במרתף של פיטר ג'קסון
מסרט ביכורים שמתאר פלישה של חוצנים קניבלים לעיירה שלווה ושווק עם שקיות הקאה ועד לשכתוב ההיסטוריה של הקולנוע ב-Forgotten Silver: דני סגל יכיר לכם את הצדדים הביזאריים של במאי "שר הטבעות" ומפיק District 9 פיטר ג'קסון

אחרי מפלצות ענק כמו "שר הטבעות" או "קינג קונג" אותן הינדס פיטר ג'קסון בעשור האחרון, הופתעו רבים למצוא את שמו מתנוסס בתפקיד המפיק בסרט המד"ב דרום האפריקאי דל התקציב "מחוז 9" (District 9), של הבמאי הלא מוכר ניל בלומקמפ. אבל מבט על השנים האפלות יותר בקריירה של פיטר ג'קסון, בהן הוא היה עסוק בלביים כמה מהסרטים הטראשיים ביותר שנעשו מעולם מחד וכמה מהסרטים המתוחכמים ביותר מאידך, מגלה כמה אלמנטים שגורמים ל "מחוז 9" להראות כמו המשך טבעי לפועלו הפחות מוכר של הניו זילנדי השמנמן.
את סרטו הראשון, "Bad Taste", שמתאר פלישה של חוצנים קניבלים לעיירה שלווה, צילם פיטר ג'קסון במשך ארבע שנים בתנאי מחתרת. בין השאר השתמש ג'קסון בתנור של אמו על מנת להכין כמה מהמסכות של החוצנים, ואת התוצאה הוא שלח לספריות וידאו עם שקיות הקאה צמודות, שיווק ויראלי גרסת שנת 1987, כסוג של אזהרה לגבי אופי הסרט, שכלל כמה הגעלות יוצאות דופן בעוצמת השפעתן על מערכות עיכול סטנדרטיות. לצד האיכויות הקלוקלות של היצירה, שגם הן מצאו את קהלן בין חובבי סרטי האימה, מצטיין הסרט בחוש הומור מקברי, הופעות משחק מפתיעות ועבודת מצלמה ובימוי ברמה גבוהה, שבולטות במיוחד בהתחשב בתקציב הלא קיים.
דברים שבובות מחונכות לא אמורות לעשות
לאחר הצלחתו של סרט הביכורים בפסטיבל קאן התחיל ג'קסון לפרוץ גבולות חדשים בתחום הטעם הרע. סרטו הבא, "Meet The Feebles", ידוע כסרט הבובות הראשון שהיה מוגבל לגיל 18 ומעלה, והכיל כמה רגעים קולנועיים ביזאריים במיוחד במסגרתם בובות בסגנון החבובות עושות דברים שבובות מחונכות לא אמורות לעשות. ההומור השחור של הסרט לא התקבל בברכה, ועד היום הוא זכור כאחד הסרטים הפחות אהודים של ג'קסון. "מוות מוחי" לעומת זאת, תרומתו של ג'קסון למסורת סרטי הזומבים המפוארת, הפך מיידית לקלאסיקה, ולפחות לתקופתו היה ידוע כסרט בו נעשה שימוש בכמות הגדולה ביותר של דם מלאכותי בהיסטוריה של הקולנוע.
לאחר שקנה לעצמו ג'קסון מעמד כאשף בסגנון יחודי אותו יצר המשלב סלאפסטיק ואימה, החליט לתקוף היוצר הפעלתן שוק אחר, אם לא לומר הפוך, ויצר שני סרטי פסטיבלים לכל דבר שהדהימו את עולם הארט האוס. גבות הורמו כשנודע בניו זילנד שפיטר ג'קסון עומד להעביר למסך את סיפורו של רצח מזעזע שהתרחש בשנות החמישים בניוזלינד במהלכו הרגו שתי בנות נוער את אמן של אחת מהן לאחר שזו ניסתה למנוע את הרומן ביניהן. הנושא הטעון לא היה נחשב לסוג החומרים שג'קסון מתמחה בהם, אבל ג'קסון הפגין רבגוניות, יצר סרט מעודן ורגיש, וזכה באוסקר הראשון שלו, על התסריט, ובחוזה עם חברת מיראמקס. למרות השוני בין "יצורים שמימיים" לסרטיו הקודמים, חדי ההבחנה יוכלו לשים לב גם לנקודות דמיון: הסרט רצוף בסצנות אנימציית בובות שממחישות את העולם הדמיוני שיצרו שתי הגיבורות (שאחת מהן היתה קייט ווינסלט בתפקיד הפריצה שלה), שלרגעים הופך אלים וגראפי למדי, וההומור השחור והדק המאפיין את כל יצירותיו של ג'קסון נמצא גם כאן, אם כי בצורה הרבה יותר נעימה ותרבותית.
בשנות התשעים המשיך ג'קסון להתייחס למורשתו הניו זילנדית, עם סרט שהחזיר לאופנה את הסגנון המוקיומנטרי, "Forgotten Silver", סרט טלוויזיה באורך שעה, בו עוקב ג'קסון אחר סיפור חייו הפקטיבי של במאי ניו זילנדי בשם קולין מקנזי, שלכאורה המציא לפני הקולגות האמריקאיות גם את הסרטים המדברים וגם את הסרטים הצבעוניים. הסרט, ששודר במשבצת שידור המיועדת לדרמות, הכה את הצופים בתדהמה מכיוון שרבים מהם לא העלו על דעתם כי מדובר בבדיה. עם אינספור בדיחות על חשבון ההיסטוריה של הקולנוע, בה הפגין ג'קסון שליטה מרשימה, הסרט הוא תענוג לכל חובב סרטים, וג'קסון המשיך להוכיח כי הוא מסוגל להמציא את עצמו מחדש בכל סרט וסרט.
להמציא מחדש את ההיסטוריה של הקולנוע
ואז הגיעה הוליווד. למרות ש"Frightners", בכיכובו של מייקל ג'יי פוקס, סרטו הראשון של ג'קסון במימון אולפן גדול, נחשב עד היום לסרטו הגרוע ביותר, בהוליווד הצליח לג'קסון לייצר את גרסתו לשתיים מהיצירות הנערצות עליו, ספרי "שר הטבעות" של ג.ר.ר. טולקין והסרט "קינג קונג" מ-1933. בשניהם הוא השתמש בכישורי האפקטים, הבובנאות והאנימציה הממוחשבת אותם הוא שיכלל בתחילת הקריירה שלו לצרכים הרבה פחות גרנדיוזיים.
בדרכו, ג'קסון מממש את עצמו ומצליח, בדומה לעוד במאי שהגיע מעולם סרטי הטראש והפך לקודקוד הוליוודי, במאי "ספיידרמן" סאם ריימי, לייצר מעיין גרסה רבת תקציב והיקף לאותם הדברים שעניינו אותו מאז ומתמיד. ספק עם סרט מקורי ומשונה כמו "מחוז 9", מוקיומנטרי המתאר מציאות בה חוצנים דמויי צדפות נחתו בדרום אפריקה וסובלים מאפלייה ודיכוי, היה מוצא את הדרך למסך הגדול, ולראש טבלת שוברי הקופות בסופ"ש בו הוא עלה לאקרנים בארה"ב, לולא הנוכחות של ג'קסון בין מקבלי ההחלטות ההוליוודיים, והרוח הטראשית העליזה והניסיונית אותה הוא מביא עמו לכל פרוייקט בו הוא מעורב.



