סטאר קוואליטי

הפרטים היבשים: "סטארטרק", באנגלית "Star Trek" עם רווח, ארה"ב, 2009. 126 דק'.
במאי: ג'יי. ג'יי. אברהמס (האיש שהביא לכם את "אבודים").

מה הסיפור?ג'יימס ט. קירק (כריס פיין האלמוני באמת), מיסטר ספוק (קווינטו) ושאר חבריהם נפגשים כולם לראשונה באקדמיה לטייסי חלל ומקבלים לידיהם את ה"אנטרפרייז", חדשה מהניילונים, בדיוק כאשר חייזר מרושע (באנה) מתכנן להשמיד את הגלקסיה כולה.

במשפט אחד: אחרי 43 שנים של סדרות טלוויזיה שונות, 10 סרטים באורך מלא וקאלט בינלאומי, מגיע יום חגם של החנונים באשר הם עם מסיבת השקה מחודשת למפעל.

אז למה כן?
ציפיות נמוכות הן תמיד מתכון להצלחה ואני באתי ללא רגשות חמים במיוחד לא כלפיי המוסד "סטאר טרק" ולא כלפיי המוסד "ג'יי. ג'יי אברהמס". ובכן, הופתעתי לטובה. ממש. עלילה סוחפת וקלילה, הומור עצמי לרוב, אקשן אולד-סקול טוב וקאסט צעיר מוצלח כאשר ראוי לציין במיוחד את ילצ'ין בתפקיד הנווט הנמרץ צ'כוב.

הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: כמו בצוות של האנטרפרייז, קהל היעד הוא בערך 80% גברים.

הדייט שתקע אותי: עם סיום משחק הדי.אן.די שלכם ורגע לפני שאתם מתיישבים ללילה ארוך של אלגוריתמים, קחו את הג'ינג'ית הממושקפת שפגשתם בקייטנה של מכון ויצמן לסרט הזה. אולי היא תיתן לכם "טו בולדלי גו וור נו מן הז גון ביפור".

מדד הזיקפה: קצת חסרה לי טאשה עם הבלונד הקצר והפוש-אפ מ"הדור הבא" (שמול בבואתה המעוררת נתפסתי פעם מענג את עצמי. סיפור אמיתי), אבל אוהורה כאן, סקסית מתמיד עם חצאית קצרה כמו אז. יש גם איזה מיזמוז בין קירק לחייזרית ירוקה אבל כמיטב המסורת, לא רואים כלום.

דם על הידיים: אלימות מתונה למדי, בהתאם לחוקי הפרנצ'ייז.

האורך דווקא כן קובע: 126 דקות עברו בצ'יק.

בוטום ליין: יאללה תביאו עוד אחד!