מה לראות ביום כיפור?

אם לא תהיו בבית הכנסת ביום כיפור, אם לא תרכבו על אופניים על הכביש, ואם לא תתפסו קרני שמש קיצית אחרונה על חוף הים, קיימת סבירות גבוהה שתקיימו את אחת ממסורות החג החילוניות האחרות: רביצה על הספה מול מסך הטלוויזיה, וצפייה ברצף סרטי די-וי-די עד צאת החג (והנשמה). בדיוק בשביל זה הכנו את הרשימה להלן, המורכבת מכמה קלאסיקות קולנועיות, וגם כמה סרטים טובים סתם. יכול להיות שעל חלקן לא שמעתם, או אולי על חלקן שמעתם אבל עוד לא ראיתם, אבל בכל מקרה, אם תצפו בהן, לא תשכחו אותן במהרה.

סרט המלחמה: "שבילי התהילה" (סטנלי קובריק, 1957)

סטנלי קובריק, אחד מבמאי הקולנוע הגדולים שיצרו סרטים מאז ומעולם, ידוע בעיקר בזכות סרטים כמו "התפוז המכני", "הניצוץ" ו-"2001 – אודיסיאה בחלל". אחד הסרטים המוקדמים והפחות מוכרים בפילמוגרפיה שלו הוא "שבילי התהילה". הסרט, בכיכובו של קירק דאגלס, המספר על משפט צבאי בו מואשמים שלושה חיילים צרפתים במלחמת העולם הראשונה בפחדנות, עבירה שעונשה מוות. מדובר בסרט נפלא, שלא איבד פריים אחד של חיוניות בחמישים השנים מאז שצולם, ולא איבד גרם אחד של רלוונטיות לנושאים כמו מלחמה, כבוד, קדושת החיים ויחסים בין מפקדים לפקודים.

סרט האימה: "מוות אכזרי 2" (סם ראימי, 1987)

"מוות אכזרי 1", הסרט הראשון בסדרת סרטי האימה של הבמאי סם ראימי ("ספיידרמן"), שקע בתהומות הנשייה של סרטי אימה שלא מעניינים אף אחד. הסרט השני בסדרה, לעומתו, זכה לתהילת עולם בקרב חובבי הז'אנר. עלילת הסרט היא כמעט משנית בסיפור הכללי, ומספרת על חבורת צעירים שמגיעים לבקתה מבודדת והופכים לזומבים – פרט לגיבור שנלחם בכוחות האופל במגוון דרכים יצירתיות. הסרט מציג כמה מהסצנות המקוריות בתחום, ומערב אימה בהומור בכישרון נדיר, דוגמת הסצנה הקלאסית בה הגיבור נלחם בכף ידו שלו, לה חדר דיבוק, ומוצא דרך מעט קיצונית להביס אותה.

סרט הקונג-פו: "כדורגל שאולין" (סטיבן צ'או, 2001)

"כדורגל שאולין" הוא לא בדיוק סרט קונג-פו קלאסי, מהסוג שנעשה בהונג-קונג של שנות ה-70', אלא גלגול מודרני וקומי של הז'אנר. מצד שני, ייאמר לזכותו שגם הוא הופק בהונג-קונג, ושהפך לסרט המכניס ביותר בהיסטוריית הקולנוע ההונג-קונגי (שיא שנשבר רק על ידי סרטו הבא והפחות-טוב של סטיבן צ'או, "שגעון הקונג פו"). "כדורגל שאולין" מספר על חבורת נזירי שאולין עלובי נפש שהתדרדרו לכל מיני פינות נשכחות ועלובות בהונג-קונג המודרנית, ומתגבשים מחדש לחבורה לוחמת בדמות קבוצת כדורגל נחושה וקטלנית. הסרט הוא בראש ובראשונה קומדיה קולעת מצחוק (צ'או, שגם מככב בסרט, מספר שהבמאי הנערץ עליו הוא צ'רלי צ'פלין), ושופע אפקטים ממוחשבים מוקצנים להדגשת כוחות הקונג-פו והבקעת השערים הנשגבים של גיבוריו.

המלודרמה: "חיקוי לחיים" (דאגלס סירק, 1959)

דאגלס סירק נודע בשנות החמישים כבמאי פופולארי ביותר, אך כזה שהביקורות קוטלות בבוז את סרטיו. בשנות השבעים, לעומת זאת, הוא זכה לעדנה ביקורתית, ובהמשך נודעו סרטיו כהשפעה משמעותית על סרטי במאים כמו פאסבינדר ואלמודובר. "חיקוי לחיים" הוא סרט גדול מהחיים, המספר על שתי ילדות שגדלו בבית אחד, האחת בתה של בעלת הבית, והשנייה בתה לבנת העור של המשרתת השחורה, ועל יחסיהן עם אמהותיהן. מדובר ביצירת מופת מלודרמטית שתסחט את הדמעות גם מעיניו של הציניקן הגדול ביותר, ועל אחת כמה וכמה את בלוטות הדמעות של הרגישים (והרגישות) יותר בקהל הצופים.

סרט המדע הבדיוני: "גטקה" (אנדרו ניקול, 1997)

חלק גדול מסרטי המדע הבדיוני הם לא יותר מסלט של אפקטים גרנדיוזיים, בו לא מוקדשת מחשבה יתרה למשמעויות התרבותיות, החברתיות והפילוסופיות של החברה העתידנית המתוארת בהם. מדי פעם, לעומת זאת, עולה וצפה חיה נדירה בתחום, בדמות סרט מדע בדיוני אינטליגנטי ומעורר מחשבה. "גטקה", שנכתב ובויים ע"י אנדרו ניקול (שנודע מאוחר יותר כבמאי "המופע של טרומן"), ובו מככבים איתן הוק ואומה ת'ורמן, הוא בדיוק סרט כזה. לא תמצאו בו חלליות מתפוצצות וחייזרים שנראים כמו בני אדם עם אוזניים מפלסטיק, אלא סיפור בלשי המתרחש בעתיד קרוב הדומה להפליא לזמננו שלנו, בו מרבית בני האדם מתוכננים גנטית לשלמות מוחלטת, וקיימת אפליה קשה כלפי הנחותים גנטית. איתן הוק מגלם אדם נחות המנסה לזייף את זהותו על מנת להסתנן לתכנית האסטרונאוטים היוקרתית ביותר בעולם, ונחשד ברצח. בדומה לסרטי מד"ב איכותיים רבים, "גטקה" נכשל בקופות הקולנוע עם יציאתו, אך זוכה להערכה הולכת וגוברת עם חלוף השנים.

הסרט הרומנטי: "יחסים פורנוגרפיים" (פרדריק פונטיין, 1999)

"יחסים פורנוגרפיים" הוא סרט צרפתי שגם בשמו וגם בתמצית עלילתו מהווה לכאורה את ההיפך המוחלט מסיפור אהבה – הסרט הוא על צמד זרים שהכירו דרך מודעה באינטרנט ונפגשים לצורך מימוש סטייה מינית משותפת. עם זאת, מדובר בסרט רומנטי רגיש ומרגש להפליא, שמספר על המפגש וההתאהבות של שני זרים גמורים, שמתחיל במפגש מיני מנוכר, ומתפתח למשהו אחר לגמרי. מעניין לציין שלמרות שמו של הסרט המין עצמו כמעט ולא מוצג על המסך; למעשה, אפילו מהותה של הסטייה המינית המשותפת מעולם לא נחשפת בסרט. זה לא שתאוות הבשרים וארוטיקה הן לא עניינים מהותיים לאהבה רומנטית, אבל דווקא הסקס הוא לא הסיפור המרכזי שהסרט הזה מנסה לספר לנו.

האינדי האמריקאי:"גארדן סטייט" (זאק בראף, 2004)

ז'אנר האינדי האמריקאי סובל בשנים האחרונות מנסיגה באיכות ובפופולאריות, אבל מדי פעם בכל זאת צצה לה פנינה בתחום. "גארדן סטייט", סרט הביכורים העצמאי של זאק בראף כבמאי (המוכר כשחקן מהסדרה "סקראבס"), הוא פנינה שכזו. הסרט, בדומה לסרטים רבים מסוגו, מספר על חזרתו של הגיבור לעיירת נעוריו, ללוויית אמו, ועל התמודדותו עם חבריו ומשפחתו שנותרו מאחור. חוץ מהיותו סרט חביב ומחמם-לב להפליא, הוא גם מתהדר בפסקול אינדי משובח, ובנטלי פורטמן, שמוכיחה פעם נוספת שהיא אחת הכוכבות היפות והמוכשרות ביותר בדורה, ושחקנית מתוקה שאפשר להתאהב בה רק מלראות אותה מחייכת.

היפני האלים: "באטל רויאל" (קינג'י פוקסאקו, 2000)

"באטל רויאל" הוא מעין גרסה יפנית ל"בעל זבוב" – חבורת ילדים צעירים שננטשו באי בודד ומנסים לשחוט זה את זה כמיטב יכולתם. ההבדל בין "בעל זבוב" ל"באטל רויאל" הוא שבעוד שבראשון האלימות מתפתחת לאיטה ולאורך זמן, והשיא המחריד מגיע במותם של שני ילדים, בגרסה היפנית הממשלה שולחת כיתה שלמה של נערים ונערות לאי הבודד, ומספקת להם עם הגיעם כלי נשק על מנת שיחסלו זה את זה באופן היעיל והאכזרי ביותר, כאשר השורד היחיד הוא המנצח. בסגנון היפני המוכר, העניין מתואר באופן גרפי, רווי דם וחסר רחמים (אם כי ניתן לקרוא לסרט "עדין" ביחס לכמה יצירות יפניות פופולאריות אחרות), אך בניגוד לסרטים יפנים רבים המתארים אלימות לשם אלימות, כמו "בעל זבוב", גם "באטל רויאל" הוא סרט מעורר מחשבה על טבע האדם, אכזריות, רחמים ומקומה של הסמכות והתרבות בכל אלו.

הקומדיה: "ד"ר סטריינג'לאב" (סטנלי קובריק, 1964)

אם יש במאי שראוי להזכירו יותר מפעם אחת ברשימה זהו סטנלי קובריק. "ד"ר סטריינג'לאב" (ובשמו המלא: "ד"ר סטריינג'לאב, או: אין הפסקתי לדאוג והתחלתי לאהוב את הפצצה") הוא הקומדיה היחידה שביים הגאון, והיא ידועה כאחת הקומדיות המצחיקות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, וכסרט שמצליח להפיל צופים על הרצפה עד ימינו אנו. הסרט מספר סיפור דמיוני המתרחש בימי המלחמה הקרה, בו מפציץ אמריקאי נשלח להפיל פצצת אטום על ברה"מ על ידי גנרל אמריקאי מטורף, כאשר לאחר גילוי העניין אף אחד לא מצליח ליצור עמו קשר על מנת להחזירו. חלק ניכר מהקסם שבסרט טמון בכישרונו הקומי האדיר של הכוכב, פיטר סלרס ("הפנתר הוורוד"), שמגלם שלוש דמויות שונות. פרט לכך, זוהי גם סאטירה פוליטית מבריקה על האיוולת שבמלחמה בימים של נשק להשמדה המונית, על אידיאולוגיות רצחניות, ועל הטמטום האנושי במלוא הדרו.

הסרט התיעודי: "פעלים למתחילים" (ניקולא פיליבר, 2002)

"פעלים למתחילים" הוא סרט דוקומנטרי מיוחד בעצם העובדה שהגיע להפצה קולנועית נרחבת, והצליח למשוך קהל לקנות כרטיסים להקרנתו הקולנועית ברחבי העולם, כולל ארצנו הקטנטונת. עם זאת, מאחר והסיכויים גדולים שלא ראיתם אותו כשיצא לקולנוע, עשו לעצמכם טובה ענקית וקחו אותו בדי-וי-די. הסרט מתאר שנה בחיי כיתת בית ספר יסודי כפרי במחוז חקלאי נידח בצרפת, בה הכיתה היא בית הספר כולו, ומורכבת מתלמידים בגילאים 4-10. הסרט מתבונן ברגישות ובחוכמה בחיי התלמידים, במשפחותיהם ובמורה המיוחד של הכיתה, ולמרות שאין בו סיפור מסגרת דרמטי ומטלטל, הוא מצליח לחדור לעומק לבם של הצופים, ולהראות איך מורה מחויב ומאמין יכול לשנות ולהשפיע באופן מהותי על חיי התלמידים שנמצאים תחת חסותו.