שומר מסך
מעריצים ברחבי העולם כוססים ציפורניים לקראת עליית אדפטציית המסך הגדול לקומיקס הנערץ, "השומרים" אבל דווקא יוצרו, אלן מור, דוחה בשאט נפש את היומרה הקולנועית לעבד את יצירותיו ומכריז: "לא אצפה בסרט המחורבן". הסיפור המלא של האיש יוצא הדופן וגיבוריו הלא שגרתיים

"סיפורם של רוב גיבורי העל האמריקאים מזכיר את מדיניות החוץ של ארה"ב" מסביר כותב הקומיקס הבריטי הנערץ אלן מור בראיון לקראת עלייתו לאקרנים של "השומרים", אדפטציה לסדרת הקומיקס האגדית פרי עטו הנחשבת לפסגת ההישגים של המדיום. בעוד גדודים של חובבי קומיקס ברחבי העולם מצפים בקוצר רוח ליום עליית הסרט למסכים, מור, שבמו ידיו המציא את המושג קומיקס למבוגרים, מסתייג מההפקה, מהוליווד, ומהתרבות האמריקאית בכלל. "לאמריקאים תמיד הייתה חיבה לקרבות לא הוגנים וזו הסיבה שבגללה הם אוהבים אקדחים, כמו גם הסיבה להיווצרות מיתוס כוחות העל".
גיבורי על בשירות המציאות
ב-12 חוברות הקומיקס מ-1986 בהן הופיעו לראשונה "השומרים", תיאר מור מציאות אלטרנטיבית בה נוכחות גיבורי העל שינתה את תוצאות מלחמת וייטנאם, את מאזן הכוחות בין ארצות הברית לרוסיה במלחמה הקרה, ובסופו של דבר לא השאירה אופציות לממשלה ולריצ'רד ניקסון העומד בראשה, מלבד לרדוף את הגיבורים המחופשים, או לגייס אותם. ההתייחסות הריאליסטית והקודרת של מור לגיבורי העל שינתה את פניו של עולם הקומיקס והסדרה הייתה הקומיקס הראשון והאחרון שאי פעם זכה בפרס ה "הוגו", הניתן ליצירות מד"ב איכותיות, בקטגוריה שנוספה באופן חד פעמי במיוחד עבור "השומרים". עם זאת בכל הנוגע לשילוב בין קומיקס לקולנוע יש למור דעות נחרצות: "קומיקס לא יכול לעבוד טוב על המסך הגדול מהסיבה הפשוטה שכל השולטים בתעשיית הסרטים הם רואי חשבון שמאמינים שככל שהסרט יותר יקר הוא יותר טוב".
כשהוליווד בדלת, תעמיד פנים שאתה לא בבית
למרות האנטי ממסדיות המופגנת שלו, מור, 55, מייצר באופן קבוע מאז תחילת שנות השמונים סיפורי קומיקס המעוררים עניין רב בהוליווד. ב-1982 פרסם בחוברת קומיקס בריטית בשם "Warrior" את " V For Vendetta", סיפור על אנרכיסט מחופש הנלחם נגד משטר טוטליטרי בגרסה לא מלבבת לעתידה של בריטניה. 24 שנים מאוחר יותר האחים וושבסקי עידבו את הסיפור לסרטם "ונדטה" בכיכובה של נטלי פורטמן. במהלך שנות השמונים, כשכתב בשביל מותגים כמו סופרמן ובאטמן יצר מור דמות של בלש המתמחה בעל טבעי בשם ג'ון קונסטנטין. קיאנו ריבס גילם את הדמות בסרטו של פרנסיס לורנס מ-2005. גם האינטרפרטציה החופשית של מור לסיפורו של ג'ק המרטש "ממעמקי הגיהנום" זכתה לגרסה קולנועית בכיכובו של ג'וני דפ, ובשנת 2003 עלה לאקרנים הסרט "הליגה לג'נטלמנים מובחרים", גם הוא לפי קומיקס של מור. אבל במקום לנוח על זרי דפנה עסוק מור בהשמצות חוזרות ונשנות של הסרטים המבוססים על יצירותיו, כשלדבריו, כל קשר ביניהן ובין הקומיקס שלו מקרי בהחלט.
איך "שומרים" על אותנטיות?
גם את הזכויות לאופוס מגנום שלו, "השומרים", מכר מור כבר בסוף שנות השמונים לפוקס, אבל הסרט נתקע בשלב הפיתוח ולא הצליח להשתחרר במשך שנים מהפלונטר ההפקתי אליו נקלע. לאחר שבתחילת שנות התשעים ניסה טרי גיליאם ("12 קופים") לייצר תסריט קוהרנטי שיתפור את כל קצוות העלילה השונים של הקומיקס לנרטיב שיתאים לפורמט קולנועי, הוא הגיע למסקנה שהדבר בלתי אפשרי וויתר על ההפקה. בהמשך התקיימו מגעים עם פול גרינגראס ("זהות אבודה") ועם דארן ארונובסקי ("המתאבק") שלא הניבו פרי. לבסוף, היה זה זאק סניידר, שביים את "300" החדשני שלקח על עצמו את המשימה.כשנודע כי ההפקה חלה לקרום עור וגידים, החל דיון ער בקרב מעריצי מור, כשחלקם מצפים בהתרגשות לאדפטציה בעוד אחרים טוענים כי את הקומיקס הספציפי הזה בלתי אפשרי לתרגם נאמנה לקולנוע. מיותר לציין עם איזה צד של הדיון נמנה מור עצמו.
קומיקס לא יכול לעבוד על המסך הגדול מפני שכל השולטים בתעשיית הסרטים הם רואי חשבון שמאמינים שככל שהסרט יותר יקר הוא יותר טוב
פילם נואר מצויר
עלילת הקומיקס מתרחשת לסירוגין בעבר ובהווה הסיפורי, ומתארת את סיפור עלייתם ונפילתם של קבוצת גיבורי על שמור יצר במיוחד עבור הסדרה. כמחצית מהפרקים מתרחשים בהווה העלילה ומספרים על סדרת רציחות מסתורית של גיבורי על בחברה הנמצאת על סף השמדה גרעינית. בפרקים האחרים חוקר מור את עברם של גיבוריו ואת הסיבות שהובילו אותם לבחור בקריירה הלא שגרתית.
מור בחר בכוונה בסגנון הגשה מינימליסטי והגביל את הקומיקס למבנה עמוד קבוע המורכב מתשעה ריבועים שווים. למרות שהמבקרים הצביעו על הקולנועיות של הפורמט אותו בחר, מור טוען בתוקף כי "השומרים" מנסה במודע לפעול במחוזות אליהם הספרות והקולנוע אינם יכולים להגיע, וכי את סגנון ההגשה הפשוט הוא בחר על מנת להקל על הצופים את ההתמודדות עם ריבוי קווי העלילה.
תשיגו לי את ריצ'רד ניקסון
מפיקי "השומרים" פנו לסניידר לאחר שהתרשמו מסרטו "300", המבוסס על גרסת הקומיקס של פרנק מילר לקרב טרמופילאי, וסניידר ניאות להשתלט על הפרויקט. את עלילת "השומרים" השאיר סניידר בשנות השמונים מכיוון שלטענתו דמותו של ניקסון חיונית לסיפור. הוא החליט להשתמש בקומיקס המקורי כסטוריבורד עבור הסרט ולשחזר תמונות רבות בדיוק מקסימלי. שלא כמו ב-"300" שהסתמך על אנימציה ממוחשבת באופן בלעדי, סניידר שילב שיחזור תקופתי קונבנציונלי המבוסס על תפאורות אמיתיות, תלבושות ואיפור עם האנימציה ששימשה אותו על מנת לעשות את האפקטים המיוחדים, כשהסרטים "נהג מונית" ו"שבעה חטאים" משמשים כרפרנטים על מנת לייצר את האווירה הקודרת המאפיינת את הקומיקס.
מאמציו של סניידר להישאר נאמן לגרסת המקור של מור לא השפיעו על כותב הקומיקס המריר, שלא מוכן להיות קשור להפקה בשום צורה. מור החליט לוותר על קרדיט בסרט, כמו גם על חלקו ברווחים עתידיים, אותם הוא הורה להעביר לצייר "השומרים" דייב גיבונס. מור טוען כי זו הדרך היחידה להבטיח שאיש לא יוכל לטעות ולחשוב שלמה שהוא רואה על המסך יש קשר כלשהו אליו ולפועלו. "הדרך לקרוא את "השומרים" היא על כורסא ליד האח עם כוס שוקו" מתעקש מור. "הקומיקס מסתמך על היכולת של הקורא לדפדף קדימה ואחורה, יכולת שלא קיימת בקולנוע."
סניידר לא מתרגש מהעובדה שמור לא נתן לו את ברכת הדרך: "אני מכבד את החלטתו של מור ומקווה כשיצפה בגרסת ה-DVD בביתו, הוא יבין כי השד אינו נורא כל כך. " מור אמר בתגובה כי בשום אופן לא יווצר מצב שבו סרטו של סניידר ימצא בקרבת ה-DVD שלו ובטח שלא בתוכו וכי הוא "לא עומד לראות את הסרט המחורבן. עם מאה מליון הדולרים שהם השקיעו בסרט הזה הם היו יכולים מבחינתי לפתור את המצב הפוליטי בהאיטי".



