רובוטים לא מתים, רק מתחלפים

אם למישהו היה ספק לגבי העובדה שמחשבים הם ישויות מרושעות ששופאות להשתלט על העולם, מספיקה צפייה אחת בסרט "מטריקס", שחוגג השבוע עשור ליציאתו לאקרנים, בכדי להיפטר מתמימותו.
האחים וושבסבקי אמנם העניקו טוויסט עכשווי ומעניין לסרטי הטכנופובה, אבל עם כל הכבוד לכרזימתיות הכובשת של אייג'נט סמית', הז'אנר הזה כבר היה קיים וכמה ממחשבי העבר היו מקסימים לא פחות, וחגיגות העשור הן הזדמנות לא רעה לארגן מפגש פסגה בין חמשת המחשבים המסוכנים ביותר בתולדות הקולנוע.

"משחקי מלחמה" (1983)

שם: W.O.P.R - War Operation Plan Response – מבטאים כמו מנת הדגל של בורגר קינג
שם ילדות: ג'ושוע
פרסוניפיקציה: משחק איקס עיגול
אויב אנושי: דיויד לייטמן (מתיו ברודריק)
יכולות מבצעיות: להתחיל מלחמה גרעינית, לשחק שחמט
ציטוט מפורסם: "Shell We Play a Game?"

באחד מתפקידיו הראשונים משחק מתיו ברודריק האקר צעיר שכמעט מתחיל מלחמה גרעינית כשהוא יוצר קשר בטעות עם מערכת ההגנה הממוחשבת של הצבא האמריקאי. וופר, המחשב חובב המשחקים בסרט, גרסה מודרנית ל"מכונת יום הדין" מהסרט "דוקטור סטריינג'לאב", עושה כמיטב יכולתו על מנת לנצח במשחק הסימולציה של המלחמה הגרעינית הכוללת בו פצח ברודריק, כולל לגרום לקברניטי הצבא לחשוב שברה"מ מתקיפה. בסצנה הזו מלמד ברודריק הצעיר את המחשב האגרסיווי את הקונספט של תיקו על מנת למנוע את השלמת המשחק המסוכן.

"2001 אודיסיאה בחלל" (1968)

שם: H.A.L (שימו לב שאם תיקחו אות אחת קדימה, תקבלו IBM)
פרסוניפיקציה: אין ממש. סוג של עין דיגיטלית אדומה
אויב אנושי: האסטרונאוט דייב בומן (קיר דולי)
יכולות מבצעיות: להפעיל חללית, לרצוח אסטרונאוטים
ציטוט מפורסם: "אני יודע שאתה ופרנק תכננתם לכבות אותי, אבל לצערי אני לא יכול להרשות לזה לקרות"

באפיזודה המרשימה ביותר בקלאסיקה של סטנלי קובריק, המחשב המשוכלל שמפעיל חללית שנמצאת בדרכה לכוכב צדק מחליט לרצוח את שני האסטרונאוטים שבפנים כשהוא מבין שהם עומדים לכבות אותו. קולו העדין של H.A.L והדיאלוגים הנאיביים אותם הוא מנהל עם דייב בומן הפכו אותו לאחד המחשבים האנושיים והמקסימים ביותר בתולדות הקולנוע. למרות שהוא לא מגיע לרמת הקטלניות של שאר המשתתפים ברשימה (בכל זאת, מדובר בשנות השישים), אין ספק שהלב שלו נמצא במקום הלא נכון. בסצנה המצמררת הזו הוא מנסה לשכנע את בומן לא לכבות אותו בטענה המשכנעת כי הוא מפחד.

"אני, רובוט" (2004)

שם: VIKI - Virtual Interactive Kinetic Intelligence
פרסוניפיקציה: מיליון רובוטים
יכולות מבצעיות: לגרום למהפכה
אויב אנושי: דל ספונר (וויל סמית’)
ציטוט מפורסם: "My Logic Is Undeniable"

כל קשר בין הסרט ההוליוודי בכיכובו של וויל סמית’ לתנ"ך המדע הבדיוני "אני, רובוט" (מוכר יותר בקרב מעריצי אייזיק אסימוב כ"אנוכי הרובוט") עליו הוא מבוסס מקרי לחלוטין, אבל עם אנימציה ממוחשבת, תסריט ממוקד וקטעי אקשן סוחפים, זה לא ממש פוגם בהנאה. אפילו סמית' מצליח לשמור את מינון בדיחות הקרש נמוך באופן מעורר התפעלות. ויקי, המחשב הנקבי היחידי ברשימה, היא המוח מאחורי רבבות הרובוטים שמחליטים להתמרד אחרי שנים של שעבוד לשלושת חוקי הרובוטיקה. בסצנה הזו ניתן לראות רובוט לא ממושמע קופץ מהחלון ובורח.

"מטריקס" (1999)

שם: המטריקס
פרסוניפיקציה: אייג'נט סמית’. נראה כמו סוכן CIA אבל קצת יותר מסוכן.
יכולות מבצעיות בתוך המטריקס: להתחמק מכדורים, קונג פו, לעוף, לרוץ מהר. מחוץ למטריקס: להפעיל צבא של חלליות ומכונות מלחמה
אויב אנושי: ניאו
ציטוט מפורסם: "אתם המגפה ואנחנו התרופה"

השילוב של אמנויות לחימה, אפקטים חדשניים ותסריט מעמיק הפכו את המטריקס לרגע נדיר בקולנוע בו הפקה הוליוודית גרנדיוזית מצליחה לספק גם חומר למחשבה. המחשב שמפעיל את המטריקס הוא ללא ספק המתוחכם ביותר ברשימה מהסיבה הפשוטה שהוא לא מתעניין בהשמדה המונית של בני האדם, אלא בניצול שלהם לצרכיו. בסצנה המפורסמת הזו ניאו מתחיל להבין שהוא מסוגל להתחמק מכדורים באפקט ה"בולט טיים", הידוע גם בכינויו "אפקט מטריקס".

"שליחות קטלנית" (1984)

שם: סקיינט
פרסוניפיקציה: "המחסל", רובוט קטלני בצורת ארנולד שוורצנגר
אויב אנושי: שרה קונור (לינדה המילטון). אמו של מנהיג המורדים שילחמו נגד סקיינט בעתיד הפוסט אפוקליפטי
יכולות מבצעיות: לעבור בזמן, להפעיל כלי נשק, לרכב על אופנוע, לזרוק ואן ליינרים מאיימים
ציטוט מפורסם: "I'll Be Back"

15 שנים לפני המטריקס התמודד ג'ון קאמרון עם נושאים דומים בסרט הראשון בסדרת "שליחות קטלנית". שני הסרטים מצליחים לספר סיפור על העתיד דרך אירועים בהווה, או לפחות בעולם שנראה כמו ההווה, ובשניהם נרדפים המורדים על ידי התגשמות מאיימת וכל יכולה של המכונה, שמדברת לאט עם חתך דיבור מוזר. בזמן שכריסטיאן בייל מגדף את דרכו להשלמת הסיקוול הבא בסדרה אנחנו יכולים ליהנות מהסצנה הזו בסרט הראשון, בה "המחסל" מבקר בבר של אופנוענים על מנת להתאבזר בבגדי העור ובאופנוע שיהפכו להיות מזוהים איתו – ככה נוצר אייקון תרבותי.