דה-נירו בחופש? תשיגו לי את פצ'ינו

יודע כל מלהק מתחיל כי למרות שהוליווד משופעת בשחקנים רבים, אין יותר מדי אופציות אמיתיות בבואך להתאים את השחקן לתפקיד. ככל שהקולנוע מתפתח להיות פופולרי, כך השחקנים באל.איי מצליחים לשחוק את עצמם בתפקידים דומים לאלה ששיחקו בסרטים קודמים. אין הכוונה בהכרח לשחקנים שיודעים לומר משפט עילג במבטא אוסטרי כמו מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר, אלא לשחקנים המובילים בתחום שלא מסוגלים כמעט לצאת מתוך הדמות שדבקה בהם.

האבולוציה של הטייפקאסט גורמת לכך שכאשר השחקן המוביל את הקטגוריה נמצא בחופשה בריביירה הצרפתית או בצילומי סרט אחר, מיד פונים לכפיל הזמין שלו. במקרים אחרים, אם להפקה אין תקציב ללהק את הטייפקאסט המושלם, פשוט הולכים על התאום הזול יותר. מי הם אותם שחקנים משוכפלים? מהם התפקידים שתפורים עליהם? זאת ועוד במדריך המלא לתפקיד הנחשק/נשחק.

נבעך, נבעך תרדוף. או: החנונים

{טום הנקס -> טים רובינס -> ראסל קרואו}

הם עדינים וחסרי ביטחון למרות שהם גבוהים ורזים, הם צנועים למרות שהם גאונים, והם הולכים להפתיע אותך בגוף השרירי כשהם יורידו את החולצה. מכיוון שאין נבעכים אמיתיים בהוליווד, הנקס רובינס וקרואו הם הדבר הכי קרוב. בחללית, במלחמה, על אי בודד, באוניברסיטה או בכלא – הם יפתיעו את עצמם כשהם יעשו את העבודה הכי טוב שיש.

אפור בשיער, ירוק בבנק. או: המיליונרים

{מרטין שין -> מייקל דגלאס -> ביל פולמן}

משעממים ורציניים, סמכותיים וחכמים, אין ספק שעונבי העניבות שולטים בעולם. סקסיים? בהחלט. שיער אפור בצדעיים והרבה כסף בחשבון הבנק הם מתכון מנצח לזוגיות בריאה. מומלץ במיוחד לתפקידי עורכי דין, רואי חשבון או נשיאים.

פרצוף דורש כאפה. או: המיוסרים

{ניקולס קייג' -> ג'ון קיוזק -> אית'ן הוק}

מסכנים. כואב הלב. הם נראים טוב, הולך להם לא רע עם הבנות אבל הם לא מפסיקים לקטר. לא ברור מה גורם לנו לחשוב שכל אחד משלישיית החתיכים הנ"ל מכיל רבדים על גבי רבדים של רגשות, פחדים ותובנות, אבל אותם מלהקים כשגבר צריך לבכות. איכס. לפחות הם גם חוטפים מכות כמעט בכל סרט שהם משתתפים בו.

איכות היא לא מילה גסה. או: הצפונבוניות

{ג'ודי פוסטר -> ג'וליאן מור -> הולי האנטר}

אם את לבנה, בלונדינית (אבל לא כוסית) או אדמונית, יש ספק לגבי המיניות שלך והמבטא הדרומי מהול יפה עם הצפונבוניות הטבעית שלך, יש לנו אחלה תפקיד בשבילך. את יכולה להיות ארוחה פוטנציאלית ב"שתיקת הכבשים", אמא במילכוד או כלבה קפואה. זמינות לתפקידים שכוללים עירום - חובה. פמיניזם שיק – אופציונלי. ש' שורקת - בונוס.

שונאים, סיפור אהבה. או: הרשעים

{דניס הופר -> גארי אולדמן -> אלן ריקמן}

יש אנשים שהמילה פסיכופאט פשוט יושבת עליהם טוב. הם אפילו לא צריכים לזוז או לדבר, ברגע שרואים אותם ברור שדברים עומדים להתחיל להתפוצץ. הם לא עושים את זה בשביל הכסף, וגם לא בשביל התהילה. הם פשוט נהנים מכל רגע. אני מניח שלהופר, אולדמן וריקמן היו תכניות אחרות כשהם הלכו ללמוד משחק מאשר לגנוב את ההצגה לברוס וויליס וקיאנו ריבס. ככה זה בחיים, זו עבודה מלוכלכת אבל מישהו צריך לעשות אותה.

אל תקרא לי שחור. או: השחורים

{דנזל וושינגטון -> וויל סמית -> ווסלי סנייפס}

בין אם מדובר בשחור טוב, שחור רע, שחור מתאגרף או שחור מוזיקאי, כל עוד הוא שחור, הם ישחקו אותו. יש להם ברירה? שלושת השמות הראשונים שמופיעים כשמשחקים במשחק האלמותי '20 שחקנים שחורים' (תנסו בבית, שעות של הנאה) הם של סמית, וושינגטון וסנייפס. בסדר הזה. בין המוצאים את סמואל ל. ג'קסון יוגרל קפה שחור.

מי צ'יקה לטינה. או: הלטיניות

{ג'ניפר לופז -> סלמה הייק -> אווה מנדז}

הקטגוריה החביבה עליי ברשימה היא ללא ספק זו של המאהבת הלטינית. הן חמות מזג, עצבניות, סקסיות, יודעות לרקוד סלסה, מיטיבות לנענע ואוהבות את הנאצ'וס שלהן עם טקילה. מתחיל להיות פה חם או שזה רק אני?

בא לי שרפרף. או: המוטציות

{דני דה ויטו -> ג'ו פשי -> מיני מי}

בצד השני של המטר וחצי נמצאת שלישיית המוטציות. יש הרבה דרכים לפצות על רגשי נחיתות. התקפי זעם אלימים, תשוקה בלתי נשלטת להשמדת העולם או הפקה של קומדיות מתוחכמות בהוליווד הן רק חלק מהן. אבל אל תגידו להם שהם מצחיקים. לפעמים הם לא לוקחים את זה טוב.

קשור אותי, אהוב אותי, נשוך אותי. או: המוזרות

{ג'ולייט לואיס -> כריסטינה ריצ'י -> ת'ורה בירץ'}

צמרמורת קלה עוברת בגב וחתול שחור מיילל כשעולה שלישיית המסתוריות הגותיות על המסך. לוליטות לשעבר עם שחור בעיניים. לא בדיוק יפות, לא בדיוק שוות, אבל הכי מעניינות. שאפו על בחירות הסרטים שלהן - תמיד מעולות.

ניתוח לוזר. או: הפסיכים

{פיליפ סימור הופמן -> וויליאם ה. מייסי -> סת רוגן }

לפעמים הם פסיכים ולפעמים הם שפויים, אבל תמיד תמיד פתטיים. הלוזר הוא הווינר החדש. הטייפקסט הקלאסי לחבר הלא מקובל של הדמות הראשית עבר אבולוציה בשנים האחרונות וכיום לא מעט סרטים מציבים אותו במרכז העלילה כגיבור לכל דבר. מה זה אומר על החברה שלנו? האם כולנו לוזרים עמוק בפנים? אממ...כן.

צהבת נפוצה. או: הבלונדיניות

{ריס ווית'רספון -> קמרון דיאז -> הילרי דאף}

הדור החדש של הבלונדיניות מפגינות מודעות עצמית מרשימה. הן מכירות את הסטיגמה ועושות כמיטב יכולתן להצדיק אותה. הן מניפולטיביות, שאפתניות ומשתמשות בקסם הנשי שלהן כדי להשיג את מטרותיהן. מפחיד. אבל מקסים באותה מידה. מתחשק לשים אותן באותו חדר ביחד עם קטגוריית הווירדיות ולראות מי תחסל את מי.

האשמאי עלינו. או: הקשישים

{ג'ק ניקולסון -> ג'ין הקמן -> ביל מוריי}

יש תקווה. שלושה אנשים שכנראה יהיו סקסיים גם בגיל 80 מוכיחים לעולם כולו שאפשר להזדקן בכבוד. כל מה שצריך זה את היכולת להיות קצת משוגע כשצריך וחוש הומור סרקסטי. כמה חברים בתעשייה בהחלט לא מזיקים וכמובן כישרון משחק אדיר וקריירה מפוארת מאחוריך. אהה.. וכסף. הרבה כסף.