התרוממות רוח

זקן נרגן, ילד שמנמן, 20 אלף בלונים ובית ישן שמרחף בין שמיים לארץ. אולפני פיקסאר עושים זאת שוב, עם "למעלה", מעשייה אנושית ומצחיקה המשלבת אנימציה פורצת דרך, רגישות נטולת סכריניות, וכבוד לאינטליגנציה של הצופה. יואב אברמוביץ' לא מפחד להסתכל למטה

יבוא יום שבו היסטוריונים של תולדות הקולנוע יביטו בפליאה על הישגיה הקולנועיים, הכלכליים והאמנותיים של חברת פיקסאר. פיקסאר, אולפן האנימציה שהיה הראשון ליצור סרט קולנוע משמעותי שנעשה כולו באנימציה ממוחשבת ("צעצוע של סיפור", ב-1995), היא לא כשרון של להיט אחד. להיפך;

למרות התחרות המשמעותית שקמה לה במהרה, בדמות אולפנים כמו דרימוורקס או בלו-סקיי, חברת פיקסאר ממשיכה לפרוח. סרטים כמו "מפלצות בע"מ", "רטטוי" ו-"וול-E" מוכיחים שלא נס לחו של האולפן, וגם עתה, "למעלה", יצירת המופת האחרונה שלהם, מצליחה להצחיק, לרגש ולענג. יותר מזה, היא עושה זאת באמצעות הקרנה תלת-ממדית מרהיבה ואיכותית.

גיבורו של "למעלה" הוא קארל פרדריקסון, שסיפור חייו המלא מסופר כבר בדקות הראשונות של הסרט, ברצף מקסים של סצנות בהן אנו רואים את ילדותו, בגרותו והזדקנותו בחברת אהובתו ואשתו, עד מותה ופרישתו לפנסיה עגמומית, ערירית ונרגנת. לכאורה, פרדריקסון הגיע לנקודה לממנה כבר אי אפשר להמשיך לכלום, בוודאי שלא לככב בסרט אנימציה לילדים – אבל כרישי הנדל"ן שזוממים לרכוש את ביתו, בתוספת איום המעבר לבית האבות שעומד להתממש, גורמים לו לעשות מעשה חד פעמי ובלתי סביר על מנת שיוכל להישאר בבית. הוא קושר 20,622 בלוני הליום לארובת ביתו, וממריא בכורסתו למסע עליו הוא ואשתו חלמו כל ימיהם, לחבל ארץ פראי ונשכח בדרום אמריקה. הצטרפותו הלא מתוכננת של ילד צעיר בשם ראסל, שבמקרה עמד על מפתן הבית בעת ההמראה, מאיימת להרוס לו את המסע. בהמשך, השניים יפגשו ציפור ענק בשם קווין, להקת כלבים מדברים והרפתקן פסיכופת שיפריעו עוד יותר במימוש התכניות.

למרות שהשילוב בין פנסיונר נרגן לילד תמים עלול להישמע כמו כרטיס בכיוון אחד לממלכת הסכרין, בה כל עמק מלא בתובנות חיים עמוקות ועל כל גבעה תמצאו רגעים דביקים למכביר, "למעלה" הרבה יותר אינטליגנטי ומורכב מכך. המסע אליו יוצאים פרדריקסון הזקן וראסל הצעיר אכן מוביל אותם לארץ הנשכחת אליה רצה הזקן להגיע, אך זו מתגלה דווקא כממלכת נונסנס מופרעת. ההומור שקיים בה על צעד ושעל הוא לא מהסוג הצפוי והלעוס, אלא מלא ברק, דמיון ומקוריות – עלילתית, מילולית וויזואלית כאחד. עם זאת, זה לא אומר שאין בסרט רגש, אלא שגם הוא מהסוג שמכבד את צופיו, בין אם הם בני 8 או בני 80. בהרפתקה של הצמד יש לא מעט רגעים משעשעים, וגם לא מעט כאלו שגורמים לצופים להתגלגל מצחוק, אבל הסרט לא חושש גם לגעת בנקודות הקשות של החוויה האנושית.

"למעלה", מעבר להיותו בידור מעולה לכל המשפחה, הוא יצירת אמנות של ממש. הכישרון של יוצריו, פיט דוקטר ובוב פטרסון, מוותיקי חברת פיקסאר, ניכר בכל פריים ובכל התרחשות. היכולת שלהם ליצור אצל הצופים תחושת התפעמות מתמונה של בית צף בינות לענני סערה, למשל, דימוי שלרוב שמור ליצירות אמנות סוריאליסטיות, היא לא פחות ממופלאה. פרט לכך, שורות הדיאלוג שהם שמים בפיו של כלב מדבר, למשל, נוגעות בטבע ההוויה והרגש האנושי באופן חד ומדויק שלעיתים נדירות ניתן למצוא גם בפיו של שחקן אנושי. "למעלה" הוא לא רק סרט אנימציה נוסף בסדרת ההצלחות של פיקסאר, הוא אחד הטובים שבהם.