מפלצות התהילה

שנות החמישים בארה"ב היו תור הזהב של ה"בי-מוביז". במחיר הכרטיס הבודד הצופה היה זוכה לצפות בסרט ה"אמיתי" (ה"פיצ'ר"), כולל הכוכבים הידועים והסטים המפוארים, אבל גם בבונוס של סרט נוסף, עם שחקנים אלמונים ותפאורה מקרטון. ה"בי-מוביז" הופקו בכל הז'אנרים, אך אלו שנשארו סרטי קאלט עד ימינו הם סרטי האימה והמדע הבדיוני הזולים, ז'אנרים שבאותה העת לא נחשבו ראויים לקולנוע רציני, ויכלו לפרוח רק במסגרת הגטו של הקולנוע הזול. הופיעו בהם דמויות של מדענים מטורפים, נשים ענקיות המחלל החיצון, מפלצות פרה-היסטוריות ועוד יצורים מוזרים ומטרידים שהלהיבו את דמיונם של הצופים. למרות שהבי-מוביז עצמם הם כבר היסטוריה, הדמויות חיות וקיימות, ומסרבות להתפוגג. למשל, בגרסה מונפשת (בתלת-מימד!) ומצחיקה לכל המשפחה, "מפלצות נגד חייזרים".

גיבורי "מפלצות נגד חייזרים" הן כמה מהדמויות האייקוניות של ה"בי מוביז": סוזן, אישה שגדלה לגובה עשרים מטרים לאחר שפגע בה מטאור (בדיבובה של ריס ווית'רספון); בוב, גוש של ג'ל כימי חסר מוח (סת' רוגן); ד"ר ג'וק, מדען מטורף שהפך עצמו לג'וק ענק (יו לורי) והחוליה החסרה, חצי דג וחצי אדם שנותר קפוא בקרח מעידן קדום (וויל ארנט). כל אלו נאספו ונכלאו במתקן סודי של ממשלת ארצות הברית, על מנת שלא יהוו איום על הציבור, אך ביום שבו רובוט ענק ובלתי ניתן להשמדה נוחת על כדור הארץ ומתחיל להשמיד את כל הנקרה על דרכו, נזכרים בהם.

כמו כל סרטי האנימציה התלת-מימדים המעולים של העשור האחרון, גם "מפלצות נגד חייזרים" פועל בשתי רמות שונות: האחת, הפשוטה, מכוונת לקהל הצעיר והתמים. השנייה, המתוחכמת, פונה אל הקהל המבוגר והאינטליגנטי. אם במובן הראשון הרובוט הענק דורך על בוב שנשאר דבוק לכף הרגל שלו, וזה מצחיק מאוד (בין אם אתה ילד או מבוגר, תצחקו בלי בושה), במובן השני נשיא ארה"ב האידיוט (סטיבן קולבר) מפתיע ומנגן מול הרובוט על אורגנית חשמלית, בארשת של חשיבות עצמית אין סופית, את המנגינה המוכרת מ"מפגשים מהסוג השלישי" של סטיבן שפילברג. זו כבר בדיחה יותר מתוחכמת.

"מפלצות נגד חייזרים" הוא עוד סרט מתוך סדרה של הצלחות קולנועיות מובהקות שהחלה בעשור שעבר, עם תחילת כניסת טכנולוגיית האנימציה הממוחשבת לקולנוע. הסרט, כמו גם קודמיו, מאגד בתוכו כזו כמות של כשרון, הומור ורגישות, שניתן להאמין בקלות כי בעוד כמה עשורים ייזכרו הוא ודומיו באותה חיבה שבימים אלו זוכרים את סרטי ה"בי-מוביז" של שנות החמישים, או את ה"לוני-טונז", סרטי האנימציה של באגס באני וחבריו. "מפלצות נגד חייזרים" אמנם מעט חלש בתחום התסריט לעומת קודמיו, אך מצחיק במידה כזו שהדבר מכסה על כל פגם שולי בבניית העלילה או בעומק הדמויות.

הבחירה בשעת ומקום ההקרנה של "מפלצות נגד חייזרים" מעט יותר מורכבת מאשר בסרט רגיל. הסרט מכיל בתוכו בונוס נוסף, בדמות הקרנה תלת מימדית, שרק מוסיפה להנאה, אך זו קיימת רק בחלק קטן מהאולמות בהם מוקרן הסרט. בנוסף, הסרט מוקרן בשתי שפות שונות: אם אתם לוקחים את הילדים, הם יוכלו ליהנות מהגרסה המדובבת, אם אתם הולכים בעצמכם, רצוי לבחור בגרסה האנגלית המקורית. רצוי לעמוד על ההבדלים בשפת הדיבוב לפני שאתם בוחרים בבית הקולנוע, ולשים לב שלא כל האולמות מקרינים את הגרסה התלת מימדית.