף במטרה להתחבר מחדש עם ילדיו (ברימור, רוקוול ובקינסייל) אחרי שהבריזו לו מארוחה משפחתית חגיגית. מביקור לביקור הוא מגלה כמה מעט הוא בעצם יודע עליהם.

במשפט אחד: אם לקלינט איסטווד ב"גראן טורינו" היה איכפת מהילדים שלו, זה מה שהוא היה עושה.

אז למה כן?
דה-נירו מרתק כתמיד בכל שניה שהוא על המסך. רוקוול אדיר גם כן, ברימור מקסימה ובקינסייל נראית מעולה. עשר הדקות הראשונות מסקרנות ולקראת הסוף אפשר גם לבכות קצת. ובתור בונוס יש שיר חדש של פול מקרטני שוודאי ייקח אוסקר.

ולמה לא?
בגלל סצנת חלום אחת מביכה במיוחד שבה דה-נירו מנהל שיחת נפש עם ארבעה ילדים קטנים. בגלל החמצת ההזדמנות ובזבוז הפוטנציאל – שחקנים נהדרים ובסיס טוב לסוחט-דמעות מהסוג הישן הולכים לאיבוד בקישקוש מבולבל עם תסריט חלש שלא מספק את הסחורה. אל תתנו לפוסטר החביב ולשם החמודי להטעות אתכם: מדובר בסרט די כבד, אפילו קצת מדכא. ומאוד לא מספק.

הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: סרט שלם עם דה-נירו והוא לא מתפוצץ על אף אחד? סרט בנות.

הדייט שתקע אותי: בהמלצת השרינק שלכם, אפשר לצאת לדייט עם אבא ולהסביר לו איפה הוא טעה.

מדד הזיקפה: בגיל 36, בקינסייל רק הולכת ומתחטבת. ויש גם תפקיד קטנטן לשיין הלוהטת (קת'רין מונינג) מ"ישנן בנות". אבל כולן מאוד לבושות. תמיד קר בסרטי כריסמס.

דם על הידיים: יש התעללות נפשית למכביר, אבל כאמור ולצערנו, דה-נירו נמנע הפעם מלפרק לאנשים את הפרצוף.

האורך דווקא כן קובע: 99 דקות. נו, בסדר.

בוטום ליין: לא בסדר.