לצאת לשרינק

לא ברור איך קווין ספייסי נקלע ל"שרינק", סרט המתבסס על קלישאת הסנדלר היחף, הפעם בדמות פסיכולוג של כוכבי הוליווד שנקלע לסיטואציה נפשית מורכבת. יואב אברמוביץ' נכנס בלי תור

אם להאמין לעלילת הסרט "שרינק", העוסק בפסיכיאטר הוליוודי מפורסם ומצליח (קווין ספייסי) ובמבחר לקוחותיו וידידיו מעולם הקולנוע של לוס אנג'לס, אז גם התסריטאי האלמוני ביותר יכול להצליח בסופו של דבר, אם רק יש לו כשרון. יותר מזה, העובדה שסרט כמו "שרינק" בכלל הופק, מוכיחה שבהוליווד גם תסריטאי חסר-כשרון לגמרי יכול להצליח. לא ברור מה חשבו מפיקי הסרט כשקיבלו לידיהם את ערימת הדפים המאוגדת שהגיש להם תומאס מופט, אבל כנראה שהמלאך השומר עליו מלמעלה התערב בנעשה, ועיוור באופן זמני את המפיקים. אחרת, קשה להסביר איך הם לא ראו את הבעיות הרבות השזורות בו, ולא שלחו את התסריטאי הביתה לשכתוב רציני לפני הצילומים.

גיבורו של הסרט, הנרי קרטר (ספייסי), מצוי במרה שחורה לאחר מותה של אשתו האהובה, שהתאבדה מספר חודשים קודם לכן. הוא הולך ומאבד עניין בעבודתו, הן כפסיכיאטר והן כסופר של ספרי עזרה עצמית פופולאריים על מציאת האושר (הו, האירוניה!), ומפתח חיבה לא מבוטלת לעישון גראס. לקוחותיו, ביניהם סוכן שחקנים נוירוטי ואובססיבי (דאלאס רוברטס), כוכב מזדקן (רובין וויליאמס) וכוכבת יפהפיה (ספרון בורוז), מצויים בצרות משלהם, כמו גם חברו הטוב, תסריטאי חסר פרוטה (מארק וובר). העניינים מתחילים להשתנות לטובה כשאביו של הנרי, פסיכיאטר ותיק בעצמו, מפנה אליו בחורה שחורה צעירה (קיקי פלמר), שנתקלה בבעיות הסתגלות בבית ספרה לאחר שאמה התאבדה.

ב"שרינק" יש קסם לא מבוטל, בעיקר בעיצוב חלק מהדמויות (הפסיכיאטר וסוכן השחקנים, למשל), וביכולות המשחק המצוינות של מרבית האנסמבל. עם זאת, דמויות אחרות פשוט מעצבנות (התסריטאי הכושל, לדוגמא, שאי אפשר שלא לנחש שהוא השתקפות דמותו של התסריטאי האמיתי), וקצב מריחת השמאלץ, שהולך ומתגבר יחד עם התקדמות העלילה, מגיע בשלב מסוים לרמות בלתי נסבלות. סיפור הפסיכיאטר הזקוק לרפואה לא פחות מהמטופל הצעיר והמוכשר כבר סופר בעבר, אבל מה שבמאי מוכשר כמו גאס ואן סנט עשה ברגישות ובכישרון ב"סיפורו של וויל האנטינג" (שגם בו הפסיכיאטר מתמודד עם מותה של אשתו), במאי כמו ג'ונאס פייט לא מצליח לעשות ב"שרינק". מסרט שבתחילתו מציג גלריה של דמויות מעניינות ומשוחקות היטב מעולם תעשיית הסרטים ההוליוודי, הוא הופך למלודרמה דביקה ומעיקה, שבסופה פתרון עלילתי מופרך ומעיק.

אם יש דבר אחד שיכול היה למשוך מפיקים רציניים להשקיע בסרט עצמאי כמו "שרינק", עם תסריט בעייתי ובמאי אלמוני, זו בוודאי החלטתו של כוכב כמו קווין ספייסי לככב בסרט, והחשיפה הרבה לו הסרט יזכה בזכותו. אבל אז נשאלת השאלה: מה משך את ספייסי לפרוייקט הסתמי הזה? קווין ספייסי גילם באופן מופלא גלריה רחבה של דמויות בשנים האחרונות, וגם בסרט זה הוא משחק היטב, אבל לאור העובדה שמאז "אמריקן ביוטי" ו-"קיי-פקס" הוא לא הופיע בסרט אחד שבאמת ראוי לכשרון המרשים שלו, נדמה שהגיע הזמן להחליף סוכן. או לפחות לשלוח אותו לפסיכיאטר הוליוודי מפורסם שיעזור לו להתמודד עם הבעיות המקצועיות.