קוקו דשנל

זה אולי מעט סר-טעם להעלות לאקרנים קומדיה רומנטית שגיבורה הוא פקיד הלוואות בבנק אמריקאי, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי שמקורו בבנקים למשכנתאות בארה"ב. בהתחשב בכך שהאשמה העיקרית למשבר מוטלת על כתפיהם של מי שאישרו הלוואות בקלות רבה מדי ללווים שלא יכלו לעמוד בהם, חוסר הטעם של הסרט עלול להיראות בוטה במיוחד כשבמהלכו אותו הפקיד עובר שינוי לטובה (לכאורה) ומתחיל לחלק הלוואות לכל מטרה ולומר "כן!" כל דורש בלי שיקול דעת ובלי מחשבה. אך את אותו פקיד מגלם ג'ים קארי, ובסרטים של ג'ים קארי ניסיונות לחיפוש סאב טקסט חברתי יעלו, כמעט תמיד, חרס. אם כך נתעלם מאירוניה, ונתרכז ביכולתו של פרצוף הגומי המוכר והאהוב לחזור ולהצחיק אותו בסרטו החדש "יס מן".

קרל אלן (קארי) הוא פקיד הלוואות מדוכא וחמוץ סבר בבנק אמריקאי ישנוני, שמאז שאשתו עזבה אותו לפני שלוש שנים הוא אומר "לא!" לעולם. הוא מסרב לכל ניסיון התקרבות מהסביבה, מסרב לנסות אף דבר חדש ומסרב לענות לטלפונים של חברו הטוב, שמנסה לגרור אותו החוצה מהקונכייה בתוכה הסתגר. עם זאת, הייאוש כל כך עמוק עד שהוא מתפתה ללכת לסמינר עזרה עצמית של גורו מעורפל מילים עם ניצוץ של טירוף בעיניים. המפגש עם הגורו גורם לו לנסות דבר חדש – לומר "כן!" לכל הזדמנות, בקשה או התנסות חדשה שנקרית בדרכו. כך הוא נתקע באמצע הלילה ביער, אחרי שהסכים לתת טרמפ להומלס עם חיבה לשיחות סלולריות, הולך ללמוד קוריאנית ויוצא סוף סוף להשתכר עם חבריו, אבל גם אומר "כן!" להזדמנות סימפטית מעט יותר : בחורה מקסימה בשם אליסון (זואי דשנל), שתוביל אותו בסופו של דבר אל מסלול מעט יותר שפוי לשינוי עצמי.

יס מן" יצא לקולנוע לפני כמה ימים גם בארצות הברית, ועיתוי היציאה שלו אינו מקרי. מדובר בסרט קלאסי לחג המולד, שבדומה לעשרות סרטים אמריקאים אחרים הקשורים לחג ("אלו חיים נפלאים", "סקרוג'", "הגרינץ'") עוסק במיזנטרופ מריר שרגע של קסם ומסע בתחנות חייו גורם לו לתיקון, שלאחריו הוא מכיר ביופיו של העולם ובטוב לב ונדיבותם של חבריו בני האדם. במובן זה, הסרט הוא הצלחה חביבה, שמערבת את ז'אנר חג המולד עם ז'אנר הקומדיה הרומנטית, והופך את רגע הגאולה של הגיבור לתחילתה של אהבה חדשה ובוגרת. עם זאת, יש תחושה שהסרט מפספס מעט. ג'ים קארי אמנם מצליח לשאת את המשא הקומי על גבו באופן מוצלח (אם כי ללא הטירוף המוחצן והמלהיב המוכר מסרטיו המוקדמים), אך החיבור הרומנטי שלו לזואי דשאנל היפהפיה ("כמעט מפורסמים", "העשב של השכן"), שותפתו לצמד, לא מצליח ליצור ניצוצות.

במובן זה, דווקא השחקנית הצעירה והבלתי מוכרת מתעלה על הכוכב הענק, ונראה שאם היו מחברים לה שחקן אחר, זו הייתה יכולה להיות קומדיה רומנטית מתוקה ומצחיקה באמת, מהסוג שמזמן לא נראה על המסך. כמו שהיא, היא אכן מצחיקה, אך לא כמו שג'ים קארי היה יכול לעשות לולא הרומנטיקה, ואכן רומנטית, אך לא כמו שזואי דשנל הייתה מצליחה לעשות לולא ג'ים קארי. על הסרט הבא של זואי דשאנל יהיה כדאי מאוד לומר "כן", אבל "יס מן" הוא סרט שהדבר הכי החלטי שניתן לומר עליו הוא "אולי".