האקדמיה לצחוק

הכרזת המועמדים לאוסקר הביאה עמה הפתעות, הבדל מהותי מפרסי גלובוס הזהב והוכחה ניצחת לכך שהאקדמיה לקולנוע עושה כרצונה בדרך לרייטינג הנכסף - גם אם הוא יגיע על חשבון מועמדים ראויים שנזנחו. ליבי בגנו מזדכה על פסלון

מי שצפה ביום חמישי האחרון בפורסט וויטקר מכריז על המועמדים לטקס האוסקר שיתקיים בחודש הבא, לא יכול היה שלא לתהות על קנקנה של האקדמיה לקולנוע בשל בחירותיה המפתיעות, או שמא הצפויות כל כך שהן היוו הלם עבור רבים שציפו ליותר.

בשנה שעברה, זכה טקס האוסקר לרייטינג שפל. הנמוך ביותר מאז שהחל הוא להיות משודר לייב בטלוויזיה. מייד אחרי שהתקבלו הנתונים הופנתה האצבע המאשימה לאקדמיה על כך שזו מעדיפה להפנות את אור הזרקורים לעבר שחקנים זרים על פני כוכבים מקומיים, לסרטי איכות במקום לשוברי קופות. בעולמנו המרושת והמשודר, בו הרייטינג הנכסף הוא השמש, הירח והכוכבים, לא הייתה יכולה האקדמיה לשאת השפלה כזו שוב ולכן השנה, עם פער ברור מאחיו הקטן, גלובוס הזהב, נקבל אוסקר עם מועמדים שיעשו את הקהל, בעיקר זה האמריקאי, מרוצה.

משריינים פסלון

סרטו של סאם מנדס, "חלון פנורמי", זכה להתעלמות גסה כשלא שובץ למועמדות באף אחת מהקטגוריות המרכזיות. הסרט אינו מועמד, כוכביו, קייט ווינסלט (שזכתה על תפקידה בגלובוס) וליאונרדו דיקפריו (שסר חינו בעיני האקדמיה) נדחקו מהרשימה. כמו כן, גם סאם מנדס עצמו, שכבר זכה בעבר באוסקר על "אמריקן ביוטי" פורץ הדרך נופה הפעם ממועמדות לתואר במאי השנה.

ווינסלט היא יקירת הקהל והמבקרים השנה, והפסד שלה יעורר את חמתם של רבים. מועמדות כפולה באותו טקס היא מתכון בטוח להפסד ולכן שודרגה ווינסלט לשחקנית ראשית על תפקידה ב"נער הקריאה" – סרט שואה המשתייך לז'אנר שתמיד עובד.

החיים עדיין כמו קופסה של שוקולד

13 המועמדויות להן זכה "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" לא צריכות להפתיע איש. הסרט, המהווה עותק משופץ של יקיר האוסקרים והקופות "פורסט גאמפ", הוא מעשיה כל-אמריקאית מתקתקה כפאי תפוחים, שבראד פיט - יפה עד כאב - הוא הדובדבן שבקצפת. גם "מילק" שזכה להתעלמות כמעט גורפת בגלובוס הזהב זכה ל-8 מועמדויות לאוסקר ואין ספק שהאקדמיה ממשיכה לטפח את חיבתה לנושא ההומוסקסואלי, שלא משנה מה דעתכם עליו, הוא סקסי ואקטואלי מתמיד. מיותר לציין שכל העוסקים במלאכה, משון פן וג'וש ברולין ועד לבמאי, גאס ואן-סנט הם אמריקאים גאים. בשנה בה קרה הלא ייאמן, ונשיא שחור נבחר בארה"ב, סרט ביוגרפי על הפוליטיקאי ההומו הראשון שנבחר למשרה ציבורית, מתאים כמו כפפה ליד להלך הרוח האופורי השורר באמריקה.

ואיך אפשר שלא לציין את "האביר האפל" שניתץ ורוצץ כל קופה אפשרית והביא לנו את הרקוויאם המופתי של הית' לדג'ר. 8 מועמדוית לסרט קומיקס מזן הבלוקבסטרים הוא לא עניין של מה בכך עבור האקדמיה, אבל דרישת הקהל חזקה יותר, כנראה, מהאליטיזם של היושבים בה.

אם תהיתם איך משתלב בתמונת הנוף הזו "נער החידות ממומביי", שמגיע מחוזק בעשר מועמדויות. בניגוד לזוכי הגלובוס האנגלים קולין פארל ופולי ווקר שכלל לא השתחלו לרשימת המועמדים, לאח הגדול והפטרוני מאמריקה יש חיבה לסיפור הסינדרלה ההודי שכבש פסטיבלים ברחבי העולם. בעוד האמריקאים מאסו במדקלמי שייקספיר שחוטפים להם את כל האוסקרים, לנער האשפתות מהעולם השלישי הם דווקא מפרגנים את הפסגה - בעיקר מכיוון שהם חושבים שהוא הגיע לשם בזכותם.