כלוב של שותים

התעוררתם הבוקר הלומי אלכוהול כשהתחפושת שלכם מושלכת בצד השני של החדר? אתם לא לבד. ניק קייג', דין מרטין וג'קי צ'אן הם רק חלק מהשיכורים הקולנועיים שהמתיקו את הטיפה המרה. דני סגל בגמילה

כלוב של שותים | רשת 13

לחיים. פרוסט. סקול. צ'ירס. סאלוט. לא משנה באיזו שפה אתם אומרים את זה, העיקר שתגבו את הברכה במעשים. לשתות הרבה בפורים זו לא אופציה בלבד לפי הדת המופלאה שלנו, אלא מצווה של ממש, ומי שלא מתעורר בבוקר שאחרי מבלי לדעת איפה הוא השאיר את גלימת סופרמן שלו לא חווה את החג במלוא מובן המילה. למרות שלהיות שיכור זה לא תמיד הדבר הכי פוטוגני, ההיסטוריה של הקולנוע רצופה בלא מעט אלכוהוליסטים לתפארת, וחג המסכות הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בכמה מהם.

בן סנדרסון - "לעזוב את לאס וגאס"

ניק קייג' בילה שבועיים של שכרון חושים במאורות השתייה של דבלין כהכנה לתפקיד בן סנדרסון, גיבור סרטו המלנכולי של מייק פיגיס שהפך את מטבע הלשון "לשתות את עצמו למוות" למציאות עגומה. קייג' אמנם הצהיר כי זו הייתה עבודת התחקיר המהנה ביותר בקריירה שלו, אבל על המסך הבחירה בשיטת ההתאבדות וההחלטיות של הביצוע לא נראות כמו כיף גדול. אליזבט שו נותנת תפקיד מצוין כזונה בעלת לב זהב שמלווה את חובב הטיפה לסופו המר. קייג' לקח הביתה אוסקר על התפקיד.

הישגים מקצועיים בתחום – מוות.

משקה מועדף – מה שבא.

וונג פאי הונג - "Drunken master"

בסרט הפריצה שלו לומד ג'קי צ'אן את רזי טכניקת הקונג פו האזוטרית "המאסטר השיכור" (שקיימת במציאות באופן מפתיע), המבוססת על התיאוריה לפיה תנועותיו הלא צפויות של אדם שהפריז בשתייה הופכות אותו לבלתי מנוצח. ההיגיון הפנימי של תורת הלחימה הזו נשמע קצת יותר טוב אחרי כמה שוטים של וודקה, אבל כשג'קי צ'אן עושה את זה, זה עובד כמו קסם.

הישגים מקצועיים – הפיכת השכרות לאמנות לחימה.

משקה מועדף – סאקי.

יאן וטוד וולפהאוס – "פסטיבל הבירה"

שלוקן שלוקן שלוקן, זה כל מה שמעניין את האחים וולפהאוס ,שמוצאים את עצמם במינכן לאחר שמסורת משפחתית מאלצת אותם לפזר את עפרו של סבם באירופה. אבל כשהצמד המבושם מפסיד בבושת פנים בתחרות שתיית בירה מחתרתית, מבינים האחים כי את השנה הקרובה הם יאלצו לבלות באימונים מפרכים כי כבוד המשפחה נמצא על כף המאזניים. הסרט חתך ל-DVD בארץ אבל הוא ללא ספק צפיית חובה עבור כל בן אדם שאוהב בירה, צחוק ואת השילוב ביניהם.

הישגים בתחום – ניצחון בתחרות שתיית הבירה המחתרתית "Beerfest".

משקה מועדף – יש לכם ניחוש אחד.

דוד – "ריו בראבו"

ג'ון וויין הוא אולי גיבורו של המערבון האלמותי של הווארד הוקס, וריקי נלסון ללא ספק מאייש את עמדת החתיך התורן, אבל דין מרטין גונב את ההצגה בתפקיד דוד, השיכור של העיירה. כשהשריף צריך עזרה על מנת לשמור על רוצח שכלוא במשרדו, דוד מחליט להתפכח אחרי שנתיים של שתייה, וחוזר לקראת סופו של הסרט להיות אקדוחן מהיר בעל יד יציבה. מרטין לא שוכח גם להפגין את יכולות השירה שלו בדואט הקלאסי עם ריקי נלסון "הרובה שלי, הפוני שלי, ואני".

הישגים בתחום – ברגע המשפיל ביותר של דוד בסרט הוא מוכן להוציא מטבע מתוך מרקקה על מנת לקנות לעצמו משקה.

משקה מועדף – וויסקי.

מיילס ריימונד – "דרכים צדדיות"

יין הוא שם המשחק בסרטו הוודי אלני של אלכסנדר פיין, המגולל את סיפורם של שני חברים היוצאים למסע טעימת יינות ביקבי קליפורניה. האחד (פול ג'יאמטי) הוא חובב יין מושבע שמתכנן להקדיש את הטיול לתחביבו האובססיבי, השני (תומאס היידן צ'רץ') הוא שחקן שעומד להתחתן ונחוש למצות את הזמן שנותר לו לפני שהוא יענוד את הטבעת. שניהם מבלים את רוב זמנם במצב של פיכחות מינימלית. מומלץ בעיקר לאנשים שאוהבים לשמוע אנשים אחרים מדברים על יין כי תזקיק הענבים הפופולרי הוא נושא השיחה המרכזי בסרט. המכירות של יין המרלו, אותו משמיץ הגיבור במהלך הסרט, ירדו באופן משמעותי בעקבות עלייתו לאקרנים.

הישגים בתחום – שתיית יין יקר בצורה לא הגיונית בכוס פלסטיק של מקדונלדס.

משקה מועדף – יין (ולא מרלו חלילה).

וויתנייל – "וויתנייל ואני"

תשע וחצי כוסות של יין אדום, חצי ליטר בירה, שתיים וחצי כוסות ג'ין, שש כוסות שרי ושלוש עשרה כוסות וויסקי, זו כמות האלכוהול האסטרונומית ששותה וויתנייל (ריצ'רד אי. גרנט) בקלאסיקה הבריטית, המתארת את קורותיהם של שני שחקנים מובטלים ועניים בסוף שנות השישים. הסרט הפך לצפיית חובה עבור כל תלמיד קולג' באנגליה בעקבות משחק השתייה המבוסס עליו בו אמור הצופה לשתות כל דבר שוויתנייל שותה בסרט במהלך הצפיה. לא מומלץ לנסות בבית.

הישגים בתחום – לא לכל אחד יש משחק שתייה על שמו, וחוץ מזה הוא שותה די הרבה.

משקה מועדף - וויסקי (והרבה).

סמי בן טובים – "מתחת לאף"

אורי גבריאל הפך לנציג הישראלי הבולט ביותר של האלכוהוליזם הקולנועי בסרטו של ינקול גולדוואסר, בו הוא מגלם את העבריין סמי בן טובים, ששותה לשוכרה בדיוק בערב בו הוא אמור לפרוץ לתחנת המשטרה של יפו על מנת לגנוב כספת מלאה דולרים. הופעות המשחק המצוינות הפכו את "מתחת לאף" לאחד מסרטי הפולחן הישראלים הגדולים, והסצנה בה מגלה הרצל הקטן (משה איבגי) את מצב השכרות המתקדם של חברו היא אחת הטובות בסרט.

הישגים בתחום – איתור הרגע בו קיים הצורך הגבוה ביותר בפיכחות, והשמדתה לאלתר לקראתו.

משקה מועדף – וודקה