עלייה בלחץ הדם

סדרת ספרי וסרטי הארי פוטר החלה כשגיבוריה עלו לכיתה ז', והצטרפו לראשונה לבית הספר לקוסמים הוגסוורת'. הספרים והסרטים התקדמו בקצב מדוד, כשכל ספר נפתח עם המסע ברכבת הקסומה אל טקס פתיחת הלימודים, ומסתיים עם סיום שנת הלימודים בבית הספר. ניתן לצפות, אם כך, שבחלק השישי בסדרה הגיבורים כבר יהיו מצויים בשלבי השיא של גיל ההתבגרות, כולל חצ'קונים, שיערות במקומות מביכים, וסת, קרי לילה והורמונים משתוללים בנוכחות בני המין השני.

מכיוון שבכל זאת מדובר בסדרה שהיא (גם) לילדים, המחברת ויוצרי הסרט חסכו מאיתנו תיאורים גרפיים של המשמעויות הפיזיות של גיל 16, וגיל ההתבגרות מופיע בגרסה מרוככת ומעודנת, בלי עור חשוף, בלי נוזלי גוף ובלי סקס. עם זאת, יש שפע של התאהבויות סוחפות ואפילו כמה נשיקות (בפה פתוח!). פרט לכך, בהתאם לגילם הבוגר יותר של גיבוריו ושל קהל הקוראים בשלב זה של הסדרה, הסרט גם אפל יותר, ומתייחס באופן הרבה פחות מרוכך לנושא מאבק הטוב מול הרע שעומד במוקד הסדרה. המוסכמה התרבותית הקלוקלת של תרבותנו קובעת שלילדים אסור לראות את מעשה האהבה על המסך, אבל מותר להם לראות רצח, ובנושא זה הסרט עטוף בהרבה פחות צמר גפן. למעשה, מדובר בסרט הבוגר ביותר, וגם הטוב ביותר, בסדרת הארי פוטר עד כה.

ב"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" אנו פוגשים גיבור מריר ומפוכח (דניאל רדקליף), לאחר שבסיום הסרט הקודם חברו הטוב סיריוס בלאק נרצח בידי "אוכלי המוות", והוא עצמו כמעט מת בידי וולדמורט מנהיגם. עתה הוא צריך להתמודד עם יריבו הוותיק מאלפוי, שלאחר שאביו התגלה כתומך של וולדמורט ונעצר, יש לו סיבה כפולה ומכופלת לשנוא את הארי. בנוסף לכך מנהל הוגסוורת', דמבלדור (מייקל גמבון), מטיל על פוטר להתחבר ולעקוב אחרי מורה חדש בבית הספר, על מנת לגלות סוד הקשור ל"אוכלי המוות".

הסרט השישי בסדרה הוא גם הארוך ביותר בה עד כה (הבא כבר יופץ בשני חלקים נפרדים), שעתיים וחצי אורכו, אבל בזכות הבימוי המיומן של דיוויד ייטס, שביים גם את הסרט האחרון, הוא עובר במהירות ובהנאה רבה. פרט לסרט הקודם בסדרה, ייטס, האלמוני יחסית, ביים בעיקר לטלוויזיה הבריטית, אך בסרט זה הוא כבר שולט בכל טווח הספקטרום של מלאכת הבימוי למסך הקולנוע, ומציג באותה מיומנות קטעי מתח, אקשן, אימה, הומור ורומנטיקה. ייטס יודע לביים משחק ספורט של קוסמים באופן מרהיב ומלהיב, מתקפה לילית של מכשפים באופן מותח ומעורר אימה, אך באותה המידה יודע גם להפוך טקס אשכבה ספונטני הנערך לעכביש ענק לעניין משעשע ומרגש גם יחד. מאחר ומיטב שחקני הממלכה המאוחדת עומדים לרשותו (מייקל גמבון, הלנה בונהאם קרטר, אלן ריקמן ועוד), הסרט הופך למוצלח באופן מיוחד, כשכל אחד מהם תורם נפח ועושר לדמות עליה הוא מופקד, לא משנה עד כמה היא שולית בעלילה.

השחקנים הצעירים מיומנים גם הם, וכשרון משחקם התפתח לאחר חמישה סרטים בהם כיכבו עד כה, מה גם שהם התפתחו באופן מאוד מוצלח במישור הפיזי. למעשה, הדבר היחיד שלא ברור הוא למה שני שתי הדמויות הסקסיות ביותר בסרט, הארי (רדקליף) והרמיוני (אמה ווטסון), מבזבזות זמן בהתאהבויות ילדותיות בדמויות אחרות, מוצלחות הרבה פחות מהן. מה שברור הוא שדרושה לפחות סצינה אחת בה הצמד מתנפל זה על זו באגף חשוך של הוגסוורת', קורע האחד לשנייה את הבגדים בתשוקה, ולומד לעשות סוף סוף שימוש נכון במטה הקסמים האמיתי.