100% פוליאסטר

הסרט "המחליפים" מתאר מציאות מחרידה ומדכאת שבה בני אדם יושבים על הספה כל היום, מחוברים למכשיר אלקטרוני, וחיים את חייהם דרך פעולותיהם של יצורי פלסטיק מכאניים וחסרי נשמה. לא, לא מדובר ביום בחיי צופה ממוצע בטלוויזיה המסחרית בישראל, אלא בסרט מדע בדיוני על עולם עתידני קרוב, שבו אנשים מחוברים באמצעות שידור ישיר ממוחם לרובוטים באמצעותם הם מסתובבים בעולם וחיים את חיי היום-יום שלהם, משוחררים מסכנות פיזיות, כשברשותם גוף פלסטיק מעוצב ומושלם. כמעט כל האנושות חיה את חייה דרך ה"מחליפים" הללו, פרט למיעוט קנאי שמסרב לעשות זאת באופן אידיאולוגי, וחיי בשמורות מיוחדות. הסרט עצמו, באופן אירוני, נראה כמו יצירה מכאנית ושבלונית של רובוט חסר דמיון.

הסרט נפתח בתצוגה של העולם הבטוח והשליו, לכאורה, בו אדם המחובר למחליף מוגן מכל סכנה. בטחון זה מתערער כשחקירה של השמדת רובוט הופכת לחשד ברצח, כאשר מתגלה שיחד עם הרובוט מת גם המפעיל המרוחק. הבלש טום גריר (ברוס ויליס) ממונה על החקירה, וביחד עם שותפתו הבלשית פיטרס (ראדה מיטשל) מתחיל לחשוף סבך של שקרים ותככים, כשמתגלה שהנרצח הוא בנו של האדם שהמציא את ה"מחליפים". במקביל, הבלש גריר מנסה להתמודד עם תיעובו ההולך וגובר לחיים תחת מעטה רובוטי (הוא מופיע בחלקו הראשון של הסרט כ"רובוט" שהוא גרסה צעירה ונאה של עצמו), ולניכור ההולך וגובר בינו ובין אשתו, שמסרבת להיפגש אתו בגופה האמיתי, מאז הטרגדיה של מות בנם.

מלהיב כמו טוסטר מקולקל

הסרט, כאמור, מבוים בנוקשות רובוטית, חסרת נשמה וחסרת דמיון. לכל ארכו הדמות אותה מגלם ברוס ויליס נראית מבולבלת ואבודה, ככל הנראה בגלל שויליס שואל את עצמו שוב ושוב "מה אני עושה כאן?", "על מה התסריט?" ו-"למה לעזאזל הסכמתי להשתתף בסרט הזה?". התסריט מבוסס על רומן גרפי בעל אותו השם, שיש לקוות שהתייחס ביותר עניין ועומק לאפשרות של קיום מלאכותי מאשר הסרט הסינטטי שנעשה על פיו. הסרט עצמו דן בסוגיות אלו ברמה ילדותית ורדודה, שנקטעת מדי פעם בסצנות אקשן מלהיבות ומרגשות כמו טוסטר מקולקל.

המסר העיקרי של הסרט, ביחס לחברה האמיתית של ימינו, היא שבני אדם צריכים ללמוד לקבל את עצמם, על שלל פגמיהם, ולהשתחרר מאידיאל היופי המזויף שנמכר בעשרות אלפי תכניות טלוויזיה, מגזינים, שלטי חוצות ופרסומות שאדם נחשף להם מדי חודש בחודשו. זה מסר חשוב ואמיתי, והגיע הזמן שמישהו יתייחס אליו ברצינות בקולנוע הוליוודי. חבל ש"המחליפים" הוא לא הסרט הרציני והאינטליגנטי שהמסר הזה ראוי לו. לא רק שהוא רדוד, הוא אפילו לא מצליח ליצור עניין או מתח ברמה הבסיסית ביותר.