עמוס לחיפה
בפסטיבל חיפה יש כל כך הרבה סרטים מעולים שאתם תרצו לבנות מכונה מיוחדת שתפצל אתכם לשניים, כדי שלא תפספסו שום דבר. דני סגל ודני סגל כבר הזמינו כרטיסים
תמיד כיף לשבת עם תוכניית פסטיבל חיפה ולגלות אלו חוויות צפיה עתידות לצוץ לאורך חג סוכות, אבל השנה כמעט נגמר לי הדיו בעט מרוב סימני וי ליד סרטים נבחרים. בעודי מתלבט כיצד להנדס את הלו"ז המורכב של עשרת הימים העמוסים הללו, מתוסכל מחוסר יכולתי להיות בשתי הקרנות בו זמנית, ניסיתי בכל זאת לסנן את הסרטים המעניינים יותר מבין מאה וחמישים הסרטים המשתתפים בפסטיבל השנה.
הדינוזאורים
השנה הפסטיבל מצטיין בנוכחות מוגברת של הגוורדיה הישנה, אותם פליטי שנות השישים עד שמונים שמתעקשים לשמור על מעמדם וממשיכים גם בגילם המתקדם להיות יצירתיים ומעניינים. מלבד הביקור המשמח של אליוט גולד, שכיאה לסטטוס שלו כסמל מובהק של שנות השבעים מקדיש לו הפסטיבל סדרת הקרנות של תפקידיו הגדולים מאותו עשור מופלא, נזכה גם לצפות ב "מה שעובד" החדש של וודי אלן, בו מככב הגאון הטלוויזיוני לארי דיוויד ("סיינפלד", "תרגיע"), ברימייק אותו ביים וורנר הרצוג ל"פקד מושחת" של אבל פרארה, וב"מחפשים את אריק", סרטו החדש של קן לואץ', בו משחק את עצמו הכדורגלן אריק קנטונה.
דינוזאורים ג'וניור
טרם התאוששנו מצמד סרטי "צ'ה" שהוקרן בפסטיבל ירושלים וכבר מפגיז סטיבן סודרברג בצמד סרטים חדשים, הפוכים כמעט לחלוטין באופיים. "המודיע!", קומדיית פשע מתוקצבת בכיכובו של מט דיימון, וסרט האינדי המתוחכם "חברה בתשלום". לבטח תספק הצפיה בשניהם יחד עוד הצצה מפתיעה אל עולמו הפנימי המבלבל של היוצר הרבגוני הזה. אטום אגוייאן ("המתיקות שאחרי") דופק נוכחות גם הוא, הישר מפסטיבל טורונטו בו זכה בפרס הסרט הקנדי הטוב ביותר, עם יצירתו החדשה "הערצה", העוקבת אחר סיפורו של טינייג'ר שחוקר את עבר משפחתו.
כמו בכל סרטיו של הבמאי היפני טקאשי קיטאנו, גם ב"אכילס והצב" קיים פוטנציאל לפיהוק ושיממון מחד ולריגוש ולאסתטיקה הייחודית לבכיר במאי יפן מאידך. "אנטי כרייסט" הסנסציוני של לארס פון טרייר מוקרן גם הוא בפסטיבל במסגרת משבצת חדשה הקרויה "שנוי במחלוקת" המוקדשת, פי שמשתמע משמה, לאותם סרטים שמחלקים קהלים למחנות בעד ונגד, כפי שאכן קרה לסרט הספציפי הזה בפסטיבל קאן האחרון. מסתבר שסצנות מין אניטנסיביות בכיכובה של שרלוט גינסבורג זה לא בשביל כל אחד. ובנימה קצת קלילה יותר, נורה אפרון, שלנצח תיזכר כתסריטאית "כשהארי פגש את סאלי", מספקת קומדיית בישול חדשה בשם "ג'וליה וג'וליה" בה מככבות איימי אדאמס ומריל סטריפ, שהגיעה להשגים לא רעים בכלל בקופות האמריקאיות כשעלתה למסכים לפני שבועות ספורים. אנג לי ("סופת קרח") פותח את הפסטיבל עם המחווה שלו לפסטיבל הרוק המיתולוגי "לתפוס את וודסטוק".
הדור החדש
אחרי הפריצה המרשימה עם "קונטרול" והאימה המצמררת עם "חדר פנוי", מתפנה הכישרון העולה נמרוד אנטאל לביים סרט שודים המתהדר באחד הקאסטים המרשימים ביותר שנראו בזמן האחרון שכולל את מאט דילון, לורנס פישבורן, ז'אן רנו וסקיט אולריך. סרט הביכורים המדובר של מארק ווב "500 ימים של סאמר", כמו גם "חינוך חינם" הבריטי מאכלסים את אגף שאריות סאנדאנס של הפסטיבל. העילוי הדני ניקולס וינדינג ראפן, שאחראי לטרילוגיית "פושר" המצוינת, מביים את הסרט הבריטי "ברונסון", העוקב אחר סיפורו של אסיר מפורסם עם נטיות ארטיסטיות ואופי כובש, ו"חיילת קטנה" סרט פוליטי חדש ומסקרן של אנט ק. אולסן, דנית גם היא, שזכורה לטובה מהדרמה החביבה "הפרעות קטנות", יכול בהחלט להפתיע לטובה.
המקומיים
ללא ספק אחד הסרטים המסקרנים ביותר בפסטיבל הוא שיתוף הפעולה של הבמאית תתיה רוזנטל עם הסופר והתסריטאי אתגר קרת בסרט אנימציית הסטופמושן "9.99$" המתחרה על פרס הסרט הישראלי העלילתי לאחר סיבוב פסטיבלים מוצלח במיוחד בחו"ל. הפסטיבל מספק גם הזדמנות לראות את הסרטים "בנא" ו"פובידיליה", גם הם בין המתחרים, ואת "הזמן שנשאר" של איליה סולימאן, שמתחרה על פרס "עוגן הזהב" לסרטים ים תיכוניים.
זהו השלב שבו אפשר לשאול ובצדק מה לגבי במאים מעולים כמו ז'אק ריווט, אנדז'יי ויידה, מרקו בלוקיו, פרנסואה אוזון, ראמין בהארני וברטראן טברנייה, ומה לגבי סרטי אנימציה, סרטים דוקומנטרים, סרטים קצרים, סרטים ישנים ואינספור סרטים ראויים ומעניינים אחרים שלא כלולים ברשימה הזו. קשה, קשה עם הפסטיבל של השנה, הוא לא משאיר יותר מדי מרחב תימרון. אבל מה שאתם לא עושים, אל תעזבו את המתחם מבלי לראות את אליוט גולד משחק את הבלש פיליפ מרלו ב"שלום לנצח" של רוברט אלטמן, על פי ריימונד צ'נדלר הגדול, אחת מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע, על המסך הגדול.