מכבי מובי

"קשה להיות יהודי בכריסמס". במילים הנצחיות הללו סיכם קייל ברופלובסקי מהסדרה "סאות' פארק", אולי דמות האנימציה היהודית המפורסמת בעולם, את אחת הבעיות הקשות ביותר אתה מתמודדים בני עמנו בגלות. בזמן שהגויים, או הג'נטילים כפי שהם קרויים במערב, תולים גרביים, מקשטים עצים ויושבים על ברכיו של אסיר משוחרר מחופש לסנטה קלאוס בקניון, הילדים היהודים מסובבים סביבונים, מדליקים נרות ואוכלים לטקעס. למרות שהתקשורת האמריקנית נשלטת על ידי יהודים, ייצוגי חנוכה בקולנוע ובטלוויזיה של ארצות הברית נדירים באופן מפתיע. מבט ברגעים המעטים בהם החג מוצא את דרכו למסכים מגלה לא מעט הבדלים בינו לבין חנוכה הישראלי, ויריבות עתיקת יומין עם החג הנוצרי המתחרה.

אולי ההבדל המהותי ביותר בין "פסטיבל האורות היהודי", כפי שחנוכה מכונה בארה"ב, לבין הגרסה הישראלית של החג, הוא שיר הסביבון האמריקני, אולי אחד משירי החג המעצבנים ביותר שאי פעם נכתבו. המילה האנגלית לסביבון, למי שלא יודע, היא "Spinning Top", אבל נפוץ יותר הוא השימוש במילה "דריידל" (Dreidel), הלקוחה מיידיש, והשיר "דריידל דריידל דריידל", פזמון רפטטיבי המושר בסוג של עקשנות קטטונית, לחלוטין לא מוכר בארץ למרות הפופלאריות שלו בניכר.

הישראלים המעטים שכן מכירים אותו מן הסתם זכו לפגוש אותו בביצוע לא מחמיא במיוחד באפיזודה ידועה לשמצה של "סאות' פארק". התובנה של קרטמן במהלך השיר, לפיה המשחק בסביבון הוא סממן להומוסקסואליות לטנטית, מוגשת אמנם במסווה של בדיחה מטופשת, אבל משקפת במידה רבה את היחס המזלזל אותו סופגים ילדים יהודים בארה"ב מסביבתם הנוצרית. "סאות' פארק" היא אחת הסדרות האמריקניות היחידות שהתייחסו לחנוכה באופן קבוע בפרקי הכריסמס שלהם. באפיזודה קלאסית אחרת מרגיש קייל לא שייך כשהוא מלוהק לתפקיד יוסף בהצגת כריסמס של בית הספר, ושר את השיר האלמותי "יהודי בודד בכריסמס", ממנו לקוח הציטוט בתחילת הכתבה.

יש מכבים, יש חברים

דוגמא אחרת ליריבות הסמויה בין שני החגים ניתן למצוא בפרק כריסמס של "חברים" בו רוס מנסה נואשות להחדיר קצת ערכי חנוכה בבן, הבן שלו, בזמן שהזאטוט הבלונדיני עצמו מתנהג כמו ילד נוצרי שטוף מוח שחייב לקבל את מנת הסנטה קלאוס שלו. הדרך היחידה בה מצליח רוס לעניין את ג'וניור בסיפור המכבים היא על ידי בקשה מפורשת מסנטה קלאוס, אליו מתחפש צ'נדלר, לשמוע את הסיפור גם כן. גם בפרק הזה מופיע לכמה שניות שיר הסביבון, ובסופו ניתן לחזות ברגע הזוי של הרמוניה בו סנטה קלאוס עומד ליד החנוכיה הבוערת.

חנוכה הוא חג טוב, אבל למי?

בקולנוע, הדוגמא הבולטת ביותר לסרט חנוכה של ממש היא "נקמת הפטיש העברי", בכיכובו של אדם גולדברג. הפטיש, סוג של גרסה יהודית (יותר) של עלי ג'י, נאבק בסרט הזה עם בנו המרושע של סנטה קלאוס, שזוממם להשמיד את חנוכה אחת ולתמיד. חלק גדול באקספוזיציה של הסרט מוקדש לשחזור ילדותו של הפטיש, ושל טראומת הכריסמס שהפכה אותו לגיבור העל היהודי שהוא היום. החל בעיוות של שם החג ל "צ'נוקה" או "צ'נודיקה", דרך ההדגשה המוגזמת והמעליבה של ה-ח' הגרונית, וכלה בעלילות דם של ממש כמו זו לפיה יהודים מעריצים את השטן ומקריבים ילדים נוצרים. למזלו הצליח הפטיש לנתב את התסכול ליצירת זהותו הסופר יהודית, והתשובה שלו לקנטרנות מסוג זה היא אחת - "שבת שלום מאדר פאקר".

אבל הקול היהודי הבולט ביותר בהוליווד, והמקדם מספר אחד של חנוכה בעולם, הוא ללא ספק אדם סנדלר. מלבד "שיר חנוכה" הקלאסי שלו אחראי סנדלר גם לסרט אנימציה באורך מלא שכבר בשמו, "שמונה לילות מטורפים", ברור הקשר ההדוק שלו למסורת החג. בעיירה בו מתרחש סיפור הסרט היחס לחנוכה ולכריסטמס הוא כאל שני מועדים שווים לחלוטין כפי שמוכיחים פסלי קרח שווים בגודלם של סנטה קלאוס והחנוכייה שניצבים במרכזה. הגיבור, אלכוהוליסט חסר תקנה שמשנה את דרכיו במהלך הסרט בעקבות מפגש עם מאמן כדורסל זקן ומוזר, חווה נס חנוכה של ממש כשמסמר אחד מפנצ'ר את שמונת גלגלי האוטובוס עליו הוא נוסע.

מאחר והשמועות שנפוצו לפני כמה שנים לפיהן מתכנן מל גיבסון סרט המבוסס על עלילות המכבים התבדו, כנראה שאת המחסור בסרטי חנוכה רציניים יותר בהוליווד ייאלץ למלא מישהו אחר. בינתיים יכול מי שרוצה להוסיף ניחוח מערבי משהו לחנוכה שלו להצטייד ב "שיח חנוכה" (Hanukkah Bush), אותו תחליף עץ אשוח אותו מציבים יהודים אמריקנים לעיתים בביתם, להכניס את אחד מהסרטים או מתוכניות הטלוויזיה שהוזכרו כאן לדי-וי-די, להתחיל לקרוא לחנוכיה מנורה, ולהצטרף בפזמון החוזר - "דריידל דריידל דרייל...".