8 מ"מ של משקעים
אחרי הגשם הרציני הראשון לחורף הנוכחי, קיבצנו כמה סרטי חורף ששווה לכם לזכור בפעם הבאה שיהיה קצת טפטוף שימנע מכם לצאת מהבית. דני סגל בוכה בגשם
"הניצוץ" (1980)
הסרט שהוכיח לעולם שסרט אימה איכותי זה לא אוקסימורון הוא עיבודו של סטנלי קובריק לספר "הניצוץ" של סטיבן קינג. ג'ק ניקולסון משחק בסרט סופר מתוסכל שמחליט שהדרך הטובה ביותר להתגבר על מחסום הכתיבה שלו היא להתבודד עם משפחתו במלון פאר מרוחק למשך חודשי החורף, תוך התעלמות מהעובדה שהאדם האחרון שעשה את אותו הדבר רצח את משפחתו. שלי דובל משחקת את אשתו של ניקולסון, שחוזה בבעלה הופך לפסיכופט רצחני באחד הסרטים המצמררים שנעשו בעשורים האחרונים.
"לקום אתמול בבוקר" (1993)
היכנשהו בין תקופת השיא שלו באייטיז לבין הפיכתו ליקיר האינדי בשנות האלפיים, הופיע ביל מוריי בתפקידו הטוב ביותר, הסרט ההזוי "לקום אתמול בבוקר" של הרולד ראמיס. מוריי מגלם בסרט שדרן חדשות ציני ומיזנטרופ שמגלה למרבה האימה שדווקא היום בו הוא נשלח לסקר חג פרובינציאלי בעיירה מושלגת אפופת רוח חג וערכי משפחה דביקים נבחר על ידי ההשגחה העליונה, או משהו דומה, להיות יום אותו יחיה מוריי שוב ושוב במעין לופ זמן משונה עד שיתקן את דרכיו. מאחורי החזות המשעשעת והקלילה מסתתר סרט מתוחכם ומעמיק שכבר מזמן הפך לסרט פולחן, ואף זכה בכבוד מצד הממסד כפי שמוכיחה הכללתו בספריית הקונגרס האמריקאית.
"פארגו" (1996)
הסרט שנחשב על ידי רבים, ביניהם חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע שזיכו אותו בשני אוסקרים, לסרטם הטוב ביותר של הצמד יואל ואיתן כהן, הוא סיפור פשע מהוקצע ומסוגנן שמתרחש במינסוטה הקפואה. עטופים במעילי ענק מרופדי פרווה עסוקים פראנסס מקדורמנד, וויליאם ה. מייסי וסטיב בושמי במשחק חתול ועכבר על רקע הערבות המושלגות של מינסוטה, ובדרך מספקים הופעות משחק מעולות, מתובלות בהומור השחור של הכהנים.
"הסיפור שאינו נגמר" (1984)
בזמן שסופה משתוללת בחוץ עוקב באסטיאן, גיבור האדפטציה הקולנועית של וולפגנג פיטרסון לספרו של מיכאל אנדה, אחרי סופה אחרת, מסוכנת יותר, איתה מתמודדים דיירי ארץ פנטזיה הקסומה, גיבורי הספר אותו הוא קורא במחסן בית הספר החשוך בו הוא מתחבא מחבורת הבריונים שרודפת אותו, השתלטות ה "לא כלום" הקטלני שמאיים להשמיד את דמיונם של בני האדם. תפאורות יפיפיות, סיפור מקסים וחכם, ליהוק מדויק ודרקון כלבי משהו בשם פאלקור הפכו את "הסיפור שאינו נגמר" לאחד מהסרטים היחידים שהורים וילדים נהנים מהם באותה מידה.
"סופת קרח" (1997)
שנים לפני "לקחת את וודסטוק" הפנה אנג לי את מצלמתו דווקא לשנות השבעים, בדרמה אפקטיבית וחריפה, סוג של הומאז' לעשור הקולנועי המופלא ההוא. עם קאסט שכולל כוכבי עתיד כמו אלייז'ה ווד וטובי מקגווייר, לצד כוכבים ותיקים יותר כמו כריסטינה ריצ'י וסיגורני וויבר, חוקר לי את הניכור והבדידות של הבורגנות הפוסט היפית, ומנצל את ההזדמנות על מנת להתרפק על העיצוב, האופנה, והארכיטקטורה שאפיינו את התקופה. הדרמה, התסריט, הופעות המשחק ועבודת המצלמה, כולם ברמה הגבוהה ביותר באחד משיאיו של הבמאי הטייוואני.