שיעור חופשי

"בית החיות" (1978)

האבא והאמא של כל סרטי הקולג' המהווה מקור השוואה והשראה לז'אנר כולו. יש כאן הכל: סקס, סמים, אלכוהול וחברים שחוגגים בלילה אחד יותר ממה שאתם תחגגו בחיים שלמים. כל מה שאי פעם רציתם לדעת על בתי אחווה, הקרבות בין הסנובים המלוקקים לבדחנים הוולגרים והחופש של להיות מחוץ לבית של אמא ואבא ולעשות מה שבזין שלך. ג'ון בלושי המנוח בתפקיד ראשי בלתי נשכח בסרט שעומד במבחן הזמן

"נקמת היורמים" (1984)

הרבה לפני נמרוד ואיציק, היו כאן חננות שהראו לכולנו שאפשר גם אחרת. לואיס (רוברט קרדין) וגילברט (אנתוני אדוארדס) הם שני חברים, פוצים מדופלמים המגיעים יחד לקולג'. כשהספורטאים המתלהבים שורפים לעצמם את בית האחווה, הם לוחצים על האוניברסיטה למצוא להם דיור חלופי. הם מחליטים לפלוש למגורי שנה א' לדאבונם של לואיס וגילברט. הם מחליטים לשפץ לעצמם בית ישן אך ה"מקובלים", בנות ובנים כאחד הורסים את המקום, מה שמוביל למסע הנקמה המצחיק ביותר שנראה על המסך והפך את היורם למרענן הרשמי של האייטיז.

"שיעורים מהחיים" (1994)

ברנדון פרייזר מגלם את מונטי, סטודנט בהארוורד העומד לסיים את התואר בהצטיינות – בכל תלוי רק באישור התיזה שלו. ההארד דיסק שלו קורס ומונטי נותר רק עם עותק פיזי אחד של התיז, אותו הוא מפיל בטעות למרתף הספרייה. מה שמונטי, ואף אחד אחר לא יודע, זה שבמרתף מתגורר הומלס בשם סיימון וויילדר (ג'ו פשי). סיימון מחליט לשלוח את מונטי לבצע עבורו משימות ומטלות ובתמורה הוא מקבל בכל פעם דף מהתיזה. בדרך, הוא לומד דבר או שניים על החיים שמחוץ לכותלי הכיתה.

(1994) "PCU"

סרט חובה שבטח לא שמעתם עליו, אבל זה הזמן לפצות על הזמן האבוד. מדובר בסאטירת הקולג' האולטימטיבית שלא מפספסת אף אחד: בתי אחחוה, פמיניסטיות, חנונים, פעילים ירוקים – כולם חוטפים ומוצגים בצורה הנוראית והסטריאוטיפית ביותר שניתן לחשוב עליה. תלמיד שנה א' טום לורנס (כריס יאנג), מצליח איכשהו להעליב כל אחד מהקבוצות בקמפוס בביקורו הראשון. הוא פוגש את דרוז (ג'רמי פיבן בחיים שלפני ארי גולד) ואת חבריו המפגרים אך הבליינים המלמד אותו דבר או שניים על איך צריך לחיות סטודנט קולג'. הסרט הפך לקאלט והנביט כמה ציטטות שמעריצים שרופים מדקלמים מתוך שינה.

"ללמוד מהחיים" (1995)

מאליק (כוכב ריצה), קריסטין (נערת אורנג' קאונטי מהמעמד הבינוני) ורמי (נער שקט מאיידהו) מגיעים לשנתם הראשונה באוניברסיטה הבדויה, קולומבוס. בקמפוס הם מתמודדים עם בעיות רגילות של גיל הנעורים אך ניצבים גם בפני דעות קדומותף חוסר סובלנות, גזענות וסקסיסטיות בקרב הסטודנטים. מדובר בסרט לא קל, שלא באמת משקף את החוויה הסטודנטיאלית הממוצעת אך הסיפור בו בנוי היטב והוא לא בורח מהתעסקות בנושאים שעדיין קשה לדבר עליהם ועולים מעל לפני השטח בכור ההיתוך האוניברסיטאי.

"מת על הקמפוס" (1998)

זה ברור מאליו שאם השותף שלך לחדר מתאבד, כל המרצים צריכים לחלק לך מאיות כאילו אין מחר. זוהי הנחת היסוד של הסרט המשעשע הזה שלא קיבל תשומת לב כשיצא, וחבל. שני חברים העומדים בפני כשלון אקדמי מוחלט מחפשים לעצמם שותף בעל נטיות אובדניות. הם מספקים אינספור הזדמנויות לקורבנותיהם לבצע את המעשה, כמו להשאיר חבלים ותערי גילוח מפוזרים בחדר. הצחוקים לא מאחרים לבוא. לא לנסות בבית. אלא אם אתם ממש שונאים את השותף שלכם כמובן.

"רוד טריפ" (2000)

הסרט הפרוע עוקב אחרי חבורה דל קולג' באדיז שחוצים את אמריקה בניסיון להדביק את הקצב של שירות הדואר. ג'וש (ברקין מאייר) הקליט מסר לחברה שלו טיפאני (רייצ'ל בלנשרד) שלומדת בקולג' הנמצא בחצי השני של ארה"ב, מפני שלא שמע ממנה כבר תקופה ארוכה. הוא משוכנע שהיא בוגדת בו ומחליט להחזיר לה ושוכב עם בת' (איימי סמארט) שמקליטה את ההשתובבות. בקומדיה, כמו בקומדיה, קלטת הסקס היא זו שנשלחת בטעות לטיפאני במקום הוידאו המיועד וג'וש, ביחד עם החבר'בה יוצאים למסע הזוי ומוטרף להשגת הקלטת הלוהטת בטרם תנחת בידיה של טיפאני. הסרט, בסגנון עדות "אמריקן פאי" כולל גם הסצנה הבלתי נשכחת בה מעורבים טום גרין ומכרסם קטן וחסר ישע.

"חוקי המשיכה" (2002)

במהלך סמסטר אחד באוניברסיטת קמדן האולטרה יוקרתית, מתפתח משולש רומנטי בין שון בייטמן (ג'יימס ואן-דר ביק) החתיך הכל אמריקאי שגם סוחר בסמים מהצד, פול דנטון (איאן סאמרהולדר) הבי-סקסואל היפהפה וחברתו לשעבר, לורן (שאנין סוסאמון). כל אחד מהם חושק באחר, עורג לו ומנסה להשכיב אותו. פול בשון, שון בלורן, ולורן בפול. וברקע, ילדי עשירים שחוויית הקולג' שלהם מסתכמת בהמון סקס וסמים. הסרט שווה צפייה ולו בשל ההזדמנות לראות את אדון דוסון לירי על תקן החיה הרעה. אם ג'ואי רק הייתה יודעת, היא לא הייתה בוחרת בפייסי.

(2003) "Old School"

מאחר וארבע השנים של הקולג' הן טובות והמגניבות ביותר בחיים -לפני החתונה, הילדים והדאגות הכלכליות -זה מובן לחלוטין כשמישהו רוצה לחזור לעבר ולחיות את הימים האלו מחדש. זו למעשה המהות של סרט הקאלט והחובה הזה. קבוצה של חברים בני שלושים ומשהו פותחים בית אחווה לא חוקי למרות שכלל אינם סטודנטים. הדיקן הנפוח (שוב ג'רמי פיבן) עושה כל שביכולתו להרוס להם את החגיגה והם יוצאים לקרב של החיים על מנת להוכיח שהם ראויים למקום בקמפוס. סרט משחקת "החבורה" של וויל פארל, וינס ווהן ולוק ווילסון. סצינת הריצה בעירום של פארל היא כבר מזמן קלאסיקה קולנועית.

(2006) "Accepted"

הסרט, בכיכובו של ג'סטין לונג המתוק, לועג למערכת החינוך הגבוה בארה"ב כשברטלבי גיינס (לונג), שנדחה על ידי כל קולג' אליו הגיש מועמדות, מחליט ליצור אוניברסיטה דמיונית שהסכימה לקבלו על מנת לרצות את אביו המאוכזב תמידית. הוא מגייס לצידו עוד דחויי קולג' וביחד הם מביאים הם מקימים לחיים את - South Harmon Institute of Technology או S.H.I.T בראשי תיבות.

הם משתלטים על בית חולים פסיכיאטרי נטוש, בונים מערכת שעות, מייסדים מתקנים ומגייסים צוות עד שהבדיחה הופכת למציאות ועל אפם וחמתם של הסנובים מהאוניברסיטה השכנה, מקבלים ברטלבי וחבריו הכרה רשמית מהמדינה.