לא שחקנית, לא מתפשטת

הפרטים היבשים: :"מהיר ועצבני 4", באנגלית "Fast & Furious" (בלי 4, וגם בלי פעמיים The, בכך מבדיל עצמו מהסרט הראשון בסדרה), ארה"ב, 2009. סרט המשך נוסף בסדרה המצליחה אשר מתגאה בחזרתם של כוכביה המקוריים וין דיזל ופול ווקר. 99 דק'. במאי: ג'סטין לין ("מהיר ועצבני 3 – טוקיו דריפט").

מה הסיפור? נהג שודים (דיזל) חוזר ללוס-אנג'לס מגלות ארוכה ומצטרף בעל-כורחו לסוכן אף.בי.איי (ווקר) איתו יש לו סיפור לא סגור, כדי להפיל יחד מבריח סמים הנעזר בנהגי מרוצים פיראטיים.

במשפט אחד: נו, "מהיר ועצבני".

אז למה כן?
כי זה סרט אקשן גנרי שעושה את העבודה: המרדפים מהירים, הגברים עצבניים, והבנות, ובראשן גל גדות, לוהטות. מרדף הפתיחה הוא אחד הטובים מסוגו. הימור שלי: ג'סטין לין עוד יביים איזה ג'יימס בונד אחד או שניים.

ולמה לא?
כי הסיפור מופרך ולא מעניין, הדמויות שטוחות, הדיאלוגים סתומים, המשחק מביך וכולם ערסים. למרות כל האקשן, מחשבותיי נדדו ואיבדתי עניין איפשהו ברבע השלישי של הסרט.

הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: בנים. ליתר דיוק: בני-נוער.

מדד הזיקפה: גל גדות פצצה. בדקות המעטות שהיא על המסך, כיף פשוט להתבונן בה. אבל היא לא שחקנית, והיא לא מתפשטת, ואני גם חושד שהיא לא ממש יודעת אנגלית כי זה נראה שאין לה מושג על מה היא מדברת, כשהיא מדברת. מעבר לזה: סרט לנוער, אז אין עירום או סקס של ממש אבל יש כמה רגעים מחרמנים.

דם על הידיים: ברור. מכות, דריסות ויריות. אלים, אבל לא מגעיל.

האורך דווקא כן קובע: אורך הגיוני לסרט מהסוג הזה. 99 דקות, מינוס ה-12 בהן נחרתי,

בוטום ליין: תשיגו משחק מרוצים בפלייסטיישן (מחבר) וקטלוג של קסטרו (חינם בחנות) וחסכתם לעצמכם 35 שקל.