מפריסי פרסים

יש שתי דרכים להסתכל על עונת הפרסים האמריקנית. האחת היא להתעלם ממנה לחלוטין, להביע זלזול בכל מה שמריח מהאוסקר, להסתגר בחדר עם "Left 4 Dead 2" לכמה חודשים ולנסות לראות כמה זומבים תספיק להשמיד לפני שסרטי הקיץ הכיפיים יחזרו. השנייה היא להיכנס לזה. לנהל טבלאות ותרשימי זרימה, לרכז הימורים בין החברים, להתעדכן באופן יומי לגבי אינספור הפרסים המקדימים אותם מחלק כל גוף קיקיוני שקשור בצורה כלשהי לקולנוע (זה גזעני לקרוא לאיגוד מבקרי הקולנוע האפרו אמריקאים גוף קקיוני?), לקלל את המפיצים שלא מביאים את המועמדים לבתי הקולנוע בזמן, ולדמיין מה היית אומר לו אי פעם היית זוכה באוסקר בעצמך. ואל תגידו שאף פעם לא עשיתם את זה. חברי הקבוצה השנייה מוזמנים להמשיך לקרוא. חברי הקבוצה הראשונה – נעיר אתכם כש"רובוטריקים 3" יגיע.

עד היום חולקו יותר מעשרים וחמישה פרסים שונים במסגרת עונת הפרסים הנוכחית, רובם על ידי איגודי מבקרים מחלקים שונים של אמריקה, והוכרזו המועמדים בכמה טקסים יוקרתיים. כל אחד ואחד מהפרסים והמועמדויות הללו מהווה סוג של אינדיקציה לגבי סיכויי הזכייה של סרטים שונים באוסקר, ותורם ליצירת באזז מסביב לסרטים הזוכים. במקביל עסוק צבא של סוכנים, יחצ"נים ומפיקים במשלוח ערימות של סקרינרים ללקטורים, על מנת לעזור להם לגבש דעה בנוחיות מרבית לגבי הסרטים אותם הם מקדמים, ובקידום הסרטים שהם חפצים ביקרם בכל דרך אפשרית. הסרטים המדוברים עצמם, אותן פנינות סוף שנה שהאולפנים מכווננים לזכיה, מטופלים בכפפות של משי על ידי מחלקות השיווק של האולפנים. רובם עולים על המסכים בהפצה איטית שמתרחבת בהדרגה משבוע לשבוע על מנת שהדיבור עליהם יעבור מפה לאוזן לקראת החשיפה הכלל ארצית הסופית.

פרס איגוד מגישי התה

במקביל מוזרמת אינפורמציה לגבי טקס האוסקר עצמו. רשימת הסרטים הדוקומנטריים מביניהם יבחרו המועמדים כבר הספיקה להרים לא מעט גבות בעקבות אי הכללתם של סרטים שנחשבו לפיבוריטים כמו "Anvil – The Story of Anvil" או סרטו החדש של מייקל מור, והשבוע התפרסמה רשימה נוספת, הפעם של השירים הזכאים להיכלל ברשימת השירים המועמדים. בעוד הטיפטופים הללו ממשיכים להופיע קיימות גם הכנות במובן הגשמי יותר, לטקס עצמו, שיתקיים ב-3 במרץ, ויופק השנה על ידי הבמאי אדם שנקמן, שברזומה שלו סרטים כמו "סטפ אפ" או "היירספריי". שנקמן כבר היה אחראי לשערוריה זוטא כשעדכן באופן קבוע בטוויטר לגבי הטקס, דבר שגרם למפיקי הטקס אי נחת, בעיקר לאחר ציוץ ספציפי של שנקמן בו הוא מתייעץ עם 48,000 העוקבים שלו לגבי רשימת המוזמנים. עוד עשרה ימים בדיוק, ב-28 בדצמבר, ישלחו טפסי ההצבעה עצמם לחברי האקדמיה.

להלן רשימה חלקית ומרוכזת של התאריכים המרכזיים בעונה: ב-15 בינואר יחולקו פרסי ה-Critics Choice, ויומיים מאוחר יותר פרסי גלובוס הזהב, האירוע השני בחשיבותו בעונה, אחרי האוסקר עצמו כמובן (את רשימת המועמדים תמצאו כאן). ב-23 בינואר יחולקו פרסי גילדת שחקני המסך, ובאותו היום יסגרו קלפיות המועמדויות לאוסקר. ב-2 בפברואר יוכרזו המועמדויות לאוסקר וב-20 בפברואר ישלחו טפסי ההצבעה הסופיים לחברי האקדמיה. יום אחר כך יחולקו פרסי האוסקר הבריטי, או הבאפט"ה כפי שהוא מכונה. ב-6 במרץ, יום לפני טקס האוסקר עצמו, יחולקו פרסי הספיריט, ואז, ב-7 למרץ, ייערך הטקס עצמו. לפני כן יחולקו פרסי ה-DGA, ACE Eddie, WGA, ASC, PGA, VES, ועוד אינספור פרסים של אינספור גופים המורכבים מאינספור צירופי אותיות. ולא נשכח את איגוד מעצבי התלבושות, איגוד הארט דירקטורים, איגוד התסריטאים, וכו'.

אוסקר ישראלי? הכל עוד פתוח

לכל אחד מהגופים הללו יש סטטיסטיקת הצלחה מסוימת בניבוי האוסקר, והאינטרנט מופצץ ברגעים אלו בשקלולים שונים ומשונים של פרסים כאלה עם אחרים על מנת לנסות להבין למי מבין הרשימות המסתובבות יש את סיכויי ההצלחה הגדולים מכולם. ובכל זאת יש דברים שנראים כבר די סגורים. קשה להאמין שהסרטים "The Hurt Locker" ו"Up In The Air" לא יהיו בין המועמדים לפרס הסרט הטוב, שג'ורג' קלוני וג'ף ברידג'ס לא יהיו מועמדים לשחקן הטוב ושמריל סטריפ וקארי מאליגן לא יהיו מועמדות לפרס השחקנית. "The Hurt Locker" הוא כרגע הסרט שזוכה להצלחה הגדולה ביותר בין איגודי המבקרים של האזורים השונים.

ומה איתנו? אחרי ההצלחות של השנים האחרונות, כשנדמה שהפסגה האחרונה שנותר לקולנוע הישראלי לכבוש היא האוסקר, התקוות, כמובן, גבוהות. למרות שהסרטים הישראלים שהיו ברשימה ממנה נבחרו המועמדויות לגלובוס הזהב כללה גם את הסרטים "עגמי" ו"לבנון", הם לא מצאו את דרכם לשלב הסיום. אבל האוסקר עוד לפנינו, ולמרות תחרות קשה מצד קולגות אירופאים כמו מיכאל הנקה או ז'אק אודיאר, ההיסטוריה מוכיחה שבתחרות הזו הכל יכול לקרות.