מלך הפלופ
"This Is It" הוא סרט משעמם ומשוחד שהיה צריך להפוך ל"תוספות מיוחדות" בדיוידי של סיבוב ההופעות, אבל במקום זאת נזרק למסך הגדול. יונתן גל מתמתח
הפרטים היבשים:
"מייקל ג'קסון – THIS IS IT", או באנגלית: אותו דבר רק בלי המייקל ג'קסון. למה?
ארה"ב, 2009. תיעודי. 112 דק'.
במאי: קני אורטגה ("היי סקול מיוזיקל").
שחקנים: מייקל, רקדניו ונגניו.
מה הסיפור? תיעוד אינטימי של החזרות לסיבוב ההופעות האחרון של ג'קסון (שלא היה). הסרט, אם אפשר לקרוא לו כך, מורכב למעשה מנאמברים מוסקליים בהם ג'קסון מתרגל העמדה, תיזמונים, תאורה וכוריאוגרפיה. בין לבין יש קצת דברי קישור של רקדנים ומוזיקאים וכן קטעי וידיאו מסוגננים שאמורים היו להשתלב בתוך המופע.
במשפט אחד: סוני שילמו 60 מיליון דולר עבור חומרי הגלם, והסרט כבר במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות באמריקה. נשאל - האם מדובר בחלטורה הרווחית ביותר בתודלות הפופ?
אז למה כן? קודם כל, זה פשוט מסקרן לראות איך מייקל נראה והתנהג בימים האחרונים של חייו. הוא מאוד רזה, קצת עייף אבל עובד קשה, ובסך הכל מפגין מצב רוח חיובי. גם בגיל 50 ואחרי שני עשורים של חיים במימד ביזארי כזה או אחר, מלך הפופ עדיין רוקד יותר טוב מכולם וזו פשוט חוויה לראות אותו זז. יש משהו מרגש גם בללוות את הרקדנים הצעירים, שגדלו על ברכיו (לול) ויודעים כל צעד שלו בעל-פה, כשהם פוגשים את האליל שלהם פנים אל פנים ורוקדים איתו על אותה במה. והאמת, שלפי החזרות, היה יכול להיות סיבוב הופעות בן זונה.
ולמה לא? כי כאמור, זה לא ממש סרט. הביצועים עצמם מצולמים במצלמה אחת ודי ברור שהחומרים הללו היו אמורים להיות לא יותר מאשר חומרי בונוס לאיזה די.וי.די שהיה יוצא מתישהו. זו בעיקר יצירה חסרה: אין בה אפילו שנייה של ראיון עם ג'קסון, אין בה שום התייחסות למותו הדרמטי והמסתורי, ומעל הכל אין בה מימד ביקורתי. זה סרט "מטעם", שכל המעורבים בו מעוניינים (מוסרית וכלכלית) בשימור התדמית החיובית של ג'קסון, ולא בליצור משהו שמעורר מחשבה או מעלה שאלות.
הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: למייקל יש יותר מעריצים או מעריצות?
הדייט שתקע אותי: סרטים בלי עלילה נוטים לשבש דייטים.
מדד הזיקפה: יש שתי רקדניות כוסיות-על וגיטריסטית אוסטרלית מגניבה. אבל זה לא סרט סקסי.
דם על הידיים: אפילו לא קללה – אם.ג'יי מוצג כבעל נפש עדינה.
האורך דווקא כן קובע: 112 דקות. ביננו, היה אפשר לוותר על בלדה או שתיים ולהתעסק קצת במותו של הגיבור ובקרקס שנוצר סביבו.
בוטום ליין: מלבד מעריצים פנאטיים שיתעקשו לראות אותו במסך גדול, אפשר בהחלט לחכות לשידור שבטח יבוא בערוץ 8.